גידול נוירואנדוקריני: לא גזר דין מוות

גידולים נוירואנדוקריניים הם גידולים סרטניים שמקורם במערכת האנדוקרינית. מערכת זו מורכבת מבלוטות המייצרות הורמונים, המאזנים את צרכי הגוף. גידולים סרטניים נוירואנדוקריניים מתגלים בקרב כ-2% מחולי הסרטן בישראל. בישראל מאובחנים כ-350 חולים חדשים בכל שנה; שכיחות המחלה דומה בקרב גברים ונשים והמחלה עלולה להופיע בכל גיל.

מהם הפרמטרים לפיהם מסווגים גידולים נוירואנדוקריניים?

הגידולים הנוירואנדוקריניים מוגדרים על פי שני פרמטרים מרכזיים, המשפיעים על אופי הטיפול. הראשון הוא האיבר ממנו התפתח הגידול; והשני: דרגת קצב חלוקת התאים, המיוצגת ע"פ מדד הנקרא KI 67.

מקורם של רוב הגידולים הנוירואנדוקריניים במערכת העיכול; בגידולים אלה יש הפרדה בין גידולים שמקורם לאורך חלקיו השונים של המעי, לעומת גידולים שמקורם בלבלב. במיעוט המטופלים, מקור המחלה במוטציות גנטיות, כגון MEN1 ו-MEN2.

מדוע קיים קושי באבחון המחלה?

בעבר הייתה סברה כי מדובר בסוג נדיר של סרטן; אך כיום, בשל שיפור באמצעי אבחון המחלה, יש עליה במספר החולים המאובחנים בכל שנה. עם זאת, סימפטומי המחלה אינם ייחודיים; והדבר עלול להוות קושי באבחון המחלה בשלב מוקדם. סימפטומים אלה יכולים לכלול הסמקה, צפצופים בנשימה, פריחה בעור, שלשול, כאבי בטן ועוד.

בשל כך, חלק לא מבוטל מהחולים מאובחנים, כאשר מחלתם כבר נמצאת בשלב גרורתי מתקדם - ולא ניתן להביא לריפוי מלא. למרות זאת, בשנים האחרונות חלה התפתחות מרשימה באפשרויות אבחון המחלה; ובנוסף, פותחו מגוון טיפולים תרופתיים, אשר הביאו להארכה משמעותית בתוחלת החיים של החולים ולשיפור דרמטי באיכות החיים.

כיצד מטפלים בגידולים נוירואנדוקריניים? מהם הטיפולים החדשים?

הטיפול הבסיסי במחלה הוא טיפול כירורגי. מטרת הטיפול היא כריתה מלאה של הגידול. אבל, במקרים לא מעטים (למשל כאשר הגידול גדול או כאשר התפשט לאיברים אחרים) - לא ניתן לכרות את הגידול ולהביא לריפוי מלא מהמחלה.

עבור חולים אלה, קיימות כיום אפשרויות טיפול נוספות - ובהן: כימותרפיה, טיפול קרינתי, טיפול רדיואקטיבי וטיפול ביולוגי באינטרפרון. התאים הנוירואנדוקריניים, וכך גם הגידולים, נושאים עליהם קולטנים להורמון הנקרא סומטוסטטין, הנמצא בגופנו - ומעכב הפרשה של הורמונים שונים בגוף.
כיום קיימות תרופות שהן למעשה אנאלוגים של סומטוסטטין. התרופות הקיימות הן Somatuline ו-Sandostatin , הנמצאות בסל התרופות וזמינות עבור החולים. כיום טיפולים אלה מהווים קו טיפולי עבור אותם חולים שלא ניתן להביא לריפויים מהמחלה ע"י ניתוח ומדד ה-KI67 שלהם נמוך. כ-70% מהסובלים מגידולים נוירואנדוקריניים מתאימים לטיפול זה. בחולים אלה, המבטאים קולטנים, ניתן לתת כקו טיפולי ראשון איזוטופ רדיואקטיבי.

עד לפני מספר שנים, השימוש העיקרי באנאלוגים לסומטוסטטין היה כטיפול לשיפור תסמיני המחלה, שנבעו מהפרשה מוגברת של הורמונים בגוף, על ידי הגידולים. מחקר PROMID היה המחקר הראשון שהדגים יתרון לטיפול באנלוגים לסומטוסטטין (sandostatin).

CLARINET, מחקר שפורסם בכנס של החברה האירופית לגידולים הנוירואנדוקריניים (ENET), מצא כי הטיפול בSomatuline- מעכב את המשך התפתחותו של הגידול - ומעניק לחולים תקופת חיים נוספת, ללא התקדמות המחלה. המחקר, שנמשך כשנתיים, התקיים ב-14 מרכזים רפואיים ברחבי העולם, ולקחו בו חלק 200 חולים הסובלים מגידולים נוירואנדוקריניים במערכת העיכול והלבלב. במחקר נמצא כי לאחר שנתיים, בקרב יותר ממחצית החולים שטופלו ב-Somatuline, לא חלה התקדמות במחלה, לעומת קבוצת הביקורת שלא טופלה בתרופה (זרוע פלצבו), בה נמצא כי לאחר 18 חודשים, מחצית מהחולים חוו התקדמות במחלתם. תוצאות המחקר הן בבחינת בשורה משמחת, מכיוון שהן מוכיחות כי בטיפול קל יחסית, ניתן לדחות בצורה משמעותית את זמן ההתקדמות של המחלה, בקרב הסובלים מגידולים נוירואנדוקריניים של מערכת העיכול.

מהי אפוא משמעות המחקרים האלה?

תוצאות המחקר מאששות את המידע אשר בידינו, לפיו הסובלים מגידולים נוירואנדוקריניים מסוגלים כיום לחיות שנים רבות, באיכות חיים טובה, בעזרת הטיפולים הקיימים. חשוב להמשיך לפעול לאבחון מוקדם של המחלה ולמתן טיפול מהיר ומותאם ככל הניתן למצבו של החולה ולאופי הגידול, מתוך מטרה לאפשר לחולים איכות חיים טובה לאורך זמן - ולהפוך את המחלה לכרונית.

ד"ר רוית גבע היא מנהלת המרכז לגידולי מערכת העיכול ומנהלת יחידת המחקר במכון האונקולוגי באיכילוב.

בואו לדבר על זה בפורום גידולים נוירואנדוקריניים.