ילד מתוק: הורים, ילדים וסוכרת

היחסים בין הורה לילד הינם אחד הנושאים המדוברים ביותר בעולם: לא סתם נכתבו על כך אינספור ספרים, נערכים על כך כנסים, ניתנות הרצאות - ומשפחות רבות מחפשות עזרה חיצונית, על מנת לשפר את הקשר המיוחד, אך הלא תמיד פשוט הזה. הסיבות למורכבות הקשר הן רבות. על ההורים לחנך את ילדיהם ולהציב להם גבולות, בעוד הילדים תלויים בהוריהם ברוב המובנים; ועל כן, מדובר ביחסים היררכיים מטבעם. עם זאת, גם כאשר הילדים כבר גדלים ואינם תלויים בהורים, יש להורים השפעה רבה על חיי הילד. כמעט תמיד נראה את השפעת בית ילדותו של האדם על אופיו, התנהלותו והחלטותיו.

כל אתגר שנכניס לקשר הזה, עשוי להשפיע עליו לטובה או לרעה. עבור משפחות המתמודדות עם סוכרת, האתגר בהחלט גדול. הסוכרת מצריכה שינוי גדול מאוד באורח החיים ולקיחת אחריות רבה של המטופל על בריאותו, מה שלעיתים מתבטא בתחושות מעט מגבילות ואפילו מתסכלות. מן הסתם, תחושות אלה עלולות להוביל לרגישות רבה יותר ביחסים הקרובים ולחיכוכים.

לפיכך, הנה מספר טיפים אשר יכולים לסייע להורים ולילדים ולהקל על ההתמודדות עם האתגר.

1. חוסר מידע - חשוב מאוד ללמוד על המחלה: ניהול טיפול תרופתי, ניהול בדיקות דם, איך להשיג איזון, בניית תפריט בריא, כמה פעמים ביום לאכול, כמות האוכל, איזו פעילות גופנית רצויה, איך לנהל פעילות גופנית במהלך המחלה ועוד שאלות רבות. בין אם מדובר בלמידה באמצעות התייעצות עם רופאים, קריאה או שיח פנים משפחתי, הידע עוזר לנו להתמודד עם המחלה בצורה טובה. כשאנו יודעים מול מה מתמודדים ולמה לצפות, אנו נמצאים מטבענו בתחושת מסוגלות, שמסייעת גם ליחסים עם הקרובים לנו.

2. חוסר תקשורת - במהלך עבודתי, נתקלתי במקרים רבים של הורים שהתביישו לדבר על הסוכרת שלהם או של ילדם. הבושה לדבר היא טעות. אין סיבה להתבייש בסוכרת. הבושה מובילה למצב של חוסר חיפוש מידע על המחלה ועל דרכי הטיפול בה. חוסר תקשורת בתוך המשפחה מונע שיח פתוח, בו משתפים בקושי לחיות עם המחלה, מתייעצים ומחליפים מידע אחד עם השני. תחושת ביטחון וקרבה ביחסים מובילה לפתרונות טובים יותר של הקשיים, ליכולת לנהל אורח חיים בריא ולתוצאות טובות יותר מבחינה טיפולית. לסיכום נקודה זו: דברו בצורה גלויה וענו על כמה שיותר שאלות.

3. דאגת יתר אינה מסייעת - הורים רבים נכנסים ל"פאניקה" או חרדה מסוימת, כאשר מתגלה כי ילדיהם סוכרתיים. הדאגה מובנת וטבעית, אך כאשר היא מתבטאת באזהרות ומגבלות מוגזמות, השפעתה על הילדים לרוב תהיה הפוכה מהכיוון הרצוי לנו. חרדת ההורים מעבירה תחושה של חוסר שליטה בסוכרת ועלולה להוביל פעמים רבות להתמרדות כנגד. מבוגרים רבים מספרים שבגיל ההתבגרות התכחשו להוראות הוריהם ואכלו בכוונה ובסתר דברי מתיקה. כלומר: פעמים רבות נראה מקרים של ילדים המתמרדים כנגד ההורים וכלפי הטיפול מכיוון שזרעו בהם פחד. הדרך הנכונה להראות דאגה היא בצורה מאוזנת ורגועה. כדאי להסביר לילד שאתם רוצים בטובתו וכי חשוב להקפיד על הטיפול, מכיוון שהוא ישפר את חייו ויהפוך אותם לקלים יותר.

4. לא להתרכז בפחדים של עצמנו - טעות נפוצה של הורים היא להתרכז בחששות ובפחדים של עצמם והימנעות מלדבר עם הילדים על החששות שלהם. מתן אפשרות לילד לדבר על הפחדים שלו, היא כבר חצי פיתרון. הילד אינו מרגיש מבודד בתוך עולמו המפחיד. שותפות עם ההורים מאפשרת לו להתמודד טוב יותר עם התסריטים הגרועים שלו. מרגע שהילד דיבר על החשש שלו, החשש מקבל צורה גלויה ומוחשית יותר. כך, קיים סיכוי מציאותי לחיות עם החששות באופן רגיל ככל האפשר. חשוב להקפיד לשים לב לכך שמתייחסים להשקפתו של הילד על המחלה ולחששותיו הקיימים - ולא מבטלים אותם בגלל הפחדים שלנו.

5. הפכו לשותפים - סוכרתיים צריכים להקפיד על תזונה המתאימה להם. הדרך הכי טובה של הורים לעזור לילדיהם לעשות כך, היא להפוך לשותפים לתזונה הנכונה. ולמעשה, להפוך את הבית לבית המקפיד על תזונה נכונה. בשלו מזון מתאים, דאגו שהוא יהיה זמין לילדכם ואל תכניסו הביתה פיתויים מזיקים, גם אם יש דיירים נוספים בבית שמעוניינים בהם. בדרך זו, תסייעו לכל בני המשפחה לנהל אורח חיים בריא; ותעזרו במיוחד לילדכם הסוכרתי להיות מאוזן יותר ולשפר את מצבו.

יש לציין כי הטיפים הללו יכולים להוות נקודות למחשבה גם במצב בו אחד ההורים הוא הסוכרתי - ולא הילד. כמו כן, הטיפים אמנם מכוונים לסוכרתיים, אבל לא רק לסוכרתיים: כל משפחה המוצאת את עצמה במצב בריאותי מאתגר יכולה להיעזר בהם ולראות בהם קווים מנחים, שכדאי להתייחס אליהם ולשאול את עצמנו כיצד אנו פועלים בסיטואציה. שיהיה בהצלחה עם הילדים - והרבה בריאות.

טל שקד היא מאמנת אישית בתחום אורח חיים בריא במרכז DMC לטיפול בסוכרת.

בואו לדבר על זה בפורום סוכרת והשמנה.