האם גם לכם יש "טרום-סוכרת"?

מחלת הסוכרת הפכה כבר מזמן למגיפה במדינות המערב ובכללן מדינת ישראל - וממדיה רק עולים בהתמדה. בישראל יש שיעור גבוה של אנשים החשופים להשלכות הסוכרת, הנחשבת מחלה קשה ומסובכת, העלולה לגרום לנזקים קשים. לאורך זמן, סוכרת שאיננה מאוזנת, מובילה לפגיעות קשות באיברים שונים - והיא הגורם מספר אחד לעיוורון, לאי ספיקת כליות ולקטיעת גפיים. קרוב ל-600,000 ישראלים סובלים ממחלת הסוכרת ועוד למעלה ממיליון ישראלים נוספים הם במצב של "טרום-סוכרת", מצב שעלול לגרום לסיבוכים של מחלות לב וכלי דם. חשוב ביותר לזהות בהקדם מצב זה, של טרום-סוכרת, ולתת מענה טיפולי, כי לפחות מחציתם של אנשים אלה גולשים עם הזמן למצב של סוכרת ממש.

לאורך זמן, סוכרת שאיננה מאוזנת, מובילה לפגיעות קשות באיברים שונים. צילום: שאטרסטוק

מהי טרום סוכרת?

מחלת הסוכרת מאופיינת ברמות סוכר גבוהות בדם. הגוף זקוק לסוכר, לפחמימות, שמעניקות אנרגיה לתאי הרקמות והאיברים - ומאפשרות לנו תפקוד תקין. כאשר אנו אוכלים וצורכים סוכר, תאי הבטא של הלבלב מפרישים תוך דקות הורמון, הקרוי אינסולין, הורמון שתפקידו לווסת את רמות הסוכר בדם. האינסולין משול למפתח הפותח דלת, כלומר מעבר בעטיפת התא, ומאפשר על ידי כך לסוכר מהמזון להיכנס לתוך התאים. במקרים מסוימים, הגוף מפתח תנגודת לאינסולין, כך שעם הזמן, ההורמון המופרש אינו מצליח לפנות באופן יעיל את הסוכר מזרם הדם אל התאים, ובמצב זה מופיעה מחלת הסוכרת.

הסוכר הגבוה גורם לפגיעה מורכבת: כלי דם קטנים וגדולים ניזוקים מהרמה העודפת, הרעילה, של הסוכר. איברי המטרה האופייניים שנפגעים בסוכרת הם: העיניים (רטינופתיה), הכליות (נפרופתיה) והעצבים ברגליים (נוירופתיה). באיברים אלה הפגיעה היא בכלי דם קטנים. כלי הדם הגדולים שיכולים להיפגע הם במוח (שבץ), בלב (אוטם שריר הלב) וברגליים (פצעים, נמק, קטיעה).

האבחנה של הסוכרת מתבססת על בדיקת רמות הסוכר (הגלוקוז) בדם. הערכים התקינים של רמות הגלוקוז בדם, בצום, הם בין 70 ל-100 מ"ג%, ושעתיים לאחר הארוחה רמת הסוכר תקינה עד 140 מ"ג%. ברמות גלוקוז בדם, שהן מעל 126 מ"ג% בצום, ומעל 200 מ"ג% שעתיים לאחר ארוחה, האדם יאובחן כחולה סוכרת.

בערכי הביניים של גלוקוז בדם, כלומר ברמות בצום בין 100 ל-125 מ"ג%, וברמות בין 140 ל-200 מ"ג% שעתיים לאחר אכילה, יאובחן המצב של "טרום-סוכרת". מדד נוסף, בעל חשיבות מרכזית באבחון וטיפול בסוכרת, הוא ערך בדיקת ה-HbA1c. הרמה של בדיקה זו תקינה עד 5.7%, ערכים בין 5.8% לבין 6.4% מצביעים על טרום-סוכרת, ורמה מעל 6.5% מתאימה לסוכרת ממש. חולה סוכרת נחשב למאוזן כאשר רמות הגלוקוז בצום הן עד 130-140 מ"ג%, שעתיים אחרי ארוחה הערכים הן עד 160-170 מ"ג% ורמת HbA1c מתחת ל-7%.

מעקב סוכר. צילום: שאטרסטוק

כיצד נקבעים ערכי הסוכר התקינים?

מחקרים רבי משתתפים, איסוף נתונים שוטף ומעקב אחרי חולים ברחבי העולם - מאפשרים לקבוע מהם ערכי הסוכר התקינים. קביעת הרף תלויה בהופעת סיבוכי הסוכרת, ובעיקר, הופעת הרטינופתיה, כלומר הפגיעה בקרקעית העיניים. ברבות השנים, נוכחנו להיווכח, כי ישנה מגמה עקבית של ירידה ברף הרמות התקינות של סוכר בצום. בעבר, לפני כמה עשרות שנים, רמות של 140 מ"ג% בצום נחשבו תקינות. בהמשך, מצאו סיבוכים כבר ברמות נמוכות יותר, והרף ירד ל-120 מ"ג%, בהמשך ל-110 והיום, כפי שרשום לעיל, רמת הגלוקוז תקינה עד 100 מ"ג%. עושה רושם, שעדכון נוסף צפוי להתרחש בקרוב, כשהרף אף ירד ל-90 מ"ג%, כי השאיפה היא תמיד להוריד את רמות הסוכר בגוף מתחת לאותו הערך שזוהה כמסוכן.

מהו הטיפול במצב של טרום-סוכרת?

למרבה הצער, רבים מהסובלים מטרום-סוכרת מאובחנים על דרך המקרה - בבדיקה אקראית. בשלב הטרום-סוכרתי, רמות הסוכר המוגברות אינן גורמות לתסמינים, והאדם אינו חש בתהליך המתרחש בגופו (ולכן אינו נבדק).

עם זאת, חשוב להדגיש שוב, כי כבר בשלב זה יכול להיגרם נזק לגוף. לרוב, בדיקות דם כלליות כוללות בדיקת רמות סוכר - ומי שעורך מדי פעם (כנדרש) בדיקות דם, יוכל לאתר טרום-סוכרת במועד. איתור טרום-סוכרת במועד - חשוב מאין כמוהו. השאיפה הברורה היא לזהות את המגמה כבר בשלב התחלתי זה, בו עדיין ניתן למנוע, במקרים רבים, את ההידרדרות לסוכרת ממש.

בשלב שרמות הסוכר חוצות את רף 126 מ"ג%, לפחות מחצית מתאי הבטא כבר פגועים - ואינם מתפקדים. כלומר, אבחון מוקדם של רמות סוכר מעל לתקין יכול למנוע את הנזק הזה - ולעצור את המגמה של התפתחות הסוכרת והשלכותיה המזיקות.

בנוסף לכך, נזקי הסוכרת מושפעים לא מעט מהוותק של הסוכרת. ככל שכלי הדם נחשפים יותר זמן לרמות הסוכר הגבוהות, כך הסיכון לפגיעה בהם עולה. מחלת הסוכרת נוטה, עם השנים, לגבות מחיר הולך וגדל מהגוף - ולגרום נזקים חמורים ומשמעותיים.

הטיפול במצב של טרום-סוכרת מתבסס קודם כל על שינוי אורח החיים, ובמידת הצורך, יינתן גם טיפול תרופתי. ככל שהשלב בו תזוהה המגמה יהיה מוקדם יותר, הטיפול יהיה פשוט ויעיל יותר - וסביר כי לא יידרש טיפול תרופתי.

אורח חיים בריא. צילום: שאטרסטוק

מה כולל השינוי באורח החיים?

ירידה במשקל: היות ו-80% מהחולים בסוכרת או בטרום-סוכרת סובלים מהשמנת יתר מתונה או קיצונית, חשוב להקפיד על תפריט מאוזן ובריא. מחקרים רבים מצביעים על שיפור בריאותי ממשי כבר לאחר השלת 5% ממשקל הגוף השמן. במקביל לתזונה נכונה, יש לבצע פעילות גופנית קבועה ומבוקרת. מטופלים שמצליחים לאמץ את אורח החיים המומלץ, ומשלבים תזונה נכונה עם פעילות גופנית קבועה, נהנים מסיכויים גבוהים יותר לשיפור מצבם הבריאותי. במספר מחקרים רבי היקף, הוכח כי מטופלים שהוצמד להם מאמן אישי, שהקפיד על ביצוע קפדני של אורח החיים המומלץ, השיגו לעיתים איזון טוב יותר של רמות הסוכר בהשוואה למטופלים שקיבלו טיפול תרופתי.

לפיכך, חשוב לזכור: אימוץ אורח חיים בריא, הוא הצעד הבסיסי וההכרחי במאבק נגד מחלת הסוכרת, אויב קשה ומסובך, ובמניעת השלכותיה. על תשתית זו מוסיפים, במידת הצורך, טיפול תרופתי.

ולסיום: תשלטו אתם בסוכרת ולא היא בכם.

ד"ר טומי הרשקוביץ הוא מומחה לאנדוקרינולוגיה, רפואה פנימית וסוכרת; המקים והמנהל לשעבר של המכון לסוכרת, אנדוקרינולוגיה ומטבוליזם - במרכז הרפואי לגליל, נהריה; חבר המועצה הלאומית לסוכרת ומנהל מרפאה פרטית בנהריה.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.