סוכרת נעורים: לא משחק ילדים

סוכרת מסוג 1 הינה מחלה אוטואימונית, בה נהרסים תאי בטא מפרישי אינסולין בלבלב. הגורם הראשוני למחלה איננו ידוע, אולם שכיחותה עולה בעקביות ברחבי העולם וגם בישראל. המחלה כונתה בעבר "סוכרת נעורים", מכיוון שהופעתה הקלאסית הינה בגיל הילדות. עם זאת, כיום ידוע שכמחצית מן המאובחנים החדשים הינם מעל גיל 18.

התמודדות עם סוכרת מסוג 1 הינה יום-יומית, אינטנסיבית ומורכבת - ונמשכת כל החיים. חוסר איזון ברמות הסוכר עלול להוביל לסכנת חיים בטווח המיידי - ולסיבוכים קשים בטווח הארוך. אין ספק כי האתגר הכרוך בטיפול ואיזון המחלה הופך למורכב יותר, ככל שהסוכרתי מתבגר.

מהו ניטור סוכר רציף? כיצד הניטור הרציף מסייע? האם יש צורך בהדרכה מיוחדת להפעלתו?

הטיפול במחלה התפתח בשנים האחרונות, בעיקר ברמה הטכנולוגית - והכלי החדש והעיקרי כיום הינו ניטור סוכר רציף. מדובר בכלי שיצר מהפכה בטיפול בחולי סוכרת מסוג 1. בעיני מטפלים רבים, השינוי האמור משול למהפכה שחוללו תוכנות הניווט לנהיגה, בהן רובנו משתמשים (כגון: ווייז) - בהשוואה לימים בהם ניווטנו בעזרת מפה ידנית (או מצאנו את דרכנו ליעד, על ידי תשאול עוברים ושבים...).

הטיפול במד סוכר רציף כרוך בהדרכה ובמעקב הדוק, על ידי צוותים מטפלים בעלי הכשרה מתאימה. ללא הדרכה ומעקב מתאימים, חלק ניכר מן המטופלים אינם מפיקים ממכשיר זה את המיטב.

מהו הטיפול הניתן לצעירים במרפאה ייעודית לסוכרת נעורים?

בישראל מספר רב של מרפאות ייעודיות לילדים, החולים בסוכרת מסוג 1, הפזורות ברחבי הארץ. ניתן לומר כי רוב מכריע של הילדים החולים במחלה נמצאים במעקב במרפאות רב תחומיות, הכולל טיפול על ידי אחיות סוכרת מקצועיות, דיאטניות ועובדות סוציאליות. כל אנשי המקצוע האמורים הינם בעלי היכרות עם האתגרים הכרוכים בטיפול בסוכרת מסוג 1 בגיל הילדות. מד ניטור סוכר רציף זמין בישראל לחולים עד גיל 18.

ומה באשר לטיפול הניתן למבוגרים המתמודדים עם סוכרת מסוג 1?

מאידך גיסא, מספר המרפאות הייעודיות בישראל, לטיפול בסוכרת מסוג 1 לבוגרים (מעל גיל 18) מצומצם ביותר. מרבית החולים נמצאים במעקב של רופאי משפחה או של מרפאות סוכרת המתמחות בעיקר בטיפול בסוכרת מסוג 2.

מה הקושי בכך? מדוע לא ניתן לטפל בסוכרת מסוג 1 במרפאה לסוכרת מסוג 2?

חשוב להדגיש כי סוכרת מסוג 2 הינה מחלה שונה - ובהתאם אופי הטיפול בה שונה מזה של סוכרת מסוג 1. כיום, צוותים רפואיים במרפאות סוכרת מסוג 2 אינם בעלי הכשרה מתאימה (ברוב המקרים) לטיפול בסוכרת מסוג 1.

כתוצאה מכך, אחוז משמעותי ביותר של חולי סוכרת מסוג 1 אינם מקבלים את הטיפול האופטימלי. חלקם אינם נחשפים לאופציות טיפוליות מודרניות. מעבר לכך, בשונה מילדים: חולי סוכרת מסוג 1 אינם זכאים למד ניטור סוכר רציף במסגרת סל הבריאות. זאת, למעט נשים הרות וחולים שחוו שני אירועי איבוד הכרה קשים. כך, במצב הקיים, ילדים עם סוכרת מסוג 1 נמצאים במעקב מרפאתי הדוק וזכאים לטיפול מודרני במחלה - אך עם הגיעם לגיל 18 שנים, נעלמת עבור רובם כל המעטפת הטיפולית והתמיכה לה זכו עד אז.

לצערנו, המחלה איננה חולפת. כאמור, קשיי ההתמודדות, הטיפול והאיזון אף מתגברים עם הגיל. יוצא אפוא כי היעדר זמינות של אופציות טיפול מתקדמות לבוגרים - משפיע על האיזון וחושף את הסוכרתיים הבוגרים לסכנת חיים ולסיבוכים קשים בעתיד (פגיעה ברשתית העין, פגיעה בתפקודי הכליות, פגיעה בכלי דם קטנים וגדולים - המגבירה את הסיכון לקטיעות גפיים ולמחלות לב).

מה ניתן לעשות, על מנת לשפר את השירות למבוגרים החולים בסוכרת מסוג 1?

על מנת להעניק לבוגרים חולי סוכרת מסוג 1 בישראל את הטיפול המיטבי, יש לבצע מספר צעדים משמעותיים. ראשית, יש להקים מרפאות ייעודיות רב תחומיות לחולים אלה, במסגרת קופות החולים ו/או בתי חולים, בפריסה ארצית (בדומה למרפאות הייעודיות הרב תחומיות הקיימות עבור ילדים החולים במחלה).

לחולים הבוגרים יש אתגרים שונים, בתפקוד היומיומי, בהשוואה לילדים - ולכן יש להכשיר את הצוותים (החל ברופאים וכלה בדיאטניות ועובדות סוציאליות) בשימוש באמצעים טיפוליים מודרניים ובהתמודדות עם האתגרים של הבוגרים, בכל מסגרות החיים.

חולים בוגרים עם סוכרת מסוג 1 יכולים להפיק ממד ניטור סוכר רציף את המיטב - לא פחות ואף יותר מילדים ובני נוער. כאמור, טיפול בטכנולוגיה זו דורש הכשרה ומעקב צמודים; ויש לעשות זאת במסגרת מעקב, על ידי צוות טיפולי שהוכשר לכך, תוך מעקב רפואי קבוע.

סוכרת מסוג 1 הינה מחלה מורכבת, הדורשת התמודדות יומיומית מצד החולה; וטיפול ומעקב הדוקים, על ידי צוותים מקצועיים, בעלי הכשרה מתאימה. המחלה איננה ניתנת כיום לריפוי - ואיננה חולפת בגיל 18 (למרות הכינוי "סוכרת נעורים"). המצב עתה איננו הוגן ואיננו ראוי: ילדים החולים במחלה יכולים לקבל טיפול מודרני ואופטימלי, אך עם הגיעם לגיל 18, אפשרות זו חולפת. חולי בוגרים בסוכרת מסוג 1, המטופלים היטב, יכולים לחיות חיים מלאים - ולהשתלב בכל תחומי החיים, בתפקוד אופטימלי. כמובן, יש להם זכות שווה לחיים בריאים וטובים.

לסיכום: יש לקדם את נגישות הבוגרים החולים בסוכרת מסוג 1 - למרפאות ייעודיות ומקצועיות, שהוכשרו לטפל בהם; וכן לשפר את נגישות ציוד הטיפול המודרני, אשר יכול לשפר את רמת איזון המחלה ולהציל ממצבים מסכני חיים מיידים, כמו ירידה חדה ברמות הסוכר, תוך מניעת התפתחות סיבוכים עתידיים. לשם כך, יש להכשיר יותר צוותים טיפוליים מיומנים בפיזור ארצי; ובנוסף, להכניס את הטכנולוגיות המתקדמות לסל הבריאות, עבור בוגרים חולי סוכרת מסוג 1.

פרופ' רם וייס הוא המנהל הרפואי של האגודה לסוכרת נעורים (סוג 1) בישראל; ומנהל חטיבת הילדים, בית החולים לילדים "רות", מרכז רפואי רמב"ם, חיפה.