סרטן בלוטת התריס: אבחון וטיפול

בלוטת התריס (ידועה גם בשמות הבאים: בלוטת המגן; ובלעז - תירואיד) ממוקמת בצוואר תחתון, קדמית לקנה הנשימה ומצדדיו. התפקיד המרכזי של בלוטת התריס הינו הפרשת הורמונים אל הדם; הורמונים אלה משפיעים על חילוף החומרים בגוף האדם כולו.

בלוטת התריס אינה שונה מאברים רבים אחרים בגוף - וגם לה יש פוטנציאל לפתח גידולים סרטניים. בלוטת התריס מאופיינת במספר גידולים ממאירים (בדרגות חומרה שונות, בעלי מאפיינים שונים).

לאחרונה, נראה כי אחוז גילוי ואבחון חולים בסרטן בלוטת התריס מצוי בעלייה. הסיבה העיקרית לכך היא כי ישנן טכנולוגיות מתקדמות יותר משהיו בעבר - והן מביאות לגילוי גידולים מזעריים, שלא היו ניתנים לזיהוי בעבר.

מהם סוגי הגידולים הממאירים בבלוטת התריס?

הגידולים הממאירים בבלוטת התריס מתחלקים לגידולים שיש להם דיפרנציאציה (התמיינות) טובה; וגידולים בעלי דיפרנציאציה פחות טובה. משמעות דיפרנציאציה טובה היא היווצרות תאי גידול אשר ההתמיינות שלהם גבוהה ועל כן תאים אלו יהיו דומים לתאי הרקמה ממנה יצא הגידול ויבצעו חלק מהתפקיד המקורי של הרקמה, לדוגמה, תאי גידול בבלוטת התריס בעלי דיפרנציאציה טובה, יכולים לעיתים לייצר את ההורמונים הרגילים של בלוטת התריסאו חלבון הנקרא תירוגלובולין, שאף הוא מיוצר בצורה נורמלית על ידי תאי התריס התקינים. תאים בעלי דיפרנציאציה פחות טובה לא יהיו דומים לרקמה המקורית ולכן ייצרו פחות חלבונים ויראו פחות דומים במיקרוסקופ לרקמה שממנה יצא הגידול.

בקרב 85% מהחולים בסרטן בלוטת התריס, מתהווים גידולים בעלי סיכוי גבוה לריפוי.

גידולים אלה הינם: גידול פפילרי (Papillary thyroid carcinoma) וגידול פוליקולרי (Follicular thyroid carcinoma). בדרך כלל, ניתוח הוא השלב הראשון ולעיתים היחיד בטיפול בגידולים מסוג זה.

לצד גידולים אלה, ישנם גידולים נוספים בבלוטת התריס, שהסיכוי להתגבר עליהם נמוך יותר: גידול מדולרי (Medullary carcinoma of the thyroid); וגידול אנפלסטי (Anaplastic carcinoma of the thyroid).

הגידול האחרון (אנפלסטי) מאופיין בסיכויי הישרדות נמוכים לחולים ולמעשה הסיכוי היחיד עבורם הוא ניתוח רדיקלי.

כאמור לעיל, יש כיום אבחון רב יותר של סרטן בבלוטת התריס; עם זאת, אין עלייה בתמותה. זאת, לאור היכולת כיום לגלות את הגידולים בשלב מאוד מוקדם של המחלה.

כיצד נעשה אבחון גידולים סרטניים בבלוטת התריס?

בעבר, אבחון גידול סרטני בבלוטת התריס היה מתבצע בעיקר על ידי מישוש גוש חריג בצוואר, היכן שממוקמת בלוטת התריס; או במקום אחר בצוואר, כגרורה של גידול בבלוטת התריס.

כיום, הגילוי השכיח ביותר נעשה על ידי אולטרסאונד או טומוגרפיה ממוחשבת (CT), במסגרת הפנייה של רופא משפחה או רופא א.א.ג בשל תלונות כגון כאבים או אי נוחות בצוואר או בעיות בעמוד שדרה צווארי.

אפשרות נוספת לאבחון היא כאשר המטופל מבצע PET CT, בנוגע לגידול אחר - ואז מוצאים כי יש גידול גם בבלוטת התריס. האבחנה עצמה מתבצעת על ידי דיקור, לצורך ביופסיה: מכניסים מחט - ושואבים מספר תאים, שנשלחים לבדיקה ציטולוגית.

אם התאים הללו מראים מאפיין של ממאירות - מבינים כי החשד התממש. בנוסף, כיום יש בדיקות מתקדמות יותר: מיפוי גנטי של גידול כאשר התאים מהדיקור אינם חד משמעיים ניתן לשלוח את התאים לבדיקה גנטית, שיכולה להוסיף מידע .

מהם הטיפולים הניתנים לסרטן בלוטת התריס?

עקרונית, הטיפול בסרטן בלוטת התריס הוא בעיקרו ניתוחי. במקרים נדירים - ניתן לעקוב ולראות אם הגידול התפתח או נשאר ללא שינוי. הטיפול הניתוחי עשוי להיות כריתת אונה אחת של בלוטת התריס, או כריתה מלאה של בלוטת התריס.

במקרים בהם יש גם בלוטות לימפה נגועות - כורתים את בלוטות הלימפה (מהצוואר המרכזי או מהצוואר הצדדי, במקרה שהבלוטות הנגועות מצויות בצד).

בניתוח עצמו, מבצעים הפרדה בין הבלוטה - לבין הרקמות מסביב. ישנם מצבים, בהם הגידול מתפשט לרקמות מסביב לבלוטת התריס ואז צריך גם לכרות, אם ניתן, חלק מהרקמה הסמוכה.

בסמוך לבלוטת התריס עובר עצב שמגיע לשרירי מיתרי הקול ומאפשר לבני האדם להפיק קול וכן מגן על הריאות מפני כניסת אוכל או שתיה בזמן הבליעה. אם הגידול מתפשט לעצב, לעיתים יש צורך לכרות את העצב יחד עם הגידול ואז תיתכן צרידות, קול חלש או השתנקות בזמן בליעה.

בלוטת התריס "יושבת" על קנה הנשימה; בחלק האחורי שלה, מצוי הוושט. לעיתים, הגידול מתפשט על רקמות של קנה הנשימה - ואז אין מנוס מכריתת חלקית של קנה הנשימה, תוך ביצוע שחזור קנה.

התפשטות נדירה נוספת של הגידול הינה לבית החזה - ואז יש צורך להסיר את הגידול מבית החזה. בגידולים בעלי דיפרנציאציה נמוכה, כמו גידול מדולרי, שהינם יותר אגרסיביים הטיפול בדרך כלל יכלול כריתה מלאה של בלוטת התריס, לרבות בלוטות הלימפה באזור.

האם קיימות תופעות לוואי בעקבות טיפול ניתוחי?

ראשית, יש צלקת בקדמת הצוואר (לרוב, הצלקת מינורית) אם כי יש טכניקות היום של כריתת בלוטת התריס ללא השארת צלקת.

בנוסף, אם נכרתה כל בלוטת התריס יש ליטול את ההורמון של בלוטת התריס (אלטרוקסין/יוטירוקס) בקביעות במהלך החיים. אם נכרתה אונה אחת של הבלוטה, בדרך כלל האונה שנשארה מספיקה להפרשת ההורמון לכל הגוף.

בנוסף, במקרים נדירים בהם כל 4 בלוטות פאראטירואיד נפגעו, ייאלץ המטופל לקחת כדורי סידן וויטמיןD , כל החיים.

במקרים בהם עצב של מיתרי הקול נפגע, עלולה להתקיים צרידות זמנית וקול חלש; בפגיעה רצינית יותר, עלולה להיות צרידות תמידית בקול. במקרים מאד נדירים בהם נפגעו שני העצבים של מיתרי הקול יתכן קושי בנשימה ובמקרים קשים אלו (פחות מ-1/1000) עלול להיווצר צורך בפיום הקנה (טרכאוסטומיה); צינור המוחדר ישירות לקנה ומאפשר נשימה העוקפת את מיתרי הקול.

מתי וכיצד מתבצע טיפול ביוד רדיואקטיבי ובקרינה?

במצבים בהם הגידול התפשט או שיש סכנה שיתפשט, מקובל לתת טיפול ביוד רדיואקטיבי.
הטיפול מבוסס על היכולת הייחודית של תאי בלוטת התריס לקלוט יוד מזרם הדם (שאר איברי הגוף כמעט ואינם משתמשים ביוד; השארית מופרשת בשתן).

תאי הגידול קולטים יוד באופן מוגבר - וכאשר היוד נקלט בתא, הרדיואקטיביות הורסת את הגידול. הטיפול הזה מתבצע מספר חודשים לאחר הניתוח, באופן חד פעמי.

במצב בו הגידול מאוד אגרסיבי ויש חשד גבוה לשארית גידול, ניתן להוסיף טיפול בקרינה (רדיותרפיה). קרינה תיעשה רק במקרה שהגידול לא נכרת בשלמות.

מהי שכיחות המחלה בישראל?

בישראל, כ-3,000 מטופלים עוברים כריתת בלוטת תריס מדי שנה. מדובר בשיעור גבוה מאוד; זהו הגידול הרביעי בשכיחותו.

יחד עם זאת, מירב חולי סרטן בבלוטת התריס הינם בעלי סיכוי גבוה לריפוי. ניתן ליחס זאת לשכיחותם הגבוהה יחסית של הגידולים הפפילריים. לדוגמא: עבור מי שאובחנו בשנים 2003-2008, שיעורי ההישרדות עומדים על 91% בגברים ו-95.4% בנשים.

בקרב ילדים וצעירים, כאשר יש גוש בבלוטה, המורגש על ידי המטופל - הסיכוי לגידול ממאיר גבוה הרבה יותר, מאשר אצל אנשים מבוגרים. יחד עם זאת, כאשר מגלים את הגידול בקרב ילדים, הסיכוי שלהם להבריא מהגידול גבוה יותר אפילו אם הגידול כבר שלח גרורות.

מהם גורמי הסיכון למחלה?

אנשים שיש להם במשפחה מישהו שחלה בסרטן בלוטת התריס מצויים ברמת סיכון גבוהה יותר (כלומר: גורם סיכון מרכזי הינו תורשה). גורם סיכון נוסף הינו חשיפה לקרינה גבוהה, כמו זו שהייתה בצ'רנוביל; או קרינה שמקבלות נשים, במסגרת טיפולים בסרטן השד. יש לציין כי הגידול עשוי להיווצר מספר שנים רב לאחר מכן.

לסיכום: אם בעבר היה נהוג לבצע כריתה מלאה של בלוטת התריס, עם גילוי הגידול הסרטני הממאיר בבלוטה - הרי שכיום, לאור האפשרות לגלות את הגידול בשלב מוקדם יותר, מתאפשר טיפול ראשוני פחות אגרסיבי (למשל: כריתה של אונה אחת, בבלוטת התריס). לכן, חשוב מאוד להביא לגילוי מוקדם של הגידול, בנוסף, חשוב לזכור שקשרית בתריס המתגלה באולטרסאונד הינה מאד שכיחה וקרוב לוודאי שאינה סרטנית. גם אם היא סרטנית, סיכויי ההחלמה המלאה הינם גבוהים מאד.

ד"ר יהושע בן ציון הוא מנהל שירות ניתוחי ראש וצוואר, במחלקת אף, אוזן גרון, בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע.

סייע בהכנת הכתבה: רועי אלפסי, כתב Zap Doctors.