ירידה בטסטוסטרון והפרעות שינה

טסטוסטרון הינו אחד ההורמונים המוכרים והחשובים ביותר, לתפקוד תקין של האדם, איכות חיים טובה, יכולות ספורטיביות (בעיקר אנאירוביות) ועוד. הטסטוסטרון ידוע בעיקר כהורמון המין הגברי. עם זאת, ידוע כי גם בקרב נשים, מופרש טסטוסטרון באמצעות בלוטת יותרת הכליה והשחלות. אין ספק כי טסטוסטרון חשוב לגברים יותר מנשים.

מה תפקיד הטסטוסטרון בקרב גברים?

טסטוסטרון אחראי בעיקר לייצור זרע ועל הדחף המיני. לפני לידה, טסטוסטרון אחראי להתפתחות אברי המין הגבריים אצל העובר. בגיל ההתבגרות טסטוסטרון אחראי להתפתחות סימני מין משניים (החלפת הקול, שיעור בפנים ובכל חלקי הגוף, מסת שריר ועוד).

טסטוסטרון הוא הורמון אנדרוגני (מוכר יותר כהורמון סטרואידי או סטרואידי אנבולי). כאמור, טסטוסטרון משחק תפקיד חשוב - בתפקוד תקין של האדם. תרומתו לאיכות החיים מצויה במספר הקשרים: עזרה בייצור תאי דם אדומים, מטבוליזם של תאי שומן, שמירה על מסה וכוח שריר ושינה. טסטוסטרון מופרש גם במהלך עיסוק בפעילות גופנית. נמצא כי הרמת משקלים בינוניים-כבדים גורמת להפרשת טסטוסטרון.

מה עלול לפגוע ברמת הטסטוסטרון?

הפרעות ברמת הטסטוסטרון מושפעות ממצבי לחץ כרוניים, תזונה לקויה, רמות נמוכות של ויטמין D, עלייה במשקל, חוסר בפעילות גופנית, צריכת תרופות (למשל: סטטינים). וכמובן - עלייה בגיל.

העלייה בגיל כרוכה בירידה ברמת הטסטוסטרון - ויש לכך השלכות על תהליכים לא מעטים, כגון: ירידה בחשק המיני, אטרופיה שרירית, ירידה בבנייה של מערכות שלד-שריר, שברים בעצם, דיכאון, הרגשת חום "שורף", נשירת שיער, עלייה בגודל החזה (אצל גברים: עלייה ברקמת השומן בשדיים תופעה המכונה גינקומסטיה, ונובעת משינוי ביחס בין רמות האסטרוגן לטסטוסטרון) והפרעות בשינה.

מה בנוגע לרמות ההורמון בקרב ספורטאים?

נציין שהשימוש בהורמון נעשה על בסיס קבוע, בתחום הספורטיבי-תחרותי: מפתחי גוף ומתאמנים, שמטרתם העלאת מסת השריר; ספורטאים הישגיים משתמשים בהורמונים סטרואידיים, על מנת לשפר את ביצועיהם (למרות שהדבר אסור לחלוטין).

כאשר מדובר על אנשים בריאים, עם רמת טסטוסטרון תקינה - יש לכך השלכות בריאותיות שליליות לא מעטות.

ובקרב בני אדם "מן היישוב", שאינם עוסקים בספורט באופן מיוחד?

כאמור, יש חשיבות רבה לשמירה על רמה תקינה של טסטוסטרון בקרב כלל האוכלוסייה. מאמר זה ירחיב בנוגע להשפעת השינה על רמת הטסטוסטרון.

כיצד משפיעה שינה על רמת טסטוסטרון?

מאמר שהתפרסם בשנת 2014 (Asian Journal of Andrology) מראה כי רמות הטסטוסטרון בפלזמה מגיעות לשיא במהלך השינה ולשפל בשעות אחר הצהריים המאוחרות. עלייה ברמת הטסטוסטרון בשינה מצריכה לפחות 3 שעות שינה (שינה עמוקה), או אפילו קצת יותר - עם העלייה בגיל.

השלב בשינה שנקרא "שינה עמוקה" או שנת "הגלים האיטיים" מעניק לנו את השינה המרעננת ביותר (שלב זה נקרא SWS - Slow-wave sleep).

זהו שלב חשוב, בו רואים עליה משמעותית ברמת ההורמון (בשלב שינה זה, נדרשים גירויים חזקים כדי להתעורר). הטסטוסטרון נותר גבוה במהלך השינה שלאחר מכן; הירידה בטסטוסטרון תלויה במשך הערנות. ככל שהערנות ממושכת יותר, כך יש ירידה חזקה יותר ברמת הטסטוסטרון.

לאור האמור לעיל, יהיה זה הגיוני לקשור הפרעות שינה שונות והפרעות נשימתיות בשינה, לירידה ברמת הורמון הטסטוסטרון.

כך, בין היתר: חריגות באיכות השינה, תיזמון השינה, משך השינה, הפרעה של השעון הביולוגי (מכונה גם: "מחזור צירקדי" - חשוב ונפוץ ביותר בעולם החי; זמן מחזור קרוב ל-24 שעות - ומאפשר ליצורים החיים להתאים עצמם להשפעה המשתנה של השמש על סביבתם).

מסתבר שאין ראיות חד משמעיות להשפעת הגבלת שינה/הפרעה במחזור הביולוגי, על הטסטוסטרון. בנוסף, לא נמצאה השפעה על הורמון ה-(SHBG (Sex hormone binding globulin לנוכחות של מחלות נלוות. בדיקת SHBG נדרשת בעיקר במקביל לבדיקות אחרות להערכה של סטטוס רמת האנדרוגנים. בגברים, הבדיקה מתבצעת כשקיים חשד לחסר טסטוסטרון.

לעתים מבצעים מדידה של סך רמת טסטוסטרון ורמת ה-SHBG בעת ובעונה אחת, והיחס בין שני מדדים אלה מסייע להבדיל בין אלה עם פעילות אנדרוגנית עודפת, לבין אלה עם רמת אנדרוגן תקינה. היחס בין סך טסטוסטרון לרמת SHBG מוגדר כ-FAI או free androgen ratio, והוא מספק מידע על כמות הטסטוסטרון החופשי הזמין. בגברים, ירידה ברמת הטסטוסטרון גורמת לעלייה ברמת SHBG, כך שמדד FAI הוא סמן יעיל של רמות נמוכות של טסטוסטרון חופשי, שעלולות לגרום להפחתת מסת עצם, איבוד מסת שריר, ירידה בדחף המיני, וירידה בתפקוד המיני.

כך, לדוגמה: מבחינת תיזמון השינה - המחקר הראה כי הגבלת שינה ל-4.5 שעות הראתה ירידה בטסטוסטרון בשעות הבוקר, כאשר השינה התאפשרה במחצית הראשונה של הלילה. לעומת זאת, מחקר אחר (Schmid et al. 2012) הראה דעה סותרת. כאשר השינה נמנעה במחצית הראשונה של הלילה, לא היה שינוי מהותי בטסטוסטרון, אולם כן ניתן היה לראות שרמות הורמון ה-SHBG ירדו.

כיצד משפיעה תסמונת דום נשימה בשינה?

תסמונת דום נשימה בשינה (Sleep Apnea) נחקרה אף היא בהיבט של רמת הורמון הטסטוסטרון. תסמונת זו מתבטאת בהפסקת נשימה בזמן השינה.

כאשר התסמונת חוזרת על עצמה פעמים רבות במהלך השינה, היא גורמת לירידה משמעותית באיכות השינה. אנשים הסובלים מעודף משקל סובלים במיוחד מתסמונת זו. ירידה במשקל הגוף יכולה להביא לשיפור משמעותי בהפסקות הנשימה, עד כדי היעלמותן. עם זאת, מבחינת רמת הורמון הטסטוסטרון - נראה כי במקרה זה, אין השפעה ישירה על רמתו.

המחקר תומך בדעה כי טסטוסטרון נמוך עשוי להשפיע על איכות השינה הכוללת - העלולה להשפיע על סימפטומים סובייקטיביים ורגישויות אישיות במהלך שעות הערות (עצבנות, עייפות, קוצר רוח וכו').

בנוסף, נמצא שההשפעה של מחסור בשינה על טסטוסטרון - עשויה להיות תלויה בגיל (בניסויים על עכברים, בקרב עכברים מבוגרים יותר - היתה ירידה גדולה יותר בטסטוסטרון).

כיצד ניתן להשלים חסר בטסטוסטרון?

במקרים בהם יש חוסר בהורמון, מוצע טיפול רפואי הקרוי Testosterone therapy. זהו טיפול שנוי מעט במחלוקת. ידוע כי מינונים גדולים של טסטוסטרון אקסוגני כתחליף וסטרואידים אנבוליים אנדרוגנים, בשימוש מופרז, קשורים עם הפרעות במשך השינה ומבנה השינה (שלבי שינה).

לסיכום: ניתן לומר בוודאות כי רמת הורמון הטסטוסטרון הולכת ויורדת עם העלייה בגיל. בנוסף, ניתן לומר כי חסר בטסטוסטרון עלול להוביל להפרעות שינה. עם זאת, לא ברור האם וכיצד הפרעות ומגבלות שונות בשינה - גורמות להפחתה ברמת הטסטוסטרון (אם בכלל).

ד"ר איתי זיו (Ph.D) עוסק בתחומי פעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר למעלה מ-30 שנה.

ד"ר סיגלית דסה-שלומוב (Ph.D) היא מנהלת מקצועית בתחום "מדריכי פעילות גופנית משקמת" במכללה האקדמית וינגייט.