חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים התשמ"ג

העישון הוא בין הגורמים הראשונים, לתמותה ולתחלואה בישראל. העישון גורם למותם של בני אדם רבים בשנה ולתחלואה של בני אדם רבים עוד יותר.

הצורך להזהיר את הציבור מפני נזקי העישון מצא ביטוי בחוק הגבלת פרסומת למוצרי טבק לעישון התשמ"ג 1983 הקובע הגבלות חמורות על אפשרות הפרסומת שניתן לעשות למוצרי טבק ולעישון. סעיף 2 לחוק אוסר כל פרסום בשבח העישון עצמו, סעיף 3 לחוק אוסר כל פרסומת למוצרי טבק באמצעות שידורי הרדיו והטלוויזיה בישראל ע"י הקרנה פומבית, בעיתונים ובדברי דפוס המיועדים בעיקר לבני נוער עד לגיל 18 ובכלי תחבורה פנים ארציים. עוד נקבע בחוק כי לא ישווק אדם מוצרי טבק בחפיסה אלא אם מודפסת או מוטבעת על צידה אזהרה באותיות דפוס בנוסח :" אזהרה- משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לציבור."

חוק הגבלת עישון במוקמות ציבוריים התשמ"ג קובע איסורים מרחיקי לכת על העישון במקומות צבורים והוראות בדבר חובת קביעת שלטי אזהרה המביאים איסורים כאלה לידיעת הציבור. החוק חוקק בשנת 1983 אך מאז תחולתו הורחבה במספר תיקונים שהאחרון שבהם בשנת 1994 לגבי המקומות בהם אין לעשן.

1. איסור עישון
(א) לא יעשן אדם במקום המפורט בתוספת (להלן - מקום ציבורי

(ב) לא יחזיק אדם במקום ציבורי סיגריה, סיגרילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים

(ג) שר הבריאות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת רשאי לשנות בצו את התוספת.

2. קביעת שלטים
(א) המחזיק למעשה של מקום ציבורי, למעט מעלית לנשיאת בני אדם בבית מגורים יקבע בו שלטים המורים על איסור העישון, ויחזיקם במצב תקין.

(ב) יצרן או יבואן של מעלית המיועדת לנשיאת בני אדם בבית מגורים יקבע בה, לפני הכנסתה לשימוש, שלט המורה על איסור העישון במעלית.

(ג) שר הבריאות יקבע בתקנות הוראות בדבר צורתם של השלטים, מספרם, גודלם, תוכנם, דרכי קביעתם, המקומות שבהם יותקנו והחובה להאירם.

3. היתר עישון בבית קולנוע
(א) בתחומה של רשות מקומית, להוציא מועצה אזורית, שיש בה יותר מחמישה בתי קולנוע יכול שיהיה בית קולנוע אחד שבחלק ממנו שהוקצה לכך לא יחולו הוראות איסור העישון בעת הקרנת סרטי קולנוע.

(ב) מועצת הרשות המקומית תקבע את בית הקולנוע כאמור בסעיף קטן (א), מבין המחזיקים של בתי הקולנוע, לפי כללים ולתקופה שיקבע שר הבריאות.

(ג) המחזיק למעשה של בית קולנוע שנקבע כאמור בסעיף קטן (ב) יקבע בפתח בית הקולנוע הודעה על היתר העישון בחלק ממנו שהוקצה לכך.

4. עונשין
(א) העובר על הוראות סעיף 1 , דינו - קנס 230 שקלים חדשים.

(ב) העובר על הוראות סעיף 2 , דינו - קנס 470 שקלים חדשים.

5. אחריות לעבירה
נעברה עבירה לפי סעיף 2 בידי חבר בני אדם יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצועה היה מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר האחראי לאותו תחום, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של הסעיף האמור.

6. קנסות לרשות מקומיות
קנסות ששולמו עקב הפעלת סמכותו של עובד של רשות מקומית בשל עבירה על חוק זה שנעברה בתחומה יועברו לקופת אותה רשות מקומית.

7. סמכות כניסה
שוטר וכן עובד של רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיכו לעניין חוק זה (להלן - מפקח), רשאים להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום ציבורי כדי לברר אם קוימו הוראות חוק זה והתקנות לפיו, ובלבד שלא ייכנסו למקום מן המקומות המפורטים בפסקאות 5 ,4 ,2 ו-6 של התוספת, אלא לאחר שהודיעו על כוונתם למחזיק של המקום, או למי שעובד שם.

8. סמכות מפקח או סדרן לדרוש זיהוי
(א) עישן אדם במקום ציבורי, או החזיק שם סיגריה, סיגרילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים, לעיניו של מפקח או סדרן, רשאי המפקח או הסדרן לדרוש ממנו לזהות עצמו ואם סירב לעשות כן, רשאי הוא לעכב אותו באותו מקום עד לבוא שוטר, אך לא יותר מאשר שעה אחת.

(ב) לענין סעיף זה, " סדרן " - מי שהבעל או המחזיק למעשה של מקום המפורט בפסקאות 4 ,2 ,1 ו-5 של התוספת מינהו להיות סדרן באותו מקום והוא עונד תג בולט המעיד על תפקידו ומציג תעודה על מינויו כסדרן.

(ג) שר הבריאות יקבע בתקנות הוראות בעניין סייגים למינוי סדרן, התעודה שתינתן לו, צורת התג ואופן ענידתו.

9. סמכות נהג
(א) נהג של כלי רכב שהעישון בו אסור לפי הוראות חוק זה רשאי לאסור כניסת אדם המעשן או המחזיק סיגריה, סיגרילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים, לכלי הרכב.

(ב) עישן אדם בכלי רכב כאמור, או החזיק בו סיגריה, סיגרילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים, לעיניו של הנהג, רשאי הנהג לדרוש ממנו לזהות עצמו ואם סירב לעשות כן, רשאי הוא לעכב אותו בכלי הרכב עד לבוא שוטר, אך לא יותר מאשר שעה אחת וכן רשאי הוא להסיע אותו בכלי הרכב לתחנת המשטרה הקרובה.

10. שמירת הוראות
הוראות חוק זה באות להוסיף על כל הוראה בדבר איסור עישון שנקבעה בכל דין ולא לגרוע ממנה.

11. דין המדינה
הוראות סעיף 2 (א) יחולו גם על המדינה.

12. תיקון חוק בתי המשפט
בחוק בתי המשפט, התשי"ז -1957 1 , בסוף התוספת השניה יבוא :
"18 . חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983 .".

13. ביצוע ותקנות
שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו לרבות תקנות בדבר דרכי פיקוח על ביצועו.

14. תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כ"ח בשבט התשמ"ד (1 בפברואר 1984 )

תוספת [תיקון: תשמ"ח, תש"ן, תשנ"ד[
סעיף 1
1. אולם סגור המשמש בדרך כלל לבית קולנוע, לתיאטרון, לקונצרטים, לאופרה או למחול וכן אולם המשמש להתקהלות של ציבור למטרת הרצאה או דיון, למעט המסדרונות והאכסדרה שהוקצו לכך שבהם יהיה העישון מותר, והכל בעת שיש בהם קהל ולמעט כאשר אין לציבור רשות כניסה אליהם בין בתשלום ובין בלא תשלום.
2. כל מקום בבניין של בית חולים או מרפאה, חוץ מן המקומות שהוקצו בידי הנהלת בית החולים או המרפאה שבהם יהיה העישון מותר, ובלבד שהם אינם חדרים המיועדים לאישפוז, לטיפול או לבדיקות.
3. החלק הפתוח לציבור בבית מרקחת.
4. אולם קריאה וחדר קריאה בספריה הפתוחה לציבור, חוץ מן המקומות שהוקצו בידי הנהלת המקום שבהם יהיה העישון מותר, אם הוקצו.
5. כל מקום בבניין המשמש מוסד חינוך או מוסד להשכלה גבוהה - חוץ ממקום המשמש מגורים והמקומות בספריה או בחדרי דיון שרשאית הנהלת המוסד להקצות שבהם יהיה העישון מותר.
6. מעלית לנשיאת בני אדם.
7. אוטובוס, בעת שיש בו נוסעים; בפסקה זו "אוטובוס", כמשמעותו בתקנות התעבורה, התשכ"א 1961.
8. מונית וזוטובוס, בעת שיש בהם נוסעים; בפסקה זו, "מונית" ו"זוטובוס" - כמשמעותם בתקנות התעבורה, התשכ"א 1961 .
9. רכבת, בעת שיש בה נוסעים, למעט קרון שהוקצה לכך שבו יהיה העישון מותר, ובלבד שלא יוקצה לכך הקרון היחיד באותה רכבת, הקרון שבו נמכרים מזון או משקה, או הקרון היחיד שבו נמכרים מקומות שמורים.
10. החלק הפתוח לציבור של מרכול.
11. מזנון, בית קפה או מסעדה, לרבות כל בית אוכל אחר, שיש בהם עשרים מקומות ישיבה לפחות, למעט השטח שהוקצה לכך בחלק הפתוח לציבור שבו יהיה העישון מותר, ובלבד ששטחו אינו עולה על מחצית שטח החלק הפתוח לציבור והוא שטח רציף, וסומן בבירור היכן העישון אסור והיכן הוא מותר.
12. חדר או אולם פתוח לציבור המשמש לפעילות גופנית או לספורט.
13. גן ילדים, מעון ילדים או בית ילדים.
14. חדר או אולם הפתוחים לציבור בבנק, בבית דואר או בסוכנות דואר.
15. מקום עבודה, למעט חלק ממנו שהוא חדר או אולם שהעישון הותר בו במפורש בידי האחראי במקום לאחר התייעצות עם העובדים (להלן - אזור עישון ), ובלבד שבאזור העישון אין עובדים אנשים שהם או חלק מהם אינם מעשנים; באזור העישון יותר העישון אם יש בו סידורי אוורור תקינים ואם העישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של מקום העבודה; חדר או אולם שעובדים בו רק עובדים שהם מעשנים, יראו כאזור עישון מבלי שיהיה צורך בהיתר מפורש של האחראי במקום; לענין זה, " מקום עבודה " - כל מקום בבניין שעובדים בו אנשים ושאינו משמש למגורים. אין בהוראות פרט זה כדי לפגוע באיסור עישון מכוח כל דין ואין בו כדי למנוע ממעביד לאסור את העישון במקום העבודה.

מנחם בגין אליעזר שוסטק
ראש הממשלה שר הבריאות
חיים הרצוג
נשיא המדינה

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ) נדרש לא אחת לקבוע כי רשות זו או אחרת אינה מקיימת את הוראות החוק. בשלוש עתירות לדוגמא, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת ירושלים ובית חולים העמק בעפולה מצאו את עצמם כמשיבים בעתירות בטענה שהם לא מקיימים את הוראות החוק ולא אוכפים את הוראותיו (בג"צ 3367/94 יהונתן גינת ואח' נ' אוניברסיטת חיפה, שר הבריאות, שר המשטרה וראש עירית חיפה; בג"צ 5469/97 אלנר דרור ואח' נ' האוניברסיטה העברית, שר הבריאות, השר לביטחון פנים וראש עירית ירושלים; גולן משעלי ואח' נ' בי"ח העמק בעפולה, שר הבריאות, שר המשטרה ראש עירית עפולה ומנכ"ל קופ"ח כללית).

בבג"צ האוניברסיטה העברית, בג"צ הורה לאוניברסיטה העברית לנמק מדוע אינה אוכפת את החוק ולמנות סדרנים שיאכפו את החוק. עוד הורה בג"צ לשר הבריאות להנחות את האוניברסיטה כיצד עליה ליישם את החוק ולנקוט בכל הצעדים הדרושים ויעילים ליישומו של החוק. ראש עירית ירושלים ושר הפנים נדרשו להיכנס לתחומי האוניברסיטה ע"מ לדאוג לאכיפת החוק.

בבג"צ בי"ח העמק נקבע כי בי"ח עשה פעולות רבות מאז הוגשה העתירה בכדי לקיים את הוראות החוק: הוצבו שלטים, מונו מאמני ניקיון ומניעת עישון, בוצעו פעולות הסברה ופקחי העריה הונחו לפקח אחר אכיפת החוק. בג"צ ראה בשיפור ובמהלכים הנוספים כהשגת מטרת העתירה ובכך הביא למעשה לסיומו של התיק.