אבנים בכליות
עווית כליתית וכאבים באזור המותן תתכן הקרנה לאשך או לביה מגו'רה. באבן בשופכן התחתון תלונות דומות ל- U.T.I לפעמים מדמה בטן חריפה. ייתכן המטוריה (אם או בלי כאב), ייתכן גילוי מיקרי בהדמייה או עקב תלונות על זיהום. אזורים שכיחים: אבן במוצא אגן הכליה, מעבר השופכן על פני כלי דם גדולים ואזור כניסה לכיס השתן. תלונות לפני מיקום האבן. תלונות נוצרות כשעימדון שתן יוצר התנפחות היוצרת הפעלת רצפטורי מתח המייצרים כאב. אין קשר בין גודל אבן לעוצמת כאב.
RENAL COLICדיברטיקוליטיס, אפנדציטיס, IBD . (דורשות הדמייה דחופה לברור פריטוניטיס
RENAL COLICאנמנזה בבדיקה פיסיקאלית: בטן רכה או רשה בגלל הקשחה רצונית. רגישות במותן. בדיקת שתן: המטוריה, C.T : ללא חומר ניגוד יראו אבנים מכליה ועד כיס שתן, מזהה התרחבות לא מזהה הפרעה בתפקוד. מזהה אבני אוריה שקופות. I.V.P /I.V.U : מזהה בעיה בזרימה, מכיל חומר ניגוד, לא רצוי לבצע בשלב האקוטי כי דורש הכנת מעיים טובה (כליה שאינה מפרישה טוב אין זה אומר שתיפקודה נפגע). U.S : מזהה אבנים בכליה אך מתקשה לזהות אבנים באורטר פרט לאורטר דיסטאלי.
תאור האבן: 1.ממלאת את אגן הכליה והגביעים= אבן יציקה
2. ממלאת רק מספר גביעים
מרכיבי האבן : מגנזיום אמוניום וסולפט
סיבות ליצירת האבן: חיידקים מפרקי אוריה
מגנזיום אמוניום וסולפט: קלציום ואוקסלאט
סיבות ליצירת האבן
1. היפרקלצמיה בדרך כלל מהיפרפרהתירודיזם (בבריאים) או סרקואידוזיס, שחפת, סטרואידים, קושיג, תרופות (ליטיום טיאזידים)
והיפרתירודיזם (בחולים)
2. היפרקלצאוריה בדרך-כלל מספיגת יתר במעיים או הפרשת יתר בכליות בגלל בעיה בהפרשת יוני מימן, או בשל עליה בפרוק עצם.
3.היפקאוקסלאוריה ראשונית: בגלל בעיה בפרוק אוקסלאט. מישהי: בגלל בעיות ספיגה נספג במקום שומנים. (במחלות ספיגה שונות)
תאור האבן: שקופות
מרכיבי האבן :חומצה אורית
סיבות ליצירת האבן: היפראוריקוזאוריה: כאשר פירוק של פורינים לא מגיע לסופו בשל חסר באנזים. קיים בממאירויות בהם משתחררות חומצות גרעין בשל פרוק תאים.
שכיחות: 15% טהורים
תאור האבן: נראות ברנטגן
מרכיבי האבן :חומצה אורית + סידן
סיבות ליצירת האבן: היפראוריקוזאוריה: כאשר פירוק של פורינים לא מגיע לסופו בשל חסר באנזים. קיים בממאירויות בהם משתחררות חומצות גרעין בשל פרוק תאי85% מצופיםם.
סיבות ליצירת האבן: ציסטאין אוריה: מחלה אוטוזומלית רצסיבית של הפרעה במעבר ציסטאין דרך קרום התא בטובולי
שוקע רק כאשר מגיע ל- KF . שוקעת ב- PH נייטרלי
מופיע בעשורים 2,3 לחיים
הטיפול המונע הוא הבססת השתן ל- PH =7.5
א. אבן פחות מ- 5 מ"מ שנמצאת בכלייה ללא סימפטומים = מעקב (צילום ו אולוטרה סאונד כל 3-6 חודשים).
ב. ESWL = ריסוק חוץ גופי . אלקטרודה יוצרת גל לחץ וגל קול הממוקדים בעזרת מארה אל האבן (מבוצע בהרדמה. קונטרה אינדיקציות: הריון, הפרעות קרישה, טיפול בנוגדי קרישה, חוסר איזון ל.ד חסימה דיסטאלית. יעילות: לא יעיל באבני ציסטאין. אבנים 2-3 ס"מ מחייבות STENT , למניעת חסימת השופכה ע"י פירורים. אבנים מתחת ל- 2 ס"מ ירוסקו לרב לגמרי. אבנים בשופכן עד 1 ס"מ יגיבו לריסוק ואם לא עדיף אורטרו סקופיה. אבנים בשופכן דיסטאלי ניתן לרסק אך ורק אם הפנים למטה ותחת הרדמה כללית. סיבוכים: דימום סביב הכליה או לתוך דרכי השתן. המטוריה מיקרוסקופית. חסימה אם האבן נופלת לאורטר. פיברוזיס כליתי( גורם ל- HTN ). STONE STREET = אבנים בשורה התקועות באורטר.
ג. אורטרוסקופיה: מתבצעת מדרכי השתן התחתונות ניתן להגיע איתה דרך כיס השתן אל אורטרים ועד כליה. מיועדת לאבנים שנתקעו באורטר. מבוצעת תוך כדי פי האורטר בשלפוחית השתן. ניתן להוציא אבנים עם סל או עם מלקחיים. ניתן לפורר לפני ההוצאה (פירורים קטנים יושארו ויוצאו לבד עם זרם השתן.
סיבוכים: קרע, צריבת הדופן בלייזר. השלכות : אורטר קטטר ל- 48 שעות. אם הייתה טרואמה דורש אישפוז מעל 48 שעות בצילום רטרוגרפיה.
ד. PCNL : ריסוק דרך העור. מיועד לאבנים גדולות
ה. ניתוח פתוח . פרוצדורה נדירה
ו. טיפול תרופתי :במקרה של כאבים עוותיים נותנים וולטרן 75 מ"ג בהזרקה לשריר או פטידין באותו אופן
