משבר אקולוגי באפגניסטן

אסון חדש עומד לנחות על אפגניסטן.
ההפצצות של ארצות הברית חוברות עם שנים של מחלוקות אזרחיות ובצורת ליצירת משבר סביבתי.
סוגיות אנושיות ופוליטיות שולטות בכותרות. אבל הן גם מסתירות את היעלמות חיי הבר ושטחי הצמחייה, שפעם היו פוריים, והיום נהרסים על ידי המלחמה.
האו"ם מתעתד לשלוח צוות חוקרים לאזור בפברואר על מנת להעריך את הנזקים. "סביבה בריאה חיונית לתהליך השיקום" אומר קלאוס טופפר, ראש "תכנית הסביבה" של האו"ם.
מרבית האזור הדרום מזרחי באפגניסטן היה בעבר יער סבוך שקיבל את מנת המים שלו בעונת המונסון.
היער היום מכסה פחות משני אחוזים מהמדינה. "תהליך כריתת היער החמור ביותר התרחש בזמן שלטון הטליבאן, כשמאפיית העצים חיסלה יערות על מנת למכור בשווקים הפקיסטניים" אומר אוסמן קאזי, יועץ סביבתי היושב בקואסטה, פקיסטן.
ההפצצות שנועדו להוציא את אחרוני לוחמי הטליבאן הורסות גם הן הרבה ממה שנותר.

חקלאות ועצים לבערה
משבר הפליטים הורס גם הוא את הסביבה, ונזקים רבים לא ניתנים לשיקום.
יערות וצמחייה מפונים על מנת לאפשר שטחי חקלאות, אבל הרווחים ייזקפו רק לטווח הקצר.
"בסופו של דבר האדמה לא תתאים גם לצורות החקלאות הבסיסיות ביותר" מזהיר חמאד נאקי, מהקרן העולמית לשימור הטבע בפקיסטן. פליטים, קרוב ל4 מליון בפעם האחרונה שנספרו, כורתים את היערות לבערת העצים.
מטר הפצצות באפגניסטן הופך את החיים לקשים במיוחד עבור בעלי החיים הלא מבוייתים. ציפורים כמו הפליקאן והעגור הסיבירי הנמצא בסכנת הכחדה חוצים את מזרח אפגניסטן בנתיב הנדידה מסיביר לפקיסטן ולהודו. ואולם מספר הציפורים הנודד מעל לאזור צנח ב 85 %. "עגורים רגישים מאוד, והם לא ישתמשו בנתיב אם יחששו שיש בו סכנה" אומר אשיק אחמד, מדען סביבתי של ה WWF בפשאוואר, פקיסטן, שעקב אחר הירידה במספר הציפורים הנודדות בחורף הנוכחי.

מסתור בהרים
ההרים המשוננים מהווים בדרך כלל מחסה מפני נמרי ההרים עבור צבאים, דובים וכבשי מרקו פולו, הגדולים בעולם. "אותו שטח שמאפשר ללוחמים לתקוף ולהיעלם בגבעות מאפשר לחיות הפרא לשרוד" אומר פטר זאהלר מהאגודה לשימור חיי הבר שבסיסה בניו יורק. ואולם הוא מזהיר שבעלי החיים נמצאים כעת במצב לחץ נוראי בשל ההפצצות והפלישה של פליטים ולוחמים לשטח.
למשל, מספר פליטים צדים את נמרי השלג הנדירים על מנת לקנות את דרכם בגבול. פרווה של נמר יחיד יכולה לעלות 2000$ בשוק השחור, אומר זאהלר.
ההערכה היא כי רק כ 5000 נמרי שלג שרדו במרכז אסיה, ופחות מ 100 באפגניסטן, כשהמספרים הולכים ומצטמצמים בגלל ציד והברחות לפקיסטן עוד לפני המלחמה.
עץ, בזים וצמחי מרפא מוברחים גם הם. הטליבאן שלט בעבר במסחר מסוג זה, אך היעד הכוח השלטוני לאחרונה מחריף את הבעיה.
ההפצצות ישאירו גם הן את חותמן מעבר למכתשים שנוצרו. מנתחי הגנה אומרים שלמרות שאורניום שימש את אפגניסטן פחות מאשר את קוסובו, יצרני פצצות מקומיים יזהמו את המדינה בפצצות רדיואקטיביות. הן מכילות גורמים רעילים כמו ציקלונייט שהוא קרצינוגן, ורכיבי טילים המכילים פרכלוראטס הפוגע בבלוטת התריס.