רובוטים בשירות הרפואה

מנתח מומחה יושב בחדר פיקוד, מול צג מחשב, שולחן הניתוחים לפניו ריק, לא מוטל עליו אף חולה. במקום איזמל מנתחים אוחזות ידיו של המנתח ידיות ומתגים דמויי ג'ויסטיק. המנותח נמצא בכלל בחדר אחר ואולי אף מעבר לים, ובכל זאת הניתוח מתקיים. פצוע הנמצא באמבולנס, למשל, סמוך לשדה הקרב, שאותו מלווה צוות רפואי שכל תפקידו להשגיח על הרובוט הרפואי. הרובוט מעתיק במדויק את תנועות המנתח, כאילו הניתוח מבוצע ממש במו-ידיו.

חדר ניתוח עתידני זה אינו פרי מוחו הקודח של תסריטאי הוליוודי, אלא פרויקט עכשווי של צבא ארצות הברית, הסובל ממחסור ברופאים קרביים מיומנים בשדות הקרב.

מחקר ופיתוח הרובוטיקה ברפואה צבר תאוצה בשני העשורים האחרונים ולא פסח גם על ישראל. במעבדה לרובוטיקה רפואית על שם 'KAHN' בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, בראשות פרופ' משה שוהם, מפתחים רובוטים תוצרת כחול-לבן, לחדרי הניתוח העתידיים. חלקם כבר מופעלים בהצלחה בחדרי ניתוח בארץ ובעולם.

"בפעם הראשונה שתפעלתי רובוט רפואי", מתאר פרופ' מיכאל קראוס, מנהל מחלקה כירורגית א' בקריה הרפואית רמב"ם, את התנסותו בסימולציה של ניתוח עם רובוטים רפואיים. "לאחר רבע שעה בלבד יכולתי כבר לבצע חיבור של כלי דם קטנים מאוד".

"תנועה בשלושה ממדים? קטן על הרובוט!", מסביר פרופ' קראוס וקשה שלא לשמוע את ההתלהבות בקולו. "כבר פותחו רובוטים עם תנועתיות לשישה מישורים, המדמה בהצלחה את תנועת היד האנושית".

פרופ' מיכאל קראוס, מונה את התכונות המקנות לרובוט יתרונות לעומת המנתח האנושי:

ניתוח בהיעדר הכירורג - המתאפשר בתנאי שדה, לדוגמא. טכניקה זו, של ניתוח מונחה מרחוק, מהווה נדבך מרכזי בתחום הטלרפואה.

אפס רעידות - עובדה בעלת חשיבות בביצוע פעולות עדינות מאוד, כתפירת כלי דם קטנים.

דיוק - הרובוט מאפשר דיוק ונגישות גבוהים יותר מהיד האנושית. הכוונה תלת ממדית מונחית מחשב מאפשרת חדירה מדויקת ונגישות גבוהה לעומק הגוף. כך למשל, ניתן להגיע אל גידול ולהסירו במינימום פגיעה ברקמות סמוכות, או להחדיר בורג בזווית מסוימת ולעומק מסוים בדיוק רב יותר מהיד האנושית. על אחת כמה וכמה, נקל לתאר את התועלת העצומה, שהדיוק הגבוה והפגיעה המופחתת ברקמות הבריאות, מאפשרים בניתוחי מוח ועמוד שדרה.

שילוב עם לפרוסקופיה - הדרישה הגוברת לכירורגיה זעיר פולשנית, המביאה להחלמה מהירה ומפחיתה את הסיבוכים לאחר הניתוח, יצרה צורך גדל והולך בטכנולוגיות ניתוחיות משוכללות, המבוססות על הנחיית מחשב והפעלת רובוט. לאחר החדרת צינורות לחלל הבטן דרך חתכים זעירים, מבצע הרובוט בצורה יעילה כריתות איברים, כגון: כריתת הערמונית, כיס המרה, הטחול, המעי או הכליה, וכן קיצורי קיבה (להשמנת יתר) וניתוחים גינקולוגיים.

סכנות הניתוח באמצעות רובוט דומות לסכנות הקיימות בכל ניתוח. במידת הצורך, ניתן תמיד להפסיק להסתייע ברובוט ולחזור לתפעול אנושי מסורתי.

עד כה פועלים בחדרי ניתוח ברחבי העולם כמה מאות רובוטים רפואיים, כמות זעומה ביחס למספר הפעולות הכירורגיות המבוצעות בעולם מדי יום. ועולה השאלה - מדוע השימוש בו איננו נפוץ?

"החיסרון הגדול של המערכת הוא מחירה הגבוה", מדגיש פרופ' קראוס. "מחיר המערכת הבסיסית הוא מיליון וחצי דולר, ועלות יחידת הקצה, המספקת לעשרה ניתוחים בלבד היא כאלף דולר. בעוד שבניתוחים אורתופדים ישנה הוכחה משמעותית של יעילות הרובוטים, בניתוחי בטן לא הצלחנו עד כה להוכיח יתרונות משמעותיים על הכירורג המיומן".

פרופ' שוהם מאמין שמה שאנו רואים היום זו רק התחלה והיעילות של הרובוטים הרפואיים תוכיח את עצמה במגוון תחומים. את הרובוטים מסווג פרופ' שוהם על פי ביצועיהם וייעודם:

1. רובוט העוקב אחר תנועות המנתח ומעתיק אותן. תנועת הזרוע הרובוטית זהה לתנועת המנתח אך מדויקת יותר. הניתוח מבוצע בצורה זעיר פולשנית, כאשר זרוע אחת של הרובוט מצוידת במצלמה, ויתר הזרועות מבצעות את הניתוח (כדוגמת מערכת 'דה וינצ'י' של חברת 'Intuitive Surgical').

2. רובוט המבצע תהליכים לפי תכנון מוקדם. למשל, רובוט שנוטל ביופסיה מהמוח, על סמך תכנון קדם-ניתוחי שבוצע בעזרת דימות CT. המנתח מאשר את תכנית הניתוח וקודח נקבים דרכם מוחדרות זרועות הרובוט, הממשיכות בניתוח המתוכנן. "הרובוט אינו צריך 'לראות' את החולה או לעקוב אחר התקדמותו דרך צילומים חוזרים כדי להגיע ליעדו בביטחה", מדגיש פרופ' שוהם את היתרון בניתוח ה'סגור'. "כך נחסכים מהחולה גם חתך ניתוחי גדול וגם קרינת רנטגן".

3. רובוט התומך בניתוחים לפרוסקופיים. הרובוט מחזיק את המצלמה במקום האסיסטנט ומקבל פקודות בחיווי קולי. הזרוע הרובוטית האוחזת במצלמה יציבה יותר מהיד האנושית, ואינה מתעייפת לעולם.

פרופ' שוהם מוביל כיום פיתוחים נוספים של מערכות זעירות הנכנסות לגוף האדם, הן לשם אבחון והן לשם טיפול, ומשדרות אינפורמציה מקומית. במקביל, פיתחו פרופ' שוהם וצוותו רובוט ממוזער (בגודל מחשב כף יד), אשר אפשר להניחו על גוף החולה. הרובוט עוקב אחר תזוזות הגוף בעת הנשימה וזז יחד איתו, וכך נמנעת השגיאה האופיינית למערכות שפותחו בתנאי מעבדה ואינן תואמות את תזוזות הגוף האנושי.

רובוט נוסף שפותח במעבדה לרובוטיקה בטכניון, מאפשר החדרת מחט באופן מדויק לצורך הזלפת תרופות או נטילת ביופסיה. מסלול המחט אינו בהכרח ישר, והיא מסוגלת לתקן את מסלולה תוך כדי תנועה לעבר היעד, לעקוף "מכשולים" ולמנוע פגיעה בכלי דם ועצבים. ד"ר פריד נחול מהמחלקה הנפרולוגית ברמב"ם היה גם הוא שותף לפיתוח הרובוט הזה, שטרם קיבל שם מסחרי ונקרא בינתיים - "הרובוט עם המחט הגמישה".

הרובוטים הרפואיים מופעלים כיום כיחידות נסיוניות בתחומים שונים של הכירורגיה הכללית. הניתוחים מתבצעים בעלויות גבוהות מאוד, בתקווה למצוא את ה'נישה' שבה יש לרובוט יתרון מובהק על המנתח האנושי. פרופ' קראוס מאמין, כי "ברגע שיפול הפור והרובוט יוכיח את יתרונו על השיטה השמרנית, התחרות בין החברות תגדל והמחירים ירדו בהתאם".

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום כירורגיה ובפורום מכשור רפואי.