רעלת הריון והתקפי לב - קשר מסוכן

החוקרת שרה מקדונאלד ועמיתיה מאוניברסיטת מקמאסטר בקנדה פרסמו לאחרונה בעיתון האמריקאי לחקר הלב מחקר מקיף, המסכם 40 שנות מחלוקת לגבי השאלה האם יש קשר בין רעלת הריון לבין מחלות לב וכלי דם. המחקר, שסקר תוצאות מחקרים רבים משנת 1966 עד ימינו, יצא במסקנה גורפת כי רעלת הריון גורמת לעלייה בתחלואה ממחלות לב וכלי דם בקרב נשים שפיתחו רעלת הריון. אורך חיי אותן נשים מתקצר בכעשור בממוצע עקב תמותה מוקדמת ממחלות הלב וכלי הדם.

התופעה, שאובחנה לראשונה במחקר קנדי מצומצם היקף בשנת 1966, נבחנה בשנת 2001 באמצעות בדיקת רשומות הלידה והמוות של מדינת נורווגיה, שמנתה כ-600,000 נשים ומספר דומה של גברים. המחקר הפתיע את עולם הרפואה במסקנתו החד משמעית, כי רעלת הריון מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם פי 2.5 עד 5, וכי היא מקצרת את תוחלת החיים של הנשים שסבלו מרעלת הריון בכעשור ויותר עקב מחלות לב וכלי דם.

המחקר ההשוואתי של החוקרים מאוניברסיטת מקמאסטר בקנדה סיכם את כל המחקרים שנעשו בתחום בין 1996 ועד היום. כדי להביא את כל המחקרים למכנה משותף, הניתוח התבסס על התאמות שונות לנתונים אפידמיולוגיים, דמוגרפיים או היסטוריה רפואית שעשויים להשפיע על התוצאות.

בסך הכל נכללו במחקר הקנדי כ-15 מחקרים, כשמתוכם חמישה היו מבוססים על שיטת מקרה ביקורת והשאר על מדגמים רחבי היקף. בניתוח הסופי נבדקו כ-119,000 נשים שסבלו מרעלת הריון לעומת 2 מיליון ויותר ללא רעלת הריון, רובן מארצות הברית ומאירופה. כל המחקרים נערכו בעולם המערבי, המאפשר קבלת רשומות רפואיות מסודרות למעקב אחר לידה ותמותה. מרבית המחקרים סקרו את הנתונים לגבי נשים מתחת לגיל 56, כאשר הנתונים התמקדו בממצאים קליניים הקשורים במחלות לב כליליות, התקפי לב, שבץ מוחי ומחלות עורקים היקפיים וכלי דם.

החוקרים חילקו את הנשים עם רעלת ההריון לשלוש קבוצות לפי חומרת המחלה. בקבוצה הראשונה, קבוצת הרעלת, נכללו נשים שסבלו מרעלת הריון בלבד. בקבוצה השנייה, קבוצת הרעלת הקשה, נכללו נשים שרעלת ההריון שלהן הייתה מלווה בעוויתות ובפרכוסי מוח, או בלידת תינוקות שהיו בעשירון הנמוך ביותר של משקל ילוד ביחס לגיל ההריון. בקבוצה השלישית, קבוצת הרעלות החמורות, נכללו נשים עם רעלת הריון שפרצה מוקדם וחייבה לידת פגים או לוותה במות הילוד.

החוקרים מצאו שהסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם קשות ותמותה ממחלת לב לפני גיל 56 היה גדול יותר עבור כלל הנשים שסבלו מרעלת הריון. עבור הנשים שסבלו מרעלת הריון חמורה הסיכוי לחלות היה פי חמישה בממוצע לעומת נשים בקבוצת הביקורת. עבור נשים עם רעלת קשה הסיכון היה פי שלושה ואילו בקבוצת הרעלת הסיכון היה פי שניים. הסיכון עבור אלו שסבלו מרעלת מוקדמת היה פי חמישה לעומת אלו שפיתחו רעלת בסמוך ללידה. הסיכון לשטפי דם במוח היה פי שלושה ברעלות קשות לעומת קלות.

מחקר זה מדגיש את חשיבות הזיהוי והמניעה של רעלת הריון לא רק בהקשר של נשים בהריון, אלא בהקשר של בריאות האוכלוסייה באופן כללי, כיוון שמחלות לב וכלי דם נחשבות לגורם תמותה מרכזי. בעבר מרבית הנפגעים היו גברים, אך היום הולכת וגדלה אוכלוסיית הנשים הנפגעת, זאת לאור ממצאי מחקרים קודמים שהצביעו על כך שאצל מרבית הנשים מחלות לב וכלי דם התפרצו לפני גיל 56. באחד המחקרים נמצא שקדמה להתפרצות מחלת הלב וכלי הדם מחלת כליות. מחלה זו מתבטאת בשכיחות של עודף מיקרו אלבומין אצל 20% מהנשים שחלו ברעלת הריון בטווח של שבע שנים מהתפרצות הרעלת, לעומת 2% בקבוצת הביקורת. עליה זו של כ-18% מראה שהסיכון מתבטא גם במחלות כלי דם היקפיים, וכוללת את כל סוגי מחלות הלב וכלי הדם הידועות. המחקר מראה בצורה חד משמעית את הקשר בין חומרת רעלת ההריון שהתפתחה, לבין חומרת הסיבוכים הקשורים במחלות לב וכלי דם.

החוקרים מציינים שמחקרם מחזק את הקביעה שרעלת הריון היא מצב תעוקה לכל החיים. הם אינם יכולים להעריך האם תזונה לא נכונה בשנות הנעורים היא גורם סיכון משותף להתפתחות מחלות לב וכלי דם ולהתפתחות רעלת הריון, או שרעלת ההריון מלווה בהרס של דפנות כלי הדם והכליות ובעקבות זאת גדל הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם.

בעולם יש היום כ-129 מיליון לידות בשנה, ומכיוון ששכיחות רעלת ההריון עומדת על 5%-3% מכלל הלידות, מדובר ב-3 עד 7 מיליון נשים בכל העולם הסובלות מרעלת הריון בכל שנה. מתוכן 150,000-360,000 יפתחו מחלות לב וכלי דם. כלומר, הסיכון לתחלואה הוא מעל 2.33% בקרב כלל הנשים בעולם, לעומת 2% באוכלוסיית הנשים בגילאים 54-45.

ההריון גורם לשינויים רבים במערכת הלב וכלי הדם. תפוקת הלב של האם גדלה פי 40, נפח הדם גדל ב-50%, וכ-25% מזרימת הדם עוברת דרך הרחם והשליה, לעומת 5% מזרימת הדם שעוברת דרך הרחם אצל נשים שאינן בהריון. לא ברור אם העומס הקשור בהריון מאיץ את התפתחות מחלות הלב בקרב אוכלוסיות בסיכון, או שהתפתחות סיבוכי ההריון יוצרת קבוצת סיכון חדשה. עם זאת, הממצאים החדשים מצביעים ביתר תוקף על צורך רב מהרגיל במניעה ובהשגחה רפואית כדי למנוע רעלת הריון. החוקרים מציינים שיש לעשות מאמץ רב להקטין את גורמי הסיכון ברי השליטה, כגון שיפור בהרגלי התזונה, פעילות גופנית והפסקת עישון, כאשר כל אחד מהם מהווה יעד הגיוני עבור כל אחד מאיתנו ובמיוחד עבור בעלי סיכון מוגדל לחלות במחלות לב וכלי דם.

רעלת הריון עלולה להופיע אצל כל יולדת במחצית השנייה של ההיריון. רעלת הריון אינה הרעלת קיבה, אלא אחד מסיבוכי ההריון הנפוצים ופוקדת 5%-3% מהנשים, ובישראל - כ-7,500 עד 10,000 בשנה. המחלה, המתבטאת ביתר לחץ דם, מלווה בפגיעה מערכתית נוספת בעיקר בכליות (איבוד חלבון בשתן) או בכבד, ולעתים גם במערכת הקרישה וירידה בטסיות הדם. בשיאה, רעלת הריון גורמת לפרכוסים, שבץ מוחי ומוות. המחלה מתפרצת בשליש האחרון להריון, אך מקורה בהתפתחות חסר של השליה וכלי דם צרים מהרחם לשליה. כשהמחלה מתפרצת, הטיפול העיקרי מתמקד בייצוב לימים ספורים באמצעות מגנזיום סולפט ויילוד האישה. אם המחלה מתפרצת בתחילת השליש השלישי, הילד נולד פג, ועשוי לסבול ממשקל נמוך, ריאות לא מפותחות, פגיעה בראייה, ירידה מוטורית ופגיעה קוגניטיבית.

בדומה למחלות קשות אחרות, זיהוי מוקדם של נשים הנמצאות בסיכון גבוה לפתח רעלת הריון מאפשר לרופאים לטפל בהן באמצעים יעילים למניעת המחלה או להקטנת חומרתה. אחת הדרכים החדשניות לזיהוי מוקדם של רעלת הריון פותחה לאחרונה על ידי צוות המדענים של חברת הסטארט אפ "דיאגנוסטיק טכנולוג'יס". המדענים הצליחו לבודד חלבון ייחודי לשליה, המכונה PP13, המצוי אצל נשים בהריון ואשר מגיע אל דם האם. באמצעות בדיקת דם פשוטה ניתן לקבוע את רמת החלבון בדם הנשים כבר בשבועות 13-7 להריון.

הזיהוי המוקדם מאפשר לאישה ולרופא לערוך שינוי בניהול ההריון, באופן שמאפשר ניצול תזונה מונעת, השגחה רפואית צמודה, ובמקרים מסוימים שימוש בטיפול תרופתי. כתזונה מונעת מומלץ על חומצה פולית, תוספות סידן, סיבים תזונתיים, אומגה 3 ואף שוקולד מריר. מאמרים מצביעים על יעילותם בהקטנת שכיחות רעלת הריון באמצעות שיפור תפוקת הלב, זרימת הדם והספקת החמצן לשליה ולדופן כלי הדם והלב. יש להדגיש כי כל השינויים התזונתיים מומלצים גם לאנשים בסיכון למחלות לב וכלי דם.

טיפול תרופתי באספירין ובקלקסן, המדללים את הדם, תרופות המקובלות למניעת מחלות לב וכלי דם, מסייעות למניעת המחלה או מזעור חריפותה, אם ניתן לפני ההריון או מיד בתחילתו. מתן אספירין מתום השליש השני להריון שנוי במחלוקת. מתוך כל 22 נשים שטופלו באספירין בשליש הראשון לאחר בדיקת 13PP, רק אחת פיתחה רעלת הריון. הטיפול בתרופות מחייב השגחה רפואית, שכן עשויים להיגרם דימומים. יש להפסיק הטיפול לקראת הלידה, כדי למנוע דימומים קשים בלידה.

בין גורמי הסיכון הראשיים לרעלת הריון ניתן למנות רעלת הריון בהריון קודם, מחלת יתר לחץ דם כרונית, מחלת כליות או סוכרת, השמנה, לידה מעל גיל 35, הריון רב עוברי, מחלת נוגדנים לפוספוליפידים, מחלת בלוטת יותרת המגן וזאבת. ישנם גורמי סיכון נוספים כגון הפריה חוץ גופית, ריבוי הפלות ספונטניות לפני השבוע ה-20 להריון והריון מבן זוג חדש לאישה שכבר ילדה בעבר. ישנה שכיחות גבוהה יחסית בקרב העולות מאתיופיה. גורמי הסיכון שלעיל מסייעים לגלות רק 30%-25% מהנשים בסיכון, ואילו הבדיקה מגלה כ-80%, לכן יש חשיבות לביצוע הבדיקה המוקדמת גם בנשים בעלות גורמי סיכון.

אילנה גוטקין היא מידענית רפואית בעלת תואר מוסמך במדעי החיים ובביוטכנולוגיה, ונמנית על צוות חברת הסטארט אפ דיאגנוסטיק טכנולוג'יס העוסקת במציאת שיטות לאבחון מוקדם של מחלות הריון ופיתוח דרכי טיפול למניעת התפתחותן.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום הריון ולידה
פורום תרופות בהריון