הזעת יתר בכפות ידיך

אמנם לא מדובר בבעיה מסכנת חיים, אבל כל מי שסבל מהזעת יתר בכפות הידיים יודע עד כמה היא יכולה להפריע למהלך החיים. על אחת כמה וכמה כשמדובר בנערים ונערות שאצלם כל הפרעה הקשורה לפעילות החברתית מקבלת מימדים של אסון, ועלולה להביא להסתגרות, להימנעות ממגע עם אנשים אחרים, לפגיעה אנושה בדימוי העצמי ולדיכאון.

ואכן, הזעת יתר בכפות הידיים היא תופעה השכיחה בעיקר בקרב נערים, נערות ומתבגרים צעירים והיא פחות שכיחה באנשים יותר מבוגרים. אחד מתוך 100 אנשים מהאוכלוסייה הצעירה סובל מהתופעה (שכיחות מקסימאלית של כ-1%), בדרגה זו או אחרת.

אצל חלק מהצעירים הבעיה קלה - הם מזיעים אך לומדים להסתדר עם זה עד שזה חולף במרוצת השנים. לעומת זאת, יש אחוז נמוך של חולים צעירים, שבהם הזעת היתר בכלל ובעיקר בכפות הידיים, הופכת לבעיה בלתי נסבלת. הם יושבים ומזיעים בכפות הידיים עד שהן הופכות לרטובות, ויש גם מקרים, נדירים אמנם, בהם טיפות של זיעה ניגרות מתוך כפות הידיים.

"בחולים עם הצורה הקשה של התופעה, הבעיה שנוצרת היא חברתית בעיקר. הם חוששים להיות מובכים, נמנעים להושיט יד למישהו אחר, נמנעים מלחיצת כף יד בפגישות חברתיות בין גברים לנשים, אומר פרופ' אהרון הופמן, מנהל מחלקה כירורגית כלי דם והשתלות איברים בקריה הרפואית רמב"ם.

"הרבה פעמים ההזעה מתגברת אצלם בעת התרגשות. מפגש עם בוס חדש, פגישה רומנטית וכד', עלולים להפוך לקטסטרופה בגלל שהם נוטפים מים. זה הופך אצלם לבעיה רצינית וחלקם אף נמנעים מלבוא בציבור בגלל הזעת היתר המוגזמת. הם מסתגרים ולא יוצאים מהבית כי הם פשוט לא מסוגלים לעמוד בזה", אומר פרופ' הופמן. "לפעמים הבעיה הופכת גם לבעיית תעסוקה, משום שהם לא יכולים לכתוב עם עט על דף נייר, לדוגמא, כי בזמן שהם כותבים, טיפות הזיעה מכף היד מרטיבות את הנייר. אחרים לא יכולים להקליד מכיוון שהטיפות מרטיבות את המקלדת"

מה ידוע על הסיבות לתופעה?

פרופ' הופמן: "הסיבה לתופעה איננה ברורה עדיין והשכיחות שלה דומה הן בנשים והן בגברים צעירים. מזג האוויר לא משפיע על התופעה ורואים אותה הן בקיץ והן בחורף. מדובר בתופעה פיזיולוגית שאיננה נובעת מהזעה עקב חום, אלא מחוסר איזון של מערכת העצבים האוטונומית. לעיתים, ההזעה היא לא רק בכפות הידיים, אלא גם בבית השחי והחולצה נרטבת מעבר למה שמקובל. לעיתים ההזעה היא בכל הגוף. אולם, אצל הרוב ההזעה היא רק בכפות הידיים".

"הטיפולים השמרניים שקיימים היום ברובם אינם יעילים", אומר פרופ' הופמן. "ובגלל שהבעיה נפוצה בעיקר בגילאים שבהם אנשים קובעים את מסלולם בחיים (לימודים, פגישות עם המין השני, צבא וראיונות עבודה), הדבר משפיע עליהם בצורה מאוד קשה. הבעיה מתעצמת בגלל שרוב החולים המחפשים טיפול אינם יודעים לאן לפנות. הם מתחילים מרופא המשפחה, לעיתים מופנים לרופא עור או פלסטיקאי ויש המחפשים מזור ברפואה אלטרנטיבית. אבל הם אינם מוצאים פתרון".

פרופ' הופמן מציין כי "על פי רוב, בשלב הראשון נותנים לסובלים מהבעיה כל מיני משחות, תמיסות או דיאורדורנטים, המכילים אלומיניום, במחשבה שזה יפחית את ההזעה. אבל כל אלה לא יעילים לפתרון התופעה. ניסו גם טיפולים חשמליים שונים ותרופות 'אנטי כולינרגיות', המשפיעים על אספקט מסוים של מערכת העצבים האוטונומית, אבל גם הם הוכחו כלא יעילים. כמו-כן, בעבר ניסו לטפל בבעיה בניתוחים מתחום הפלסטיקה, שהיו מיועדים לפתרון בעיית הזעה בבית השחי, באמצעות כריתת הרקמה התת-עורית, כולל חלק מהבלוטות, אך גם זה ירד מהפרק וכמעט לא משתמשים בזה היום".

בסופו של דבר, רוב האנשים שסובלים מהבעיה מתייאשים מהטיפולים ולומדים לחיות עם המגבלה, בציפייה שעם השנים זה יעבור ויעלם. אולם, יש מקרים שבהם באמת אין מנוס מלטפל, כאשר הבעיה כל כך מפריעה להתקדמות הנער/ה במסלול שהם בחרו לעצמם והם לא מסוגלים לתפקד - לא מסוגלים לכתוב, להקליד על מקלדת, להיפגש עם בני זוג וכד'.

האם קיים טיפול שמצליח לפתור את הבעיה?

פרופ' הופמן: "הטיפול היעיל ביותר הקיים היום ושפותר את הבעיה הוא כריתה לפרוסקופית של השרשרת הסימפתטית, שהיא שרשרת העצבים המעצבבת את בלוטות הזיעה בכף היד. בעזרת הטכנולוגיה הלפרוסקופית והחדרת מצלמת טלוויזיה אל החלק העליון של בית החזה, ניתן היום לאתר אותה במדויק, ולכרות או לצרוב את אותו חלק של השרשרת הסימפתטית שמעצבב את בלוטות ההזעה בידיים. הפעולה נעשית בהרדמה כללית והיא קצרה מאוד - 10 עד 15 דקות בכל צד של בית החזה. הצלקת שנותרת לאחר הפעולה היא קטנה ביותר (חור קטן מתחת לבית השחי). הניתוח קל, יעיל מאוד ומגיע להצלחה של כמעט 100%. כתוצאה מהכריתה או הצריבה של השרשרת הסימפתטית, היד מתייבשת לחלוטין והחולים מפסיקים להזיע בכפות הידיים. חבל רק שרוב הסובלים מהבעיה לא מודעים לפתרון הזה. לפעמים ניתן לפתור באותה שיטה גם את הבעיה של הזעה בבית השחי. מספר מרכזים רפואיים דיווחו שעל-ידי צריבה יותר ארוכה, באזור נמוך יותר של השרשרת הסימפתטית, מצליחים גם לייבש את בתי השחי. אך זה עדיין לא הוכח בכל המקומות שמבצעים את הניתוחים הללו".

האם יש לניתוח תופעות לוואי?

"צריך לקחת בחשבון שחלק מהאנשים, עד כדי 50% מאלה שאנו מצליחים לפתור להם את בעיית ההזעה בכפות הידיים, יסבלו מהגברת ההזעה במקומות אחרים בגוף. לפעמים בבית החזה, בבטן, לפעמים בכפות הרגליים. אבל הבעיה החברתית/תעסוקתית של כפות הידיים נפתרת. 50% המטופלים מרוצים מאוד ולא סובלים משום דבר לאחר ההליך. תופעת לוואי נוספת, המופיעה רק ב-2%-3% מהמקרים, נקראת 'תסמונת הורנר' ומתבטאת בצמצום קל ברמה של מילימטר עד שניים של האישון באותו צד שנפגע. הדבר לא פוגע בראייה, אך האישון מצטמצם ולעיתים גם העפעף צונח במילימטר או שניים. ניסיון שלנו בטיפול בבעיה של הזעת יתר הוא של שנים רבות, התוצאות מאוד מוצלחות והחולים מרוצים. צריך להבין, שהם באים בידיים רטובות עד כדי כך שהם לא יכולים ללחוץ לך יד והם יוצאים יום לאחר הניתוח בידיים יבשות לחלוטין. עבורם זו ממש מהפכה, שפותרת להם בבת אחת את מה שהיווה עבורם בעיה קשה ומטרידה".

האם כל אחד יכול לעבור את הניתוח?

"בחולים מסוימים לא ניתן לבצע את הפעולה הזו, כמו למשל בחולים עם הידבקויות בקרום הריאה. לחולים אלה יש אופציה נוספת של ניתוח שבו היו משתמשים בעבר בגישה ניתוחית פתוחה. מבצעים חתך קצר מעל עצם הבריח, מגיעים לאותה שרשרת סימפתטית וכורתים את אותם עצבים. התוצאה בניתוח הזה זהה בדיוק לניתוח הלפרוסקופי".

מה לגבי טיפול בהזרקת בוטוקס?

"הטיפול באמצעות זריקות בוטוקס שקיים היום בשוק, מבוצע בעיקר על-ידי פלסטיקאים והוא אכן יעיל בהפחתת ההזעה בבתי השחי, אך הוא עדיין לא הוכח כיעיל בכפות הידיים. מעבר לכך, מדובר בטיפול יקר מאוד, שעובד רק לתקופה של עד שלושה חודשים, שלאחריה חייבים לחזור עליו, יחד עם כל התופעות וההוצאות הכרוכות בזה".

האם הבעיה תחלוף מעצמה במידה והיא לא תטופל?

"ברבות השנים התופעה חולפת עצמונית כמעט אצל כולם או שהם לומדים להסתדר איתה, אבל מעבר לגיל שלושים כמעט ולא רואים אותה כבר. אולם, אצל צעירים זה יכול להפוך לקטסטרופה ולכן לא צריך לחכות להתקדמות בגיל כדי לפתור את הבעיה, כי אם זה מפריע כדאי לפתור אותה כבר בשלב מוקדם לפני שיתפתחו בגללה בעיות".

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים, היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום כלי דם ורידים
פורום כירורגיה