אבנים בבלוטות הרוק

אבנים בבלוטות הרוק נגרמות בשל חסימה בצינוריות הפרשת הרוק. הסיבה אינה ידועה והיא שכיחה בקרב בני כל הגילאים. חסימת דרכי הרוק, עד כדי היווצרות אבנים, פוגעת קשות באיכות חייהם של הסובלים ממנה וגורמת לירידה דרסטית במשקל, כאבים עזים, יובש בפה, הימנעות מאכילה ורעב. הפתרון היחיד הוא כירורגי.

אחד מתוך 20 אלף אנשים נמצא ברמת סיכון גבוהה לפתח אבנים בבלוטות הרוק, סיאלוטיאזיס (sialolithiasis), כך עולה מנתונים סטטיסטיים של Marchal & Dulgurerov מאוניברסיטת ג'נבה בשוויץ.

הסימפטום המרכזי של המחלה הינו התנפחות בלוטות הרוק, בדרך כלל בזמן האוכל, תוך תחושה של כאבים עזים. לפני האכילה יש גירוי להפרשת הרוק. אצל הסובלים מחסימה הרוק אינו יכול להיות מופרש לחלל הפה. מעבר לסבל ואי הנוחות שהחסימה גורמת, היא יכולה להוות סכנה של ממש: עלול להיגרם זיהום, או זיהום חוזר מחלל הפה לבלוטה דרך צינורית הרוק. התהליך כולו מלווה בהרמת רצפת הפה מתחת ללשון והפרשת נוזל מוגלתי מהבלוטה. דרכי האוויר נחסמות וזה עלול לגרום לחנק.

בפה קיימות בלוטות רוק מרכזיות: "בת האוזן", הבלוטות ה"תת לשוניות" והבלוטות ה"תת לסתיות" ועוד עשרות אלפי בלוטות קטנות. הרוק, המורכב ממים, ריר ואנזימים, מופרש בעקבות גירויים מכאניים ועצביים, דרך צינוריות דקות ופתלתלות, שאורכן עשוי להגיע עד ל-6 ס"מ. ארבעת תפקידיו המרכזיים הם לשמור על רטיבות הפה, לסייע לבליעת המזון, למזער שינויים בחומציות הפה ולעכל עמילן. אם אובחנה אבן אחת, או מספר אבנים בדרכי הרוק, יוחלט בדרך כלל על ניתוח.

המבנה הייחודי של צינורות הרוק ומיקומה של האבן יכריעו באשר לאופן הניתוח: אם האבן ממוקמת באזור שניתן להגיע אליו, יוציאו אותה. אם האבן באזורים עמוקים יותר, תוצא הבלוטה כולה, בניתוח בחתך תת לסתי. המצב מורכב אף יותר, אם האבנים ממוקמות בבלוטות "בת האוזן" (פרוטיס), מצב השכיח במיוחד בילדים. המיקום בעייתי, הצינור דק והגישה למקום מסובכת. ניתוח של הוצאת בלוטה מזוהמת, כרוך בסיכון לפגיעה בעצב הפנים ועלול לגרום לשיתוק חלקי בפנים.

המיקום הבעייתי לכירורגיה של בלוטות הרוק, ההחלמה הממושכת בעקבות הניתוח והנזקים שהוא גורם לצינורית הרוק - הסתיידות, זיהום והיצרות, הביאו את הרופאים לנסות טכנולוגיות חדשות בהתמודדות עם הבעיה. לדוגמא, שימוש בטכנולוגיה זעיר פולשנית, אנדוסקופיה, בהוצאת אבני הרוק. מדובר בצינור דק, בקוטר של 0.6/0.7 ס"מ המשמש הן כמצלמה, הן כאמצעי תאורה והן כאמצעי ללכידת האבן והוצאתה.

בעזרת האנדוסקופ ניתן להוציא את מרבית האבנים שנוצרו בצינורית. בנוסף, מאפשר האנדוסקופ סריקה של צינורית הרוק עד סופה ושיקום של הצינורית בעקבות הוצאת האבן: האנדוסקופ מאפשר הצבת סטנט בצינורית (בדומה לצנתור הלב) והחדרת תרופה, לרוב פניצילין. טכנולוגיית זעיר פולשנית היא יסודית ובטוחה יותר מהניתוח המקובל. ההחלמה מהירה הרבה יותר, הצלקת מינימלית והחולה משוחרר לביתו תוך שעתיים לכל היותר.

ד"ר ליאון ארדקיאן הוא מנהל השירות לכירורגיה אנדוסקופית של בלוטות הרוק במחלקה לכירורגיה פה ולסת המרכז הרפואי רמב"ם ולשעבר יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיית פה ולסת.

בואו לדבר על זה בפורום כירורגיה.