כיצד לנצח את הכולסטרול?

הכולסטרול הוא חומר שומני שמצוי בדמנו ושוקע במהלך הזמן בעורקים וגורם להם להתקשות ולהיסתם. כאשר הוא פוגע בעורק הכלילי המספק דם ללב, הוא עלול לגרום להתקף לב, וכאשר הוא פוגע בעורקי המוח, הוא עלול להביא לפגיעה מוחית ולמוות טרם עת. לכן,טיפול בהורדת רמת הכולסטרול הוא אבן יסוד למניעת מוות מוקדם, התקפי לב, אירועים מוחיים ופגיעה בכלי דם אחרים.

מסתבר, שמיליוני אנשים ברחבי העולם, כולל בישראל, סובלים מכולסטרול גבוה, אינם מודעים לכך ואינם מטופלים. רמות גבוהות מאפיינות רבע עד שליש מהאוכלוסייה, ולרוע המזל, הידע על הנזק של הכולסטרול ועל הטיפול בו, בשינוי אורח החיים ובתרופות, לוקה בחסר. אנשים "בריאים" עם כולסטרול גבוה נמנעים מתרופות בגלל חשש מתופעות לוואי. אולם, רמות גבוהות חייבות להיות מטופלות, למען שיפור והארכת החיים.

כולסטרול הוא חומר שמנוני, המהווה אחד ממרכיבי השומנים בדם. הוא משמש ליצירת תאים, לבנות את דופנם, ליצירת הורמונים ולתפקידים אחרים. רמה גבוהה שלו בדם, היא גורם סיכון עיקרי למחלת לב וכלי דם.75% מהכולסטרול נוצר בכבד מחומצות שומן רוויות ו- 25% נספג מהמזון במעי.

שני שליש מהכולסטרול נע בזרם הדם בצורת "כולסטרול רע" (LDL) העלול לגרום להתקפי לב ואירועים מוחיים, וחלק נוסף נע בזרם הדם בצורת "הכולסטרול הטוב" (HDL) ותפקידו למנוע מחלות לב וכלי דם.

חלק נוסף (20%) נע בזרם הדם עם טריגליצרידים, שהם עוד שומן בדם, שכאשר רמתו עולה, עולה שכיחות מחלות לב וכלי דם, אם כי בעוצמה חלשה בהרבה מהכולסטרול. סך הכולסטרול בדמנו הוא: הכולסטרול ה"טוב", הכולסטרול ה"רע" וכחמישית מערך הטריגליצרידים.

הכולסטרול הנע בזרם הדם, שוקע עם השנים בדופן כלי הדם ויוצר רובד שומני בכלי הדם, שעם הזמן מצרף אליו תאים נוספים וסידן, וגורם להתקשות והיצרות העורק, תהליך שגורם לטרשת העורקים. כאשר הנגע הטרשתי הולך וגדל, הוא גורם לסתימה של העורקים. סתימה של העורק הכלילי המספק דם ללב, גורמת למוות של שריר, או מה שנקרא התקף לב.

כאשר הסתימה הולכת ומתקדמת בעורקי הצוואר המספקים דם למוח, נוצר אירוע מוחי. לעיתים קרובות, על הטרשת בעורקי הצוואר נוצרים קרישים שעלולים לנדוד לכלי הדם הקטנים במוח ולגרום למוות של רקמת מוח, הדבר נקרא אירוע מוחי.

מחקרים שנעשו על אלפי משתתפים לאורך שנים רבות, הראו שהפחתת ערכי כולסטרול, ובעיקר הפחתת ערכי הגורם הרע מונעת התקפי לב, ניתוחי לב, שבץ מוחי ומוות. מחקרים אחרים הצביעו שהעלאת ערכי הכולסטרול הטוב מפחיתה אירועים לבביים.

הפחתה של 10 מ"ג לד"ל בכולסטרול הרע הביאה להפחתה באירועי לב בשיעור של 20%.

לרופא המטפל יש לוח מנבא להתקפי לב, המבוסס על אלפי מטופלים. בלוח זה, על סמך ערכי כולסטרול, לחץ דם, עישון וגיל, ניתן לקבוע את הסיכון לפתח מחלת לב ב-10 השנים הקרובות.

ראשית, חשוב לדעת מהם ערכי הכולסטרול: מה רמת הכולסטרול הרע, הטוב ורמת הטריגליצרידים. כל מבוגר מגיל 20 ומעלה צריך לדעת את הערכים הללו, וכל 5 שנים יש לחזור על הבדיקות במידה שהערכים תקינים.

במידה שיש גורמי סיכון נוספים כמו גיל מתקדם, סיפור משפחתי של מחלת לב, עישון, יתר לחץ דם או השמנה, הרופא ישקול מתי לבצע שוב בדיקות, לאחר שיעריך סיכוי למחלות לב ב-10 השנים הבאות.

מומלץ לבצע פעילות גופנית, למשל הליכה של 60 דקות 3 פעמים בשבוע, בקצב של 5.5-7 קמ"ש. כדאי להתחיל בקצב איטי למשך 5 דקות, להגביר הקצב בהדרגה, ולהפחית את הקצב ב-5 הדקות האחרונות. רצוי לשלב 10-15 דקות של תרגילים כנגד תנגודת, ומספר דקות של תרגילי גמישות. ההוצאה הקלורית הרצויה היא של 1000-1500 קילו קלוריות בשבוע.

דיאטה נכונה עשויה להפחית את רמת הכולסטרול הרע ב-10%-15%. הפחתה במשקל מביאה להפחתה גם בערכי הטריגליצרידים ולהעלאת ערכי הכולסטרול הטוב. הדיאטה להפחתה, מבוססת על הפחתה בכמות השומן הרווי (שומן מהחי) כולל בשר, מוצרי חלב מעל 5%, (גבינות קשות, גלידות, שוקולד ) ופיצות. את כל אלה יש להחליף בבשר, עוף ללא עור ובדגים. יש לאכול ירקות חמש פעמים ביום, ולאכול פירות ודגנים עשירים בסיבים שלוש פעמים ביום.

יש להימנע מאכילת כולסטרול, שמצוי בביצים ובחלקי בשר פנימיים כמו כבד, לבבות, כליות ומוח. כמו כן, מומלץ להימנע משומן מוקשה מסוג טרנס, המצוי במרגרינה וכמעט בכל דברי המאפה המתועשים. חשוב לצרוך שומן בלתי רווי כמו שמן זית, שמן קנולה, שמן חמניות, אגוזים ופיצוחים למיניהם. הורדה במשקל משפרת את הפרופיל השומני ולכן כדאי וחשוב להגיע למשקל גוף רצוי.

למרות השינוי באורחות החיים, חלק מהאנשים הסובלים מכולסטרול גבוה יזדקקו גם לטיפול בתרופות ."סטטינים" הם משפחת התרופות היעילה ביותר להפחתת ערכי הכולסטרול הרע, ואף תורמים בהפחתת טריגליצרידים והעלאת רמת הכולסטרול הטוב.

המינון הממוצע של התרופה יפחית את רמת הכולסטרול הרע ב-40%-25% ויעלה את רמת הכולסטרול הטוב ב-5%-10%. מינון גבוה של סטטינים עשוי להפחית את רמת הכולסטרול הרע ב-60%-50%. כאשר לא מגיעים לערכי המטרה, הרופא יכול להוסיף תרופה הקרויה "אזיטימיב" ("אזטרול"), בשילוב עם ה"סטטינים", שתפחית בצורה ניכרת את ערכי הכולסטרול הרע.

ה"סטטינים", בנוסף להפחתה בערכי הכולסטרול, מונעים את התהליך הדלקתי הקיים בתוך טרשת העורקים. כאשר בנוסף לכולסטרול גבוה, קיימים גם טריגליצרידים גבוהים, ניתן להוסיף תרופה ממשפחת ה"פיברטים", שמפחיתה בצורה טובה את ערכי הטריגליצרידים ומעלה את הכולסטרול הטוב.

ערכי הכולסטרול אליהם נשאף הם 200 מ"ג לד"ל; רמת כולסטרול רע של 100 מ"ג לד"ל; ורמת כולסטרול טוב לגבר של מעל 40 מ"ג לד"ל ולאשה של מעל 50 מ"ג לד"ל. כאשר יש גורמי סיכון נוספים, כמו סיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר, סוכרת, עישון רב ויתר לחץ דם, או שיש סיפור קודם של מחלת לב, ערך הכולסטרול הרע הרצוי הוא 70 מ"ג לד"ל.

הסטטינים ניתנו עד היום למאות מיליוני אנשים. 4%-2% מהאנשים עלולים להעלות את ערכי האנזימים בכבד או את ערכי האנזימים השריריים. כ-1%-0.5% עלולים להתלונן על כאבי שרירים ללא עליית אנזימי השריר. כל תופעות הלוואי חולפות עם הפסקת הטיפול. לעיתים, למרות עליה מתונה של אנזימי הכבד או השריר, ממשיכים בטיפול התרופתי, הרופא ישקול מתי יש להפסיק בטיפול התרופתי.

פרופ' ארדון רובינשטיין הוא מנהל היחידה למחלות מטבוליות וליפידים, במרכז הרפואי ת"א.

בואו לדבר על זה בפורום יתר כולסטרול וטריגליצרידים בדם - מניעה וטיפול.