דליות ברגליים: לא רק בעיה אסתטית

ורידים מורחבים (דליות) ברגליים אמנם מפריעים לנו מבחינה אסתטית, אך מעבר לכך הבעיה מטרידה מבחינה רפואית ומעידה על כך שהוורידים חולים.

למעשה, וריד נעשה בולט ומורחב כתוצאה מאי ספיקה של מסתמי הווריד, מה שגורם להיעדר "החזר" יעיל של הדם כלפי מעלה - ומכיוון שמצטברת כמות גדולה של דם בוורידים, נוצר לחץ על דפנותיהם. הם מתרחבים ועם הזמן הופכים יותר ויותר בולטים באופן שפוגם במראה הרגליים. כאשר הוורידים מורחבים, חש המטופל בצריבה ובכאב. תסמינים אלה הולכים ומחריפים עם הגיל, וכן אצל אנשים הסובלים מהשמנת יתר. באופן כללי, המחלה פוגעת עם הזמן בתפקוד של הלוקה בה.

הסיבות העיקריות להיווצרותם של ורידים מורחבים ברגליים - תופעה שכיחה יותר בקרב נשים - הם תורשה, טיפול בהורמוני מין נשיים (גלולות), שינויים הורמונאליים אצל נשים, עודף משקל, עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת.

הקביעה אם הוורידים חולים נעשית לאחר בדיקת זרימת הדם בהם ולאחר אבחנה לגבי אי ספיקה ורידית, זאת באמצעות בדיקת דופלקס. רק לאחר הבדיקה ניתן לקבוע באיזו שיטה טיפולית או ניתוחית ניתן לטפל בוורידים המורחבים. דופלקס הינו מכשיר המשלב 2 חלקים: אולטרה-סאונד שמפיק הדמיה ודופלר, המספק נתוני זרימת הדם. תחת הנחיית מכשיר זה מבוצעים רב הטיפולים המתקדמים כיום בוורידים מורחבים.

קיימות מספר שיטות טיפול: המתקדמות יותר הן זעיר פולשניות, שיטות המלוות במינימום כאב ובחזרה מהירה לשגרה.

הזרקת קצף (הטרשה) - בטיפול זה מוזרק חומר מטרש לווריד במטרה לגרום לסתימתו, ובסופו של תהליך שאורך מספר חודשים - לניוונו ולספיגתו. ככל שקוטר הווריד רחב יותר, כך נדרש ריכוז של חומר גבוה יותר ויש לחזור על הטיפול 3-5 פעמים, אחת למספר שבועות. כל טיפול אורך כ-20 דקות, והוא אינו דורש הרדמה או טשטוש והחזרה לתפקוד מלא היא מיידית. טיפול בקצף עלול לגרום לתגובה אלרגית לחומר המוזרק ואצל כ-10% מהמטופלים עלולים להופיע כתמי פיגמנטציה חומים. במקרים נדירים עלולה להתרחש פקקת ורידית שטחית או אירוע מוחי.

"סטריפינג" - ניתוח כירורגי להוצאת וריד הספנה. זהו ניתוח מורכב המבוצע בהרדמה מלאה. במסגרת הניתוח מבצעים שני חתכים. האחד באזור המפשעה והשני בשוק הרגל כדי להוציא את הווריד השטחי הראשי. בנוסף, דרך חתכים זעירים מוצאות דליות משניות. לאחר ניתוח מסוג זה, צפויים כאבים בזמן ההחלמה, כאבים קשים באופן ניכר בהשוואה לטיפולים זעיר פולשניים. הכאב מופיע באזור המפשעה וכן צפויים שטפי דם (המטומות) לאורך מסלול הווריד למשך מספר ימים, וכן הוא מותיר צלקות ולעיתים גם כתמי פיגמנטציה.

טיפולים בטכנולוגיית Endothermal Ablation הם טיפולים שבמסגרתם מבצעים צריבה של דפנות הוורידים במטרה לגרום נזק לדופן הווריד ולכיווץ שכבת הקולגן, כדי לחסום את הוורידים החולים.

פעולה באמצעות לייזר תוך ורידי או גלי רדיו R.F - הפרוצדורה מבוצעת בשיטה זעיר פולשנית, במסגרתה מוחדרת לווריד החולה מחט ודרכה מושחל סיב לאורך הווריד, אשר בזמן הוצאתו צורב את הווריד מבפנים. הפעולה מבוצעת בהרדמה מקומית והמטופל משוחרר לביתו כעבור כמחצית השעה ויכול לחזור לפעילות מלאה לאחר מנוחה קצרה של כיומיים. גם במקרה זה נדרש המטופל לגרוב גרב אלסטית למשך כשבוע ולהקפיד על הליכות.

שתי השיטות פועלות על אותו העיקרון, אלא שמקור האנרגיה שונה: לייזר או גלי רדיו. על פי הדיווחים בספרות המקצועית, לאחר טיפול בגלי רדיו, יש פחות אי נוחות ושטפי דם על העור רק בחודש הראשון לאחר הטיפול. זאת בהשוואה לטיפול בלייזר. אולם לטווח הארוך לטיפול בלייזר נצפו תוצאות מעט טובות יותר בסגירת הוורידים.

הטיפול החדיש בתחום שנכנס לאחרונה לישראל הוא באמצעות טכנולוגיית Hyperheated Steam Ablation או Steam Vein Sclerosis - s.v.s. זהו טיפול בוורידים מורחבים באמצעות קיטור (אדי מים בלחץ גבוה). הטיפול קיבל לא מכבר את אישור משרד הבריאות בישראל. גם טיפול זה שייך לקטגוריית הטיפולים בטכנולוגיית Endothermal Ablation.

בהשוואה לשתי השיטות האחרות, חדשנות הטיפול מתבטאת בכך שלראשונה, ניתן לטפל לא רק בווריד הראשי, אלא גם בוורידים המפותלים והקטנים - וזאת ללא נקבים בווריד המטופל. מדובר ביתרון משמעותי, שכן השכיחות לשטפי דם ולפקקת ורידית שטחית המתבטאת בהופעת גושים רגישים מתחת לעור נמוכה מאוד, כמו גם הסיכוי להופעת כתמי פיגמנטציה על עור הרגליים מזערי. הטיפול נחשב לעדין, קל ומהיר בהשוואה לטיפולים אחרים.

לסיכום, כאשר הבעיה של ורידים מורחבים ברגליים מטרידה מבחינה אסתטית ורפואית, חשוב להתייעץ עם מומחה לכירורגיית כלי דם שבקיא במספר שיטות טיפול ויכול לערוך את האבחון הנכון ולקבוע מהי צורת הטיפול המתאימה ביותר לטיפול בהתאם למצב הוורידים.

ד"ר אלכסנדר קנטרובסקי הוא מומחה בכירורגיית כלי דם ב"עתידים מדיקל סנטר".

בואו לדבר על זה בפורום ורידים וכלי דם.