השתלת איברים: להעניק חיים

למעלה מאלף איש ממתינים בארץ לתרומת איברים, רובם זקוקים להשתלת כליה. זמן ההמתנה היה יכול להתקצר במידה ניכרת אילו גדל מספר התורמים. "שיעור ההסכמה לתרומת איברים מנפטרים עלה השנה ב-6% והגיע ל-54% מכלל הציבור", אומר פרופ' יעקב (ג'יי) לביא, מנהל יחידת השתלות לב במרכז הרפואי שיבא תל השומר, "אך המצב עדיין רחוק מלהשביע רצון לעומת שיעורי ההסכמה במדינות המערב הנעים בטווח של 70%-90%".

עם זאת, דוברת המרכז הלאומי להשתלות איברים, דבורה שרר, מעדכנת כי נרשמה עלייה במספר החותמים על כרטיס אדי. לדבריה, למשפחה שצריכה לקבל החלטה בזמן אמת אם לתרום איברים ולהציל חיים הרבה יותר קל לקבל החלטה חיובית כאשר לנפטר יש כרטיס אדי. זאת מאחר ומה-1.1.2012 לחותמים על כרטיס אדי תהיה קדימות בתור להשתלות במידת הצורך.

פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת ההשתלות בביה''ח בילינסון, מציין כי "מחסור באיברים להשתלה קיים בכל העולם ולכן לא ניתן לייבא איברים. אמנם יש מדינות המקיימות שיתוף פעולה ומחליפות ביניהן איברים, אולם אנו תלויים כרגע רק במאגר התורמים בארץ".

התלות בתרומה

"השתלת כליה משחררת את החולה מהתלות בדיאליזה לה הוא נזקק שלוש פעמים בשבוע במשך ארבע שעות בכל פעם", מסביר פרופ' מור. "החולים, המשוחררים מהשעבוד לטיפולים, יכולים לחזור לשגרת חיים רגילה, לרבות נסיעות לחו"ל. בנוסף, השתלת הכליה מאריכת את חיי החולים בגילים מתקדמים, משום שלאחריה מואט תהליך טרשת העורקים הפוגע בלב ובכלי הדם, ובכך מגדיל את הסיכון למוות כתוצאה משבץ לב או שבץ מוחי".

לדברי פרופ' מור, "השתלות איברים אחרים, כגון כבד, לב וריאה, מצילות חיים. אם החולים לא יעברו השתלה בתוך זמן קצר, חודשים ולפעמים אף שבועות וימים, הם צפויים למות. השתלה נדרשת כאשר פעילות האיבר נפגעת ונותרת בו רק פעילות שיורית, המספיקה להחזיק את החולה בחיים, אך אינה מאפשרת לו חיים תקינים. לעומת זאת, את תפקוד הכליות ניתן להמשיך ולקיים באמצעות דיאליזה, ובכך לאפשר את הארכת תקופת ההמתנה עד שיימצא תורם. פתרון ביניים קיים גם לחולים הנזקקים להשתלת לב באמצעות לב מלאכותי, אך חולי כבד או ריאה תלויים לחלוטין בתרומה כדי לחיות".

דחיית השתל

השתלות איברים מתבצעות בעולם ובארץ במשך שנים רבות ועם הזמן חלה התקדמות משמעותית בתחום הטיפול התרופתי למניעת דחיית האיבר המושתל. "נכנסו לשימוש מספר תרופות ביולוגיות של נוגדנים המסייעים במצבים של דחייה קשה", אומר פרופ' מור. "גדל גם מספר ההשתלות מתורמים חיים באמצעות תוכניות של חילופי זוגות (כאשר בין זוג תורם ומקבל לא קיימת התאמה בסוג הדם, ניתן לבצע החלפה למול זוג אחר הנמצא במצב דומה). על ידי הגדלת מאגר הזוגות והסתייעות בתוכנת מחשב ניתן למצוא מספר גדול יותר של התאמות, ובכך להגדיל עוד יותר את פוטנציאל ההשתלות. חידוש נוסף הוא האפשרות להשתיל כליה מתורם שאינו בעל אותו סוג דם של המקבל, באמצעות טיפול תרופתי המנטרל את הנוגדנים לפני ההשתלה".

מוות מוחי

לנרתעים מלתרום איברים מחשש שמא מוות מוחי אינו סופי, מדגיש פרופ' מור כי מוות מוחי נחשב ברפואה כמוות. הליך אישור המוות המוחי מתבצע על פי "חוק מוות מוחי-נשימתי 2008". כדי לוודא כי יש הפסקה מלאה ובלתי הפיכה של תפקוד המוח, לרבות תפקוד גזע המוח, החוק דורש תוספת בדיקה מכשירנית, בלתי תלויה בבדיקה הקלינית, שנועדה לאשרר את היעדר זרימת דם למוח או היעדר פעילות אלקטרו-פיזיולוגית במוח.

נקודה רגישה נוספת היא אוכלוסיית המגזר החרדי שרובה הגדול אינו חותם על כרטיס תרומת איברים. "הרבנות הראשית מכירה במוות מוחי", אומר פרופ' לביא, "אך עם זאת היא אינה מדרבנת את הציבור לתרום. אמנם יש רבנים התומכים ומעודדים, אבל מנגד יש רבים החוששים שמא ההליך אינו מתבצע כראוי ונוקטים בגישה מחמירה בכל הנוגע לתרומת איברים מנפטר".

מניעת סחר באיברים

כשמתייחסים להשתלת איברים מהחי עולה שאלת הסחר באיברים. פרופ' לביא מציין כי בעקבות הצהרת איסטנבול מ-2008, המתווה הסכמה בינלאומית רחבה בנוגע לעמדות ודרכי הפעולה שעל כל מדינה לאמץ בעניין סחר באיברים, חוקקה הכנסת את חוק השתלות האיברים, המציב את ישראל כאחת המדינות הראשונות בעולם שהטמיעו את עקרונות ההצהרה בחקיקה ראשית.

פרופ' מור מוסיף אומר כי "החוק אינו מאפשר לקופות החולים או חברות ביטוח רפואי לתת החזר כספי בגין השתלת כליה מתורם חי בחו"ל, בעילה שכל השתלה כזו אם הייתה חוקית ניתן היה לבצעה בארץ. עם זאת, ההצהרה לא הביאה לשינויים משמעותיים בסחר באיברים ובעלי אמצעים יכולים עדיין למצוא יעדים בחו"ל בהם ניתן לבצע השתלת כליה מתורמים בתשלום. אולם כמה מהמדינות שהיוו יעד למבקשים כמו סין, פיליפינים וקולומביה, סגרו או צמצמו לגמרי פעילות זו משיקולים וחוקים פנימיים שלהן".

בואו לדבר על זה בפורום כירורגיה של הכבד ודרכי המרה.