פצעים קשים לריפוי: סכנה מיידית

מהלך תקין של ריפוי פצע נמשך כ-6 שבועות. בגוף יש מנגנון אוטומטי לריפוי פצעים ובו ארבעה שלבים: עצירת הדמם בזמן הפציעה, דלקת ואדמומיות באזור הפציעה, בנייה מחדש של הרקמה החסרה ולבסוף הצלקת הופכת להיות עדינה יותר והרקמה נעשית עמידה יותר. אולם, במקרים מסוימים ריפוי הפצע נמשך חודשים רבים, וזאת כאשר אין לגוף תנאים מתאימים לריפוי, והמצב עלול לגרום לסכנה לרגל ואף סכנה לחיים.

לדברי ד"ר רם אברהמי, מנהל המרכז הרפואי ת.ל.מ - מרפאת כלי דם ופצעים קשיי ריפוי, וכירורג כלי דם בכיר בבילינסון, ישנן מספר קבוצות סיכון לפצעים קשיי ריפוי. הראשונה כוללת חולים סוכרתיים אשר מאבדים תחושה בכף רגל וסובלים מהפרעה בזרימת הדם, כך שאם נוצר פצע הם לא מרגישים וכאשר לפצע יש זיהום המצב מסתבך מאוד. קבוצת סיכון שנייה כוללת אנשים שאינם נמצאים בתנועה, כגון קשישים (חלקם), אנשים המאושפזים בבית-חולים זמן ממושך וכאלה המרותקים למיטה. כדי לא ליצור לחץ הם מתבקשים לשנות תנוחות, לקום ולהסתובב על-מנת להיות בתנועה, אך לעיתים למרות הכל נוצר פצע. קבוצה שלישית כוללת אנשים הסובלים מאי ספיקה ורידית. במקרה שלהם הבעיה מציקה וכואבת אך אינה מסוכנת".

הדרך למניעת הפצעים לחולי סוכרת היא על-ידי בחירת נעלים נוחות, בדיקת רגלים מדי ערב כדי לוודא שלא נוצר פצע חדש ושמירה על תזונה נכונה ומעקב אחר מצב בריאותי. אנשים המרותקים למיטה פשוט צריכים להקפיד על שינוי תנוחה. לרוב, הפצעים נוצרים בעקב, בקרסול, בעכוז או בעצם הירך.

כאשר נוצר פצע, חשוב מאוד לטפל בו כמה שיותר מהר כדי למנוע החמרה. ד"ר אברהמי מציין כי שיטות הטיפול מתחלקות לכמה שלבים: "בשלב ראשון יש להבין ממה נוצר הפצע ומה מפריע לו להתרפא. משום שאם נחבוש את הפצע אבל המטופל ימשיך ללכת עם נעל לא טובה הפצע יחזור שוב. בשלב השני הרופא בודק מהו החלק שמפריע לריפוי הפצע ומטפל בו, לדוגמה אם יש חוסר באספקת דם או יש אספקת דם מועטה מבצעים צנתור או ניתוח לשחזור אספקת הדם. כאשר נוצרים פצעים ורידיים שלא עוברים במשך חודשים או שנים, במקום להסתפק בחבישתם, מבצעים אולטרה-סאונד או בדיקת דופלקס ולפי האבחון מחליטים כיצד לטפל".

כאמור, חשוב לטפל בפצע כמה שיותר מהר משום שפצע מזוהם עלול להיות מסוכן. דרכי הטיפול מגוונות. אחת מהן היא פעולה הקרויה הטריה כירורגית, שבמהלכה מסירים את הרקמות שנפגעו, כלומר מנקים את החלק הנמקי (החלק המת) ובכך מונעים את התפשטות הזיהום. ניתן לעשות זאת על-ידי חיתוך חלקים עם סכין או התזת לחץ חזק של מים על הפצע לקילוף הרקמה. אפשרות נוספת היא טיפול רימות הנעשה בצורה סלקטיבית. במהלך הטיפול הביולגי זבובי הבקבוק הירוק מוחדרים לפצע ושותים את הנמק. במקביל לטיפולים אלו חשוב לטפל בחיידקים על-ידי אנטיביוטיקה דרך הפה או הוריד, לפי סוג החיידק, על-מנת למנוע זיהומים, חום גבוה והרגשה רעה.

כאשר הפצע לא מתרפא ניתן לשלב טיפולים נוספים, כגון טיפולים במקרופגים. "אלו תאים לבנים מתרומות של מנות דם אשר משפעלים אותם ומזריקים פעם בחודש. בדרך-כלל נדרשים שניים-שלושה טיפולים כאלו להשגת שיפור המצב.

טיפול נוסף הוא שימוש באוזון בהזלפה לשקית אטומה והכנסת הרגל לשקית. אוזון במינון גבוה הורג את החיידקים.
"זמן הריפוי של פצע קשה נמשך כחודש עד חצי שנה", אומר ד"ר אברהמי. "בישראל, האוכלוסייה הסובלת מפצעים קשיי ריפוי כוללת מעל ל-15 אלף איש, והנתון המדאיג הוא שתמותה מפצע קשה ריפוי גדולה יותר מהתמותה של סרטן השד או מעי גס, תוך חמש שנים משלב הגילוי. שיעורי ההצלחה של ריפוי פצע בעולם הם 50%-70%. השאר נאלצים לעבור קטיעת בהונות או קטיעת גפה, ובמקרים חמורים ישנם מקרי מוות". אולם, ד"ר אברהמי מוסיף בנימה אופטימית כי אם מקפידים על מעקב קבוע, ובמקרה שנוצר פצע פונים לרופא שמאבחן ומטפל במיידית, סיכויי ההחלמה טובים.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום כוויות ופצעים קשי ריפוי
פורום פצעים קשי ריפוי