ניתוחים: אולי תנסו רובוט?

זה כמעט שנה שבבתי החולים בילינסון ואסותא מבצעים המנתחים ניתוחים באמצעות רובוט. הרובוט מאפשר למנתח ניתוח בראייה תלת ממדית, בדיוק רב, ללא פתיחת הבטן. התוצאה: תהליך החלמה מהיר יותר מכל הליך ניתוחי אחר.

ד"ר יבגני סולומונוב, מנהל היחידה לכירורגיית כבד, לבלב ודרכי מרה במחלקת ההשתלות בבילינסון, ומנתח אונקולוגי (ניתוחי סרטן) קולורקטלי (מערכת העיכול) והפטוביליארי (כבד, לבלב ודרכי מרה) בכיר בבית חולים אסותא ת"א, הוא מצוות המנתחים המבצעים את הניתוחים בשני בתי החולים, בעזרת הרובוט. לדבריו, "הרובוט בנוי משלושה חלקים: עמדת פיקוד (קונסולה), ומכשיר בעל מספר זרועות. זרוע אחת עצמאית המורכבת מתאורה וממצלמה תלת ממדית; ושתי זרועות נוספות, אליהן מחוברים כלי הניתוח המשמשים את המנתח.

"מכשירי הקצה מוחדרים למטופל דרך מספר פתחים קטנים, מה שקרוי ניתוחים זעיר פולשניים. המנתח מנצח על מהלך הניתוח מעמדת הקונסולה. בעזרת מסך מחשב גדול וג'ויסטיקים הוא מפעיל את זרועות הרובוט בידיו וכן באמצעות מתן פקודות קוליות".

השימוש ברובוט מאפשר דיוק וגמישות שלא ניתן להשיג בניתוח לפרוסקופיה או ניתוח פתוח, כפי שמסביר ד"ר סולומונוב: "בשיטת הלפרוסקופיה הקונבנציונאלית עובדים עם צינור, כשמכשירי הקצה ממוקמים בתוך חלל הבטן ומשמשים מעין מספריים. 'מספריים' אלה פותחים וסוגרים את המקום המנותח באמצעות הפעלה מכנית של ידיות הנמצאות בידיו של המנתח. בצורה כזאת התנועתיות מוגבלת יחסית גם בתוך חלל הבטן, או בכל חלל ניתוחי אחר, יש קושי לכוון מכל הזוויות הרצויות כך שלא ניתן לבצע מספיק פעולות. ככל שהניתוח מסובך יותר גובר הקושי לדייק.

"יש ניתוחים שניתן לבצע באמצעות לפרוסקופיה. מדובר בניתוחים פחות מורכבים, כמו ניתוחי כריתת כיס מרה או השמנת יתר, אולם במצב מורכב יותר כדוגמת ניתוח לשחזור שופכנים או כלי דם, כמו גם ניתוח במקומות עמוקים כמו הכבד והלבלב, היכולת הלפרוסקופית אינה מספקת ולניתוח בעזרת הרובוט יש יתרון משמעותי". ולכן, על המנתח להתאים את הגישה הניתוחית (ניתוח פתוח, בלפרסקופיה או עם רובוט ) למטופל והבעיה הספציפית שלו.

ניתוח בשלוש ידיים

הגמישות עליה מדבר ד"ר סולומונוב מתבטאת ביכולת לבצע תנועות בזווית של 360 מעלות. שם כולל להמצאה הזאת הוא ה-End wrist articulation, המבטא את היכולת של המכשיר להגיע לטווח תנועה כל כך גדול, אשר מדמה את התנועה של כף יד אדם ואפילו מגדיל את הטווח. "הרובוט משמש יד שלישית למנתח, ומשחרר אותו מעבודה עם עוזר מנתח, אשר אינו תמיד מתואם איתו באותה מידה שהרובוט מתואם", מסביר ד"ר סולומונוב. "המצלמה נותנת תמונה תלת ממדית, ומאפשרת גם הגדלה והקטנה של האזור המנותח, ממש כמו מיקרוסקופ ניתוחי. בנוסף, לרובוט שני פדלים שמופעלים באמצעות הרגליים ומאפשרים הגדלת טווח הפעולה למנתח באופן משמעותי".

כואב אבל הרבה פחות

יתרון נוסף בשימוש ברובוט הוא הפחתה משמעותית בכאבים שחווה המנותח לאחר הניתוח. ד"ר סולומונוב מסביר כי "הכאבים אחרי ניתוח רובוטי פחותים אפילו בהשוואה לכירורגיה לפרוסקופית, ובוודאי בהשוואה לניתוח פתוח. הסיבה לכך היא שבניתוח הלפרוסקופי הצינורות שדרכם מוחדרים יחידות קצה והמכשירים המשמשים את המנתח נשענים על רקמה, ויוצרים לחץ המתפרש מאוחר יותר ככאב. בניתוח הרובוטי יש נקודות קיבוע באמצעות סימון אלקטרוני, כאשר כל התנועה הסיבובית מתבצעת אך ורק סביב נקודה מסוימת. כתוצאה מכך, ידי הרובוט אינן נשענות על הרקמה וכך מופחתים הכאבים בצורה משמעותית. בנוסף לכך, בזכות החתכים הקטנים ואי פתיחה של הבטן, שיעור הזיהומים נמוך יותר והסיכון לאיבוד דם קטן ביותר".

ומה עם סכנות?

הסכנות הן כמו בכל ניתוח כירורגי אחר ונוגעות להרדמה, או לסיבוכים בעקבות המצב הרפואי, אבל אין לכך קשר לשימוש ברובוט עצמו, שדווקא מצמצם סיבוכים בכך שהוא מונע דימום ומשיג חיתוך מדויק יותר".

בואו לדבר על זה בפורום כירורגיה של הכבד ודרכי המרה.