משתיל כליה? כדאי שתפחית במשקל

השמנה עלולה לעכב תפקוד שתל לאחר השתלת כליה, אך לא נראה כי היא משפיעה על ההישרדות של השתל, כך עולה ממחקר חדש שתוצאותיו פורסמו בינואר בכתב העת Annals of Surgery. לפיכך, אם יש חולים הסובלים מהשמנת יתר קיצונית, אין למעשה הצדקה לדחיית השתלת כליה על-בסיס מדד מסת הגוף בלבד.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הרשומות הרפואיות אודות 75,000 מושתלי כליה בלבד, בין השנים 2004-2010. מדד מסת הגוף הממוצע של המשתתפים עמד על 27.2 (20% עם מדד בטווח 30-35 ק"ג למטר בריבוע, 7.7% עם מדד של 35-40 ו-2.1% עם מדד של 40 ק"ג למטר בריבוע ומעלה).

החוקרים מצאו כי הסיכון לעיכוב בתפקוד השתל היה גבוה ב-34% באלו עם מדד מסת גוף של 30 עד 34.9, גבוה ב-68% באלו עם מדד של 35-39.9 וב-168% באלו עם מדד BMI של 40 ומעלה.

עם זאת, ההשפעה של השמנת-יתר על הישרדות השתל לאחר חמש שנים לא הייתה משמעותית. באלו עם מדד מסת גוף של 30-35 לא זוהה סיכון גבוה יותר לאובדן השתל. באלו עם מדד של 35 עד 40 נרשמה עליה של 15% בסיכון, ובאלו עם מדד של 40 ומעלה נרשמה עליה של 26% בסיכון לאובדן השתל.

החוקרים בחנו גם את הישרדות החולים לאחר שנה, שלוש שנים וחמש שנים מההשתלה. יחס הסיכון לתמותה עלה באופן פרוגרסיבי עם עליה בהשמנה, אך לאחר תקנון גורמים בעלי השפעה אפשרית - בחולים עם מדד מסת גוף בטווח 30-35 ק"ג למטר בריבוע - נרשמו סיכויי הישרדות מעט גבוהים יותר, בהשוואה לחולים שאינם שמנים. לא זוהה הבדל מובהק סטטיסטית בין חולים שמנים יותר ובין אלו במשקל תקין.

המומחים מדגישים כי בהחלט יש מקום להמליץ על הפחתת משקל לפני השתלת כליה, שכן אובדן משקל מלווה באיזון טוב יותר של לחץ הדם, והפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם וסוכרת. כמו כן, היענות למשטר להפחתת משקל מעידה על היכולת של החולה להקפיד על הטיפול התרופתי והמעקב הנדרשים לאחר ההשתלה.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן כליות.