הגדלת חזה : השדיים הם הגבול
מדריך מקיף לניתוח הפופולארי: הגיל בו ניתן להתחיל, השפעת ההריון, הלידה וההנקה על צורת השד, סוגי שתלים בהם נעשה שימוש, ומהלך הניתוח וההחלמה
החזה הנשי הוא אחד האיברים הסקסיים, אם לא הסקסי ביותר בגוף האישה, והוא מעסיק נשים וגברים כאחד. אם תעשו סקר קצר בקרב נשים, תגלו שכמעט כולן עסוקות בחזה שלהן: האם הוא יפה? מהי מידת התאמתו לגוף?
בגיל ההתבגרות, גוברת המודעות לנושא המיניות, ואז גם עולות שאלות על צורת החזה, שאלות המלוות את הנשים לאורך כל חייהן. חלק מהנשים משלימות עם צורת החזה שלהן, ואלו שאינן מרגישות בנוח עם החזה, עושות ניתוחים פלסטיים אסתטיים, הנחשבים לנפוצים מאוד.
בניגוד לדעה הרווחת, ניתוח הגדלת חזה איננו מוגבל להגדלת נפח השדיים, אלא גם מעצב צורה יפה יותר של החזה. לעתים, נעשה עיצוב השד על ידי שתלים, ולעתים באמצעות שינוי המבנה הגיאומטרי של החזה (ניתוח הגדלה והרמה).
ד"ר נועם חי, מומחה לכירורגיה פלסטית אסתטית של השדיים מפרט:
צעירות ומבוגרות: כולן רוצות להגדיל
קבוצת הגיל הראשונה של נשים המעוניינות בהגדלת חזה, היא 18-25. מדובר בבחורות שהשדיים שלהן לא התפתחו מספיק או שהם קטנים מאוד. ישנן בחורות עם חזה קטן ויפה, הרוצות נפח גדול יותר לחזה. מגיל 18, אין מניעה חוקית לבצע ניתוח הגדלה. מתחת לגיל 16, לא מומלץ לבצע ניתוח הגדלת חזה, מפני שהגוף לא סיים את תהליך התפתחותו, ומפני שלנערה עדיין אין בשלות נפשית לקבלת ההחלטה החשובה. למרות זאת, במצבים בהם קיימת א-סימטריה גדולה של החזה, ניתן להציע ניתוח גם בגיל צעיר. לאחרונה הגביל משרד הבריאות את ביצוע הניתוחים הללו מגיל שבע עשרה ודרושה כמובן גם הסכמה של שני ההורים.
קבוצת הגיל השנייה היא של נשים המבקשות לשקם את מראה החזה לאחר הריון ולידה. מדובר בנשים שהיה להן בצעירותן חזה מלא ויפה יותר, אשר התרוקן או נעשה קטן יותר, בעקבות הריונות, לידות והנקות. במצב כזה, מטרת הניתוח היא לשחזר את צורת החזה טרם הלידות, ולרוב "על הדרך" נשים מבקשות גם קצת להגדיל את החזה. מומלץ לסיים את כל ההריונות ואז לעשות ניתוח הגדלה. מי שבכל זאת עושה ניתוח לפני שסיימה את ההריונות, צריכה לדעת שאמנם אפשר להניק עם חזה מוגדל, אך לפעמים יורד כושר ייצור החלב. על אף שהנקה חשובה מאד לתינוק מבחינה בריאותית, היא פוגמת לעתים לא מעט ביופי של השדיים. ככל שההנקה ממושכת יותר, כך השינויים בשדיים משמעותיים יותר.
סוגי שתלים אפשריים
קיימים סוגי שתלים רבים, שניתן לחלק לכמה סוגים, על פי צורתם הבסיסית:
שתלים עגולים: מיועדים לבחורות צעירות שהחזה שלהן במראה אנטומי זקוף, שהפטמה שלהן ממוקמת גבוה ויש להן כמות טובה של רקמה בקוטב העליון של השד. השתלים ישוו לשדיים צורה יפה, אנטומית, לא מנופחת וטבעית. מדובר במרבית הצעירות וגם בנשים לאחר הריון ולידה, שהיה להן בעבר חזה יפה וזקור.
שתלים אנטומיים: מיועדים לנשים רזות מאוד, שרקמת השד שלהן מועטה והשדיים שלהן ממש קטנים ורכים מאד. במקרה כזה, יש להשתמש בשתלים אנטומיים, המחקים את המראה הטבעי של השד.
לנשים שהשדיים שלהן התרוקנו וצנחו שנשארו עם מעטפת עור רפויה וצנוחה מומלץ להשתמש בטכניקה של הרמה פנימית (הרמת חזה ללא צלקות או הרמה בעזרת שתלים). המנתח מבצע הגדלה עם שתל אנטומי והרמה פנימית שהיא בעצם טכניקת תפירה פנימית המקבעת את רקמת השד גבוה יותר על גבי שריר החזה אשר לאחר מכן מונף והשתל האנטומי מוחדר מתחתיו. מרבית הנשים (75%) מתאימות לשתלים עגולים והיתר (25%) לשתלים אנטומיים.
תוכן השתלים: עמק הסיליקון
התוכן הפנימי של השתל עשוי סיליקון ג'ל מוצק. היתרון הוא בבטיחות לאורך שנים. כך, במקרה הנדיר שהמעטפת החיצונית של השתל תיקרע לא תתרחש דליפת סיליקון מאחר והשתל ממולא בג'ל מוצק. יחד עם זאת, במידה שמתגלה קרע שכזה מומלץ להחליפו בהקדם.
מעטפת השתל: שתל מחוספס שנצמד לרקמות הגוף אל מול שתלים שלא נצמדים
מרבית השתלים אינם נצמדים לרקמה: שתלים אלו, בעלי מרקם חלק או מחוספס קלות לא מאפשר היתפסות לרקמה, שוקעים מעט כלפי מטה בחודשים שלאחר הניתוח. שימוש מושכל בתכונה זו מסייע לנו להשיג תוצאות נפלאות, כמו למשל במצבים שבהם יש צורך להאריך את הקוטב התחתון של השד.
שתלים הנצמדים לרקמה: שתלים המצופים במעטפת חיצונית מחוספסת במיוחד כגון מעטפת ביוסל של חברת אלרגן, או שתלים בציפוי פוליאוריתן של חברת סילימד מעודדים היצמדות של הרקמה אליהם ובכך הופכים כביכול לחלק מהגוף ואינם זזים ממקומם. זוהי תכונה חשובה, בעיקר בשתלים אנטומיים, על מנת שלא תהיה תזוזה של השתל.
מגוון גדלים
שתלים בנפח 200 עד 300 c.c נחשבים שתלים קטנים. שתלים בנפח 300-400 נחשבים שתלים בינוניים-גדולים. שתלים בנפח מעל 400 נחשבים שתלים גדולים. הגודל הממוצע המקובל בניתוחים הוא בין 250 ל-350.
מומלץ לבחור שתל באמצעות מנתח ותיק ומנוסה, העורך מדידות מדויקות על בית החזה והשדיים. כך, ניתן לדעת עד כמה ניתן למתוח את המעטפת של עור החזה, מבלי לגרום לקרעים. את הנתונים הגופניים, משקללים עם רצון האישה, והרופא מציע שתלים מתאימים. ההעדפה הרפואית היא להציע שתלים קטנים. שתלים גדולים עלולים להכביד על רקמות השדיים. מכל מקום, חשוב לזכור כי נפח החזה יורד מעט עם הזמן בתקופת ההחלמה הראשונה.
מהלך הניתוח וההחלמה
הניתוח לרבות ההרדמה וההתעוררות אורך 50 דקות עד שעה, וההתאוששות מהניתוח נמשכת מספר שעות. במרבית המקרים, החתך מבוצע בקפל השד. זהו מקום נסתר, המאפשר למנתח גישה טובה וניתוח מדויק עם תוצאה אסתטית מעולה.
ההחלמה: ב-5 ימים הראשונים צפויה תחושת אי נוחות ומגבלות תנועה בידיים. לאחר שבוע עד עשרה ימים ניתן לחזור לעבודה משרדית. אישה העושה פעילות ספורטיבית יכולה לחזור להליכה, אך פעילויות אירוביות או ריצה, הכוללות קפיצות והרמות ידיים, אינן מומלצות בחודשים הראשונים.
התפרים נמסים ועליהם שמים מדבקות, שאותן אין לקלף או להוריד, עד הסרתן על-ידי המנתח כעבור שבועיים.
חזיות: ישנה חזייה מיוחדת ללא ברזלים, הנסגרת מלפנים, אותה צריך ללבוש בחודש וחצי לאחר הניתוח, יום ולילה. לאחר מכן, מומלץ שהחזייה תהפוך לחזיית שינה. במשך שלושה חודשים לאחר הניתוח, לא מומלץ ללבוש חזיית ברזלים או חזיית פוש אפ. ההמלצה היא ללבוש חזייה כל הזמן, לאורך תקופה ארוכה, כדי שתוצאות הניתוח יישמרו והחזה יישאר זקור ואסתטי.
סיבוכי הניתוח האפשריים
דימום (נדיר מאוד), סיבוך המחייב ניתוח נוסף בהרדמה, כדי לנקז את הדם.
זיהום (נדיר מאוד), משום שסביב הניתוח ניתן טיפול אנטיביוטי.
אובדן תחושה בפטמה: ב10-20% מהמקרים. במקרים רבים התחושה תשתפר ותחזור הדרגתית (לפחות באופן חלקי). התחושה יכולה להשתפר בתהליך שיכול לארוך אפילו עד שנתיים.
מי שעושה ניתוח הגדלת חזה צריכה להביא בחשבון, שככל שיעברו השנים, מראה הגוף ישתנה וקיים סיכוי גדול שיהיה צורך בניתוח נוסף לשיפור מראה החזה.
בואו לדבר על זה עם ד"ר נועם חי בפורום ניתוחי חזה ומתיחת בטן.