פגם בדופן הבטן? יש רשת ביטחון

ניתוח חוזר באזור הבטן הוא תופעה שכיחה, שחולים רבים נאלצים לסבול ממנה, בסיטואציות רפואיות מגוונות: תאונות דרכים, פיגועים, פצעי מלחמה, תאונות דקירה, תאונות ירי ומצבים רבים נוספים. חידושי הרפואה מאפשרים אמנם להציל חולים רבים המתמודדים עם מצבי חירום, אבל לעתים דווקא דופן הבטן שלהם מתקשה לעמוד בסגירה ופתיחה חוזרת ונשנית. מטופלים רבים מתמודדים עם תופעה מאד לא נעימה של פגמים בדופן הבטן, בעקבות הניתוחים המרובים.

"בבטן נמצאים כל האיברים המוחזקים יחד בחלל הבטן, על ידי דופן הבטן, המורכבת ממספר שכבות, שהעיקריות בהן: העור, השומן התת עורי ושכבה מאד חזקה וצפופה המכונה: 'פסיה'. כאשר השלמות של הפסיה נפגמת, עקב פתיחה וסגירה של הבטן, עלולים להיווצר סיבוכים רבים", מסביר ד"ר ליאור הלר, כירורג פלסטי, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית, במרכז הרפואי "אסף הרופא", השוקד בימים אלה על הקמת מחלקה שתתמחה בניתוחים לתיקון פגמים בדופן הבטן.

למנוע זליגה של תוכן הבטן

ד"ר הלר מפרט את הסיבוכים האפשריים: "נוצרים שברים (בקע, הרניה, קילה) במקומות שונים. כאשר ההרניות קטנות, אפשר להתמודד איתן ולטפל בהם בעזרת ניתוחים פשוטים יחסית, אולם כאשר מדובר בפגמים גדולים בדופן הבטן (שברים גדולים), קיימת פגיעה חמורה באיכות החיים. הלחץ בבטן גדול מהלחץ בחוץ. במצב כזה, תוכן הבטן, המעיים, נדחק החוצה. בדרך כלל, נוצרת בליטה בבטן, המקשה גם על התפקוד היום-יומית מלווה בכאבים והמהווה פגם אסטתי משמעותי אבל עיקר הבעיה היא תפקודית. עם הזמן, השבר הולך וגדל, גורם לכאבים ועיוותים. ומביא לידי חשש לקריעת הכיסוי העורי. אם הכיסוי העורי ייקרע, עלולים להתפתח זיהומים ומחלות".

בכל מיקרה של שבר המטופל מופנה לתיקון כירורגי אבל במקרים חמורים כאלה, הניתוח הוא הרבה יותר מורכב "זהו ניתוח המבוצע על-ידי צוות משולב: כירורג כללי וכירורג פלסטי", מסביר ד"ר הלר ומפרט: "המנתחים שוקדים על שחזור דופן הבטן, על כל שכבותיה, והמטרה היא ליצור שתי שכבות שישמרו את כל איברי הבטן הפנימיים בפנים. השלב הראשוני הוא שחזור הפסיה. השלב השני הוא סגירת העור ויצירת רציפות שלו".

רשת ביולוגית

המטרות הללו מושגות על-ידי המנתחים באמצעים שונים. אם מדובר בקרע קטן, שניתן לתפור אותו, תשוחזר דופן הבטן ע"י שתי שכבות כמו שתואר לעיל. אולם כאשר השבר גדול וקשה להצמיד את קצוות הפסיה, או את העור, יש צורך בטכניקות מתוחכמות יותר. אחת מהן היא רשת, אותה ממקמים באזור השבר, ותופרים את שוליה לקצוות הפסיה והעור, כדי שתסתום את "החור". מטופלים רבים נעזרים בשיטה זו, אולם מאחר ומדובר בחומר זר, חלקם מתקשים לחיות אתו, ועלולות להתפתח שלל בעיות כמו זיהום בפצע הניתוחי.

אלטרנטיבה טובה יותר, אם כי יקרה, היא טיפול באמצעות "רשת ביולוגית". ד"ר הלר מפרט: "מדובר ברשתות מן החי: יריעות שעברו ניקוי ותהליכים שונים, שיאפשרו התאמה שלהן לתפקד כרשת אשר מצד אחד היא בעלת חוזק ועומד בלחצים גדולים ומצד שני אינם מעוררים תגובה אימונית של הגוף וגם יכולתם להיזדהם היא נמוכה. במסגרת תהליכי ההכנה השונים, יריעות אלה עוברות ניקוי, כך שהן נותרות רק כיריעות של סיבי קולגן חזקים במיוחד. לאחר מיקומן ב'חורים', הן משתלבות ללא בעיה בגוף. אין חשש מדחייתו של גוף זר וההשתלבות כה מוחלטת, שעם הזמן, הגוף הופך את הרשת לחלק ממנו, מפתח ברשת כלי דם והיא הופכת לחלק אינטגרלי מהגוף. אם תילקח בהמשך ביופסיה מהרשת הזו, התכונות שיאותרו זהות לחלוטין לתכונותיהן של רקמות בגופו של הנבדק. בהמשך, ייסתם הקרע בעור בעזרת השתלות של עור, שנכרת מגוף הנבדק, למשל משולי הבטן, מהעכוז ומעוד מקומות".

לשיטה טיפולית ביולוגית חדשנית זו יש יתרונות ברורים. לסיכום, מדגיש ד"ר הלר: "חשוב מאד שניתוחים לתיקון פגמים בדופן הבטן ייעשו תוך שילוב בין פלסטיקאי וכירורג כללי, בעלי מיומנות גבוהה וניסיון רב שנים, בניתוחים מסוג זה. זהו ניתוח מורכב. כאשר משתמשים ברשת החדשנית יעילותו גוברת".