ורידים בולטים: אפשר להיפטר מהם

ורידים ברגליים - או בשמם הרפואי דליות - אמנם נראים לא אסתטיים במיוחד, אך הם בראש ובראשונה בעיה רפואית. הדליות הן תופעה הנפוצה בקרב 15-25 אחוז מהאוכלוסייה, כאשר נשים סובלות מהבעיה יותר מגברים. התופעה מתרחבת עם הגיל, ואחרי גיל 50 כמעט 60 אחוז מהאנשים יסבלו ממנה.

מה הן בעצם אותן דליות, מדוע הן מופיעות ברגליים ואילו טיפולים קיימים כיום בשוק הרפואי? פרופ' סמי ניטצקי, מומחה למחלות כלי דם ודליות ורידים, מסביר.

הווריד הוא חלק ממערכת של כלי דם שמחזירה את הדם אל הלב והריאות. ברגליים נוצר מצב שבו הזרימה היא הפוכה, מלמטה למעלה (אל הלב). ההזרמה מבוצעת על ידי משאבת השרירים ברגליים, המופעלת בצורה הכי פשוטה, בהליכה רגלית. במערכת הוורידית ברגליים, הדם לא דולף (נופל) כלפי מטה, כי כל 10 סנטימטרים ישנם שסתומי אל חזור (חד כיוניים).

תורשה והריונות הם הגורמים העיקריים להיווצרות ורידים בנשים (בגברים רק תורשה, כמובן). ברגע שהשסתומים נפגעים, חלק מהדם דולף כלפי מטה, ואז בתוך הווריד ברגל יש יותר דם, נוצר לחץ מקומי, הווריד הולך מתרחב, הדפנות קורסות עד שרואים את הווריד עצמו בולט מתחת לעור. דליות הן בעצם תופעה של אי ספיקת השסתומים של הוורידים. הסיבה לאי תקינות ורידית היא פגיעה בשסתומים. כאשר כבר קיימת פגיעה בשסתומים, עמידה ממושכת במקום אחד, מאמץ פיזי קשה, הרמת דברים כבדים וחוסר פעילות גופנית מחמירים את המצב.

מהם הסימפטומים של דליות?

תחושת חום ברגל, גירוד, נפיחות, כאבים ורגליים כבדות ועייפות. התופעות הללו מחמירות בקיץ, בערב לאחר יום שלם על הרגליים, ובזמן עמידה במקום בלי תנועה. אצל נשים זה מחמיר גם בימים הראשונים של המחזור. הליכה ו/או שכיבה מקילים את התופעות הנלוות.

מדוע חשוב לטפל בוורידים ברגליים?

1. התחושות ברגליים וגם המראה עלולים להחמיר במשך השנים.

2. עלולים להיגרם סיבוכים מקומיים כמו דלקות של הוורידים, סתימות של הוורידים (קרישי דם או פקקת), דימום ופצעים קשיי ריפוי (אולקוס קרוריס).

באופן טבעי, אם לא מטפלים בבעיה במשך השנים, נוצרת בצקת ברגליים, מופיעה פיגמנטציה חומה בעור שיכולה להתפשט מהקרסול ועד הברך, ונוצרים סיבוכים נוספים שציינו לעיל.

יש לפנות לרופא כאשר ישנן תופעות הפוגעות באיכות החיים. האבחון מתבצע אך ורק על ידי דופלקס אולטרסאונד, שבו בודקים את המערכת הוורידית העמוקה והשטחית ברגליים.

כיצד מטפלים בוורידים ברגליים?

הטיפול הראשון הוא טיפול מכני ולא כירורגי, הכולל הליכה מרובה על מנת להפעיל את משאבת השרירים. בזמן עמידה ממושכת במקום אחד יש להעביר משקל מרגל לרגל, כדי להפעיל את השרירים. בישיבה ממושכת, רצוי להניע את הרגליים (כמו הפעלת דוושה של מכונת תפירה). יש לגרוב גרב אלסטי, על מנת לא לתת לוורידים להתרחב ולדופן להימתח ולצבור דם. את הגרב יש ללבוש מכף הרגל עד הברך, או לכל אורך הרגל עד המפשעה. יש לציין כי הטיפול משמר את המצב הקיים, אך לא משפר אותו.

מטרת כל הטיפולים הפולשניים או הזעיר-פולשניים היא לבטל את זרימת הדם במערכת השטחית-הרזרבית ולהפנות את כל זרימת הדם הוורידי אל המערכת העמוקה. ישנן ברגל שתי מערכות ורידים. המערכת החשובה היא העמוקה, שעוברת לכל אורך הרגל וממשיכה פיזית ללב ולריאות והמטרה היא להשאיר אותה תקינה. המערכת הרזרבית היא, לרוב, מקור הבעיות ולכן המטרה היא לבטל את כולה, על מנת להזרים את הדם רק על ידי המערכת העמוקה. היתרון בטיפול כפול: אם מבטלים את המערכת השטחית משפרים את זרימת הדם. התופעות כולן נעלמות וגם הוורידים הגדולים הבולטים.

הטיפול הראשון הוא ניתוח על שם קלר, שפותח ב-1905. בניתוח מבטלים את המערכת השטחית על ידי תלישה כירורגית דרך חתכים בעור. ההליך נעשה בהרדמה כללית או אפידורלית: מבצעים חתך באזור המפשעה וחתך קצת מתחת לברך, תולשים את הווריד הספון הארוך ומוסיפים חתכים בודדים כדי לתלוש ענפים ורידיים נוספים לאורך השוק. הניתוח יעיל ופותר את הבעיה, אבל מדובר בטיפול הפולשני ביותר, זמן ההחלמה ממנו יחסית ארוך (שבועיים-שלושה), ומבחינה אסתטית ישנם הרבה חתכים וצלקות על פני הרגל. חסרון נוסף הוא שהחזרה (הישנות) של ורידים היא בסדר גודל של 20-50 אחוז במשך 5 שנים.

אילו שיטות חדשות קיימות היום?

משנת 2000 התפתחו כמה שיטות:

שיטה המטפלת בעזרת חום (טמפ' גבוהה).

תרופה שמזריקים לתוך הווריד.

יצירת נזק בדופן הפנימית של הווריד בעזרת תיל שמסתובב בתוך הוריד, והזרקה של חומר.

טיפולי חום

בכל השיטות המטפלות בחום מבטלים את המערכת השטחית בעזרת חום המועבר דרך סיב המוחדר לתוך הווריד, יוצרים נזק בדופן הפנימית של הוריד ועל ידי כך מונעים זרימת דם בו. בטיפול בעזרת חום ישנם שלושה טיפולים אפשריים:

לייזר

גלי רדיו

קיטור

בטיפולים משתמשים בסיב שמוחדר לרגל מתחת לגובה הברך (תחת הכוונת אולטרסאונד) לתוך הווריד הספון הארוך. הסיב מועלה עד לאזור המפשעה תחת אולטרסאונד, עם הרדמה מקומית מסביב לווריד שבתוכו הסיב (tumescence). את הסיב מחברים אל מקור החום - סיב לייזר מחובר ללייזר, סיב גלי רדיו מחובר לגנרטור חשמלי, וסיב קיטור מחובר למכשיר ההופך מים לקיטור (בדומה למגהץ אדים). לאחר מכן, באיטיות, גורמים לפגיעה בדופן הפנימית של הווריד מלמעלה עד למטה, מוציאים את הסיב לאט לאט, ובעצם מה שנותר הוא וריד שלא זורם בו דם.

בשלב הזה, מיידית, הוורידים הללו כבר אינם חלק מהמערכת השטחית שבה זורם דם, והדם עצמו מוסט אל המערכת העמוקה. כתוצאה מכך ישנה הקלה בתלונות המטופל. באשר למראה, בשלב הראשון הוורידים שטופלו נשארים קשים, ובהדרגה, בתהליך איטי של מספר חודשים, הם נעלמים. זהו השלב שבו רואים שיפור אסתטי. לתוצאות של הפעולה הזו ישנם שני שלבים - שלב רפואי-תפקודי הנחשב למהיר עם הקלה בתלונות, ושלב אסתטי איטי, שגורם לכך שכל הגושים הבולטים שהיו בעבר נעלמים.

ההבדלים בין הטיפולים השונים יחסית קלים. לאחר הטיפול, קיימת תגובה כימית מסביב לווריד שטופל. ללייזר ישנה תגובה חזקה יותר, מאחר שהוא פועל על טמפ' גבוהה יותר. מאידך, ככל שהווריד רחב וגדול יותר, יש צורך בטמפ' גבוהה יותר, על מנת להבטיח שהוא לא ייפתח שוב לאחר הטיפול.

הטיפול בקיטור מעט מכאיב יותר לעומת הטיפולים האחרים ולרוב נשתמש בו לוורידים מאוד מפותלים או מאוד קצרים, שאינם מאפשרים החדרת תיל פשוטה, בוורידים אחוריים או צדדיים ובחולים שעברו בעבר ניתוח תלישה.

טיפול בקלריווין

מדובר בהחדרת סיב בהרדמה מקומית לתוך הווריד הספון הארוך תחת הכוונת אולטרסאונד. הסיב בקצהו הוא בעל זווית, והוא מחובר למנוע הפעלה, שמסובב אותו במהירות גבוהה. תוך כדי הפעלתו מושכים אותו לאחור ומזריקים סקלרוזנט (חומר מטרש). היתרון בפעולה הזו, שהיא איננה דורשת חום לביצועה, לכן אין צורך בהרדמה לאורך הווריד, ולכן ניתן להשתמש בה יותר כאופציה טיפולית במרפאה, שאיננה דורשת חדר ניתוח.

הסיכון להישנות של ורידים בכל הטיפולים שתוארו לעיל הוא בין 10 ל-15 אחוז.

הזרקת קצף תחת אולטרסאונד

בשיטה זו מזריקים סקלרוזנט (חומר מטרש) בעזרת מזרק ומחט, אל הוורידים הלא תקינים. החומר המטרש מוזרק בצורת קצף, ולכן השפעתו טובה הרבה יותר מאשר התרופה הנוזלית. הטיפול הזה שונה מהטיפולים הקודמים בכך שהוא דורש בממוצע שלושה עד ארבעה טיפולים בטווח של בין ארבעה לשישה שבועות, מאחר שהחומר המוזרק פעיל במשך 3 שבועות, לפחות. היתרון שלו הוא בכך שאינו דורש חדר ניתוח ו/או ציוד יקר, אבל מדובר בטיפול ארוך יחסית לטיפולים הקודמים.

כיום קופות החולים וחברות הביטוח מכירות בכל הטיפולים הללו כטיפולים רפואיים, ולכן קיימת השתתפות על מנת לשפר איכות חיים ולהפחית תחלואה.

לסיכום, חשוב ביותר לפנות לייעוץ רפואי כאשר מתחילים הסימפטומים לבעיות ורידים ברגליים ולא להתעלם מהבעיה, כי היא עלולה להחמיר.

בואו לדבר על זה בפורום דליות, ורידים ברגליים.