שתל הרזיה: קץ לדיאטות?

אישור הFDA-, שניתן לאחרונה לשימוש בשתל אלקטרוני הגורם להרזיה, עורר דיון נרחב ותקווה בלב רבים. האם הגיע הקץ למגפת ההשמנה? האם החלום הרטוב על איבוד משקל ללא מאמץ עומד להתגשם? איך השתל עובד - ומהי מידת יעילותו? עד כמה מדובר בפריצת דרך? האם תם עידן הניתוחים הבריאטריים? כל התשובות לכל השאלות - על הטכנולוגיה החדישה שאולי תעזור לנו להיכנס לג'ינס מהתיכון.

מהו השתל האלקטרוני הגורם להרזייה? כיצד זה עובד?

השתל הינו מכשיר אלקטרוני קטן המושתל בגוף וממוקם מתחת לעור - ומתפקד כמו קוצב. שתל זה מכונה Maestro Rechargeable, ובדיוק כמו קוצב לב, השתל שולח אותות חשמליים למערכת העצבים ויוצר תגובה עצבית רצויה.

העצב שמגרה את השתל לפעולה מכונה עצב הוואגוס - עצב חשוב מאד במערכת העיכול, המקשר בין המוח למעי ומשפיע על תחושת השובע. השתל שואף אפוא לשדר למוח תחושה של שובע גם כשהיא לא קיימת, כלומר תחושת שובע מזויפת. התקווה היא שתחושת השובע תמנע מהאנשים לאכול כמות גדולה מדי של מזון - ותחסוך מסך הקלוריות היומי שהם צורכים, מה שיוביל לירידה במשקל.

כיצד מושתל הקוצב הזה?

המכשיר הוא מכשיר קטן, הממוקם מתחת לעור בפעולה כירורגית קצרה ופשוטה - כמעט ללא כל סיכונים.

האם אישורו של השתל לשימוש אומר שהאנושות ניצחה במלחמה בהשמנה?

ממש לא. האישור של ה-FDA לשימוש בשתל, משמעו הכרה בבטיחות של השתל, אך כלל וכלל אין להסיק מהאישור על היעילות שלו. כאשר ה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, מאשר תרופה או מכשיר לשימוש, הוא נותן חותמת לכך שהשימוש בתרופה או במכשיר איננו מסוכן. הדגש הוא על בטיחות - ואין להסיק מהאישור הזה דבר וחצי דבר לגבי הצלחת הפעולה של התרופה או של המכשיר.

אז השתל יעיל או לא יעיל?

אם מסתכלים על תוצאות המחקרים, ניתן להסיק כי השתל הזה יעיל, אולם יעילותו מוגבלת. הוא מהווה פריצת דרך במלחמה בהשמנה, משום שיש כאן הצלחה במאמץ לרתום את המוח והמערכת העצבית להתמודדות עם השמנה. אבל זה לא מכשיר מהפכני שיאפשר לבני האדם לאכול כמה שהם רוצים, מתי שהם רוצים - ולרדת במשקל. מכשיר כזה עוד לא הומצא וכנראה גם לא יומצא. במחקרים הקליניים שבוצעו בעזרת השתל הפחתת שמקל היתה מתונה ולא הגיעה לזו המושגת בניתוחים בריאטריים, גם לא באילו הנחשבים פחות מוצלחים.

מגפת ההשמנה תלויה בגורמים רבים ומגוונים ביותר. השמנה היא לא רק עניין פיסי, אלא גם עניין רגשי-נפשי וגם עניין חברתי-תרבותי. אני לא יכול לדמיין פיתוח כלשהו שיעזור לאנשים לאבד ממשקלם מבלי שיידרשו מהם מאמץ ושיתוף פעולה. מה שמוביל להרזיה זה שינוי אורח החיים של הפרט ושינוי התרבות של הכלל. בני האדם במאה ה-21 מופצצים מכל עבר בגירויים המעודדים אותם לאכול כמה שיותר ולצרוך כמה שיותר קלוריות. עד שזה לא ישתנה, למאבק בהשמנה אין הרבה סיכוי - וקיומו של השתל לא ישנה זאת.

השתל הוא עוד אמצעי היכול לסייע לחלק מהאנשים הסובלים מעודף משקל לאבד ממשקלם, אבל הוא בוודאי לא מטה קסמים שיעצור את ההשמנה, יסייע לכולם לרדת במשקל בלי מאמץ - ויביא לייתור הניתוחים הבריאטריים.

השינוי הנדרש מהאדם ומהחברה הוא שינוי התנהגותי ולכן טיפול המתמקד רק במערכת העיכול מאוד מוגבל ביעילות שלו.

אז למי מהאנשים כן יעזור השתל הזה?

קשה לחזות מראש למי יעזור השתל ולמי לא. כמו שניתוחים בריאטריים עובדים מצוין עבור חלק מהמנותחים, בשעה שאחרים חוזרים למשקלם הקודם, בחלוף תקופה מהניתוח - כך גם סביר שהשתל יסייע רק לחלק מהמטופלים לרזות. קשה לדעת מראש מי יהיו ברי המזל.

כל אדם משמין בשל גורמים שונים. יש אנשים המשמינים בגלל צריכה של כמויות מזון גדולות, אחרים משמינים בגלל שהם אוכלים מעט מזון, אבל הוא עשיר בסוכרים ופחמימות, אחרים משמינים בשל מחסור בפעילות גופנית ועבור אחרים, הגורם העיקרי להשמנה הוא צריכה מוגזמת של משקאות ממותקים. קשה לדעת מראש את אופן ההשפעה של השתל על תחושות המטופל. אין לדעת עד כמה תחושות הרעב שלו ישתנו, האם הרעב יפחת ובאיזו מידה? והאם השינוי ברעב יוביל בהכרח להקטנת הצריכה הקלורית.

למשל: לאדם המשמין בשל צריכת משקאות ממותקים, השינוי בתחושת השובע לא יסייע, אם לא ייפטר מההרגל המגונה. מנגנון הרעב והשובע הוא מנגנון מורכב מאד והשפעה על עצב אחד לא מספיקה כדי לשלוט על כולו. אין בנמצא פתרון אוניברסלי שיתאים לכל האנשים וישפיע על כולם באופן אחיד, מאחר ולכל אדם מנגנונים שונים המטפלים ברעב ובשובע שלו. הפתרון הספציפי הזה יכול להתאים או לא להתאים - וזאת ניתן לדעת רק לאחר מעשה.

ככל הנראה, שתל זה יסייע לאנשים עם BMI 25-35 עם מחלות רקע, או לאנשים החייבים לאבד משקל, אך חוששים מניתוח בריאטרי. כאשר מטופל ומנתח שוקלים האם לעבור את הטיפול, הם בוחנים את הסיכון מול התועלת. הסיכון בהחדרת שתל כזה הוא אפסי, משום שמדובר בפעולה מינורית - ובהליך הפיך כמעט לחלוטין (מטופל שמתחרט יכול לבקש להיפטר מהשתל ולהשיב את המצב לקדמותו).

התועלת של השתל קיימת, אך מוגבלת - ולכן לאנשים שצריכים לאבד ממשקל גופם כמות לא מאוד קריטית של קילוגרמים, התועלת עולה על הסיכון. הפרוצדורה הזו עשויה להתאים להם.

עם זאת, יש לזכור כי לעת עתה השימוש בשתל בישראל לא נראה באופק.

מדוע? האם אי אפשר להשתמש בשתל בישראל?

עד כה, לא בוצעו השתלות של שתל ההרזיה בישראל. כעת, כאשר השתל אושר לשימוש, יש לשער כי בשנים הקרובות יבוצעו השתלות שלו בישראל. לעת עתה, אין מימון של הפרוצדורה בביטוחי הבריאות השונים או בסל הבריאות. השתל עצמו יקר מאד ועלותו מגיעה לעשרות אלפי דולרים.

לסיכום: "שתל ההרזיה" הוא כלי נשק נוסף במלחמה בהשמנה - ויש לברך על קיומו, אולם אין הוא פתרון קסמים, אשר כולם מייחלים להמצאתו. לעת עתה, לא נראה באופק פיתוחה של תרופה שתאפשר לנו לזלול ולהישאר רזים - אבל אנשים עם BMI לא מאד גבוה יוכלו, כאשר ההליך ימומן על ידי ביטוחים רפואיים בישראל, לשקול שימוש בשתל, כדי להילחם בקילוגרמים העודפים. במקרים בהם המשקל העודף איננו עצום, התועלת בשתל עולה על הסיכון - והוא בהחלט יכול לסייע במאמץ לרדת במשקל.

ד"ר עמיר סולד הוא יו"ר ומנהל רפואי של אסיא מדיקל, מנתח בכיר ומומחה בניתוחים זעיר-פולשניים (כירורגיה לפרוסקופית).

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors

בואו לדבר על זה בפורום שרוול קיבה וניתוחים בריאטריים, אנדוברייר ובלון קיבה.