בריאות 2014: הוצאה לעומת תוצאה

ההוצאה הלאומית לבריאות גדלה באופן עקבי משנה לשנה, אך עדיין נותרת נמוכה יחסית למדינות OECD, כך עולה מדו"ח ישראל במספרים 2014, המתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).

לפי הדו"ח, ההוצאה על שירותי הבריאות, הכוללים מרפאות ציבוריות ורפואה מונעת, בתי חולים ומחקר, רפואת שיניים, רופאים פרטיים ומינהל ממשלתי, עמדה בשנת 2013 עמדה על כ-79.3- מיליארד שקלים. עם זאת נתון זה מציב את ישראל בין פולין לקוריאה הדרומית בשיעור ההוצאה מסך התמ"ג לשנת 2012. כך למשל בישראל מוציאים פחות מ-9% מהתמ"ג על בריאות, בעוד שבארה"ב כמעט כפול, בהולנד 12% ושיעורים דומים בצרפת ובשווייץ.

ההוצאה התחלקה בצורה הבאה - 31% קופות חולים, 58% בתי חולים פרטיים ומשקי בית) כולל כל בתי החולים, 6% ממשלה, רשויות מקומיות, המוסד לביטוח לאומי ומוסדות לאומיים, ו-5% מוסדות ללא כוונת רווח (פרטיים).

עוד עולה מהדו"ח כי שיעור ימי האשפוז באשפוז הכללי ירד ב-38%, מאמצע שנות ה-70' עד 2013, ובבריאות הנפש ירד ב-82%. שיעור ימי האשפוז במחלות ממושכות ושיקום גדל באותה תקופה פי 2.7. סיבות המוות העיקריות בשנת 2012 היו מחלות ממאירות 25.4%, מחלות לב 15%, מחלות כלי דם במוח 6% וסוכרת -5.5%. בנוסף, מאמצע שנות ה-70 ועד שנת 2010 ירדו שיעורי המוות המתחשבים בגיל ממחלת לב איסכמית וממחלות כלי דם במוח ביותר מ-80% ומסרטן בכ-20%.

בינואר 1995 נכנס לתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שהמדינה אחראית על פיו לביטוח בריאותם של כל תושביה במסגרת סל שירותי בריאות. החוק קובע סל שירותים אחיד שאותו קופות החולים מתחייבות לספק ללקוחותיהן, וכן סל תרופות שאותו כל תושב ישראלי זכאי לקבל. החוק מאפשר גם לקשישים ולחולים כרוניים מעבר בין קופות החולים השונות. אזרחי המדינה משלמים למוסד לביטוח לאומי מס בריאות שמשתנה בהדרגה )פרוגרסיבי(, על פי הכנסתם, והאחריות על מתן השירותים מתחלקת בין קופות החולים לבין משרד הבריאות.

בואו לדבר על זה בפורום זכויות מבוטחים בביטוח בריאות וסיעוד.