לפני ניתוח: חותמים בלי להבין

בלי לקרוא את האותיות הקטנות. מטופלים רבים נותנים הסכמתם לפרוצדורות ניתוחיות ללא הבנת מכלול הסיכונים, כך עולה מתוצאות מחקר שפורסמו לאחרונה בכתב העת Annals of Surgery.

לדברי החוקרים, רופאים מעוניינים לסייע לחולים להבין את הבעיה וכיצד לטפל בה, אך לעתים הדבר מורכב מאוד, ולכן לעתים בוחרים להסביר למטופלים כי יש בעיה ובאפשרותם לתקן אותה (מודל שזכה לשם Fix-it). עם זאת בפועל הדבר אינו כה פשוט, שכן לא תמיד ניתן לתקן את ההפרעה קיימת. בעיה נוספת עם גישה זו נוגעת להנחה כי ניתוח ישיב את המטופל למצבו התקין שקדם לאותה בעיה, אך במקרים רבים המצב אינו חוזר לקדמותו לאחר הניתוח.

במסגרת המחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הנתונים אודות 48 מנתחים שהסבירו ניתוחים בסיכון גבוה למטופלים שטופלו בשלושה מרכזים רפואיים שונים. לצורך כך הם עברו על תמלילי השיחות במטרה לבחון כיצד המנתחים תיארו את הפרוצדורות למטופלים, כולל ניתוחי לב ומוח כמו גם פרוצדורות מורכבות להסרת גידולים.

כמחצית מהחולים במחקר שקלו פרוצדורות עם סיכון לתמותה של לפחות 3%, כלומר סיכון גבוה מהממוצע. לעתים קרובות, המנתחים ציירו את המצב הרפואי כחלק תקול בגוף והציעו ניתוח כאמצעי לתקן את הבעיה. לעתים רחוקות הם התבססו על מודל Fix It כמסגרת היחידה לקבלת החלטות ולהסביר את הניתוח. המנתחים הניחו את הסיכונים והתועלת של אפשרויות טיפול שונות. ייתכן שהם הדגישו כי הבעיה הרפואית של המטופל אינה בהכרח ניתנת לריפוי באמצעות ניתוח, או ציינו כי ייתכן והניתוח לא יביא להקלה בתסמינים העיקריים.

אף שהחוקרים שוחחו עם החולים ובחנו עד כמה הבינו את האפשרויות שהוצגו להם, ייתכן כי הם נתנו הסכמתם לפעולות מסוכנות ללא הבנת המגבלות של הניתוח.

מומחים בתחום טוענים כי במקרים רבים המנתחים לא יודעים באמת מה צפוי למטופל לאחר הניתוח, ואם הפרוצדורה תביא להקלה בתסמינים או תמנע הופעת סיבוכים בעתיד. להבטחת הבנת הסיכון והתועלת על ידי המטופלים, על החולים לבקש תמיד מהמנתחים להסביר להם את הצפוי לאחר הניתוח, ומה יקרה אם לא יעברו אותו.

רוצים לדעת עוד על הניתוחים הנפוצים? בקרו במדריך הניתוחים שלנו

בואו לדבר על זה בפורום ניתוחי לב וחזה.