מניעת התקף לב: בידיים שלכם

גורמי הסיכון לטרשת עורקים - הגורמת בין היתר להצרויות בעורקים הכליליים ולהתקפי לב - מתחלקים לשני סוגים: גורמי סיכון שאינם ניתנים לשינוי וכאלה שניתנים לשינוי וקשורים באורח החיים של כולנו.

מבין הגורמים שאינם בשליטתנו, מדובר בגיל מבוגר, מין זכר וכן בהיסטוריה משפחתית, כלומר, בביטוי של מחלת לב אצל אחד ההורים בגיל צעיר (אצל אב פחות מגיל 55, ואצל אם פחות מגיל 65).

מהם גורמי הסיכון להתקף לב המצויים בשליטה שלנו?

לצד כל אלה, ישנם גורמי סיכון שבהחלט ניתנים לשינוי וקשורים באורח החיים של המטופל, כגון עישון, כולסטרול גבוה, סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה וחוסר פעילות גופנית.
ככל שאדם צובר יותר מגורמי הסיכון הללו, כך עולה הסיכון שילקה בהתקף לב. יש לציין כי בספרות הרפואית קיימים תיאורים של גורמי סיכון נוספים להתקף לב - ובהם עישון פסיבי, זיהום אוויר ומתח נפשי כרוני.

האם גברים נמצאים בסיכון גבוה ללקות בהתקף לב יותר מנשים?

מחלת הלב הכלילית הגורמת להתקף לב שכיחה אצל גברים ונשים כאחד, אך השכיחות שלה בגברים בהחלט גבוהה יותר. הנשים "מוגנות" יחסית לגברים עד לגיל המעבר, אך מגיל זה שכיחות המחלה אצלן עולה. בגיל 78 לערך, שכיחות המחלה בגברים ונשים משתווה.

האם התקף לב יכול לנבוע מגורמים גנטיים?

טרשת עורקים, הגורמת לרוב המכריע של התקפי הלב, אינה נחשבת למחלה גנטית. כאמור, ברוב המקרים הגורמים הינם סביבתיים. כ-80 אחוזים מהסיכון למחלה נקבעים על ידי גורמי הסיכון המשתנים הניתנים לטיפול - ורק כ-20 אחוזים מגורמי הסיכון נקבעים על ידי גורמים שאינם ניתנים לשינוי, ובתוכם קיים גם המרכיב הגנטי.

כאשר אני מציג בפני אנשים את העובדות האלה, רבים סוברים, או מעדיפים לחשוב, כי המחלה נובעת מגורמים גנטיים. החדשות הטובות הן שהתקף לב ניתן למניעה דווקא מפני שסיבתו לרוב אינה בגנטיקה. אך החדשות המורכבות יותר הן, שמניעה וניטרול גורמי הסיכון להתקף לב, דורשים מהאדם מאמץ. מכאן שכל אחד צריך לקחת אחריות על עצמו ועל גופו - וברוב המקרים לא ניתן להאשים את הגנטיקה.

כיצד אורח החיים משפיע על התקף לב?

השינויים שחלו באורח החיים בעקבות המהפכה התעשייתית, גרמו לעלייה בשכיחות התקפי הלב. שינויים כמו הפחתה בפעילות גופנית, עישון סיגריות, שפע של מזון שגרם לעלייה ברמת כולסטרול בדם, עלייה בשכיחות מחלת הסוכרת, והשמנה - כל אלה גרמו למחלה זו להיות נוכחת מאוד בחיינו. ניתן לומר שהגורם המרכזי לעלייה בשכיחות המחלה הכלילית במאה השנים האחרונות, הוא השינוי באורח החיים במדינות שעברו מהפכה תעשיתית במאה ה-18 וה-19.

עובדה זו הינה ההוכחה הטובה ביותר לכך שהמחלה לא גנטית, מפני שבמאות השנים האחרונות לא חלו שינויים גנטיים משמעותיים בבני האדם - אך המחלה הכלילית עלתה מדרגה של מחלה די נדירה, לגורם התמותה והתחלואה השכיח ביותר בעולם המערבי.

מדינות שמכונות מדינות "עולם שלישי" באפריקה ובאסיה, דהיינו, מדינות שלא עברו את המהפכה התעשייתית במאות הקודמות, נותרו עם שכיחות נמוכה של מחלה כלילית. אך כיום, בשל הקידמה שהשיגה אותן, קיימת מגמת עלייה של הסובלים מהתקפי לב במדינות אלה, בעוד שדווקא במערב עלתה המודעות לגורמי הסיכון - והמגמה בשנים האחרונות הינה של ירידה בשכיחותם.

כיצד ניתן למנוע התקף לב?

כאמור, החלק הארי של הסיכון להתקף לב נובע מגורמי סיכון הניתנים לשינוי על ידי אימוץ אורח חיים בריא (פעילות גופנית, תזונה נכונה והימנעות מעישון) ובמידת הצורך על ידי תוספת של טיפול תרופתי.

לפיכך, על כל אדם לאתר את גורמי הסיכון הקיימים בגופו - ולאזן אותם באופן מיטבי.

פרופ' דוד רוט הוא מומחה למחלות לב (קרדיולוג) במכון לשיקום לב, במרכז הלב בבית החולים שיבא, תל השומר.

בואו לדבר על זה בפורום שיקום ומניעת מחלות לב: אימון גופני.