מוקירים את משפחות תורמי האיברים

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, ורעייתו הגברת נחמה ריבלין ערכו היום (ד') טקס הוקרה למשפחות תורמות איברים של המרכז הלאומי להשתלות (אדי).

בדבריו קרא הנשיא לאזרחי ישראל לחתום על כרטיס "אדי" לתרומת איברים והוסיף כי הוא עצמו חתם על הכרטיס לפני זמן רב, "מאז אני נושא אותו איתי לכל אשר אלך." אמר הנשיא והדגיש: "חתימה על הכרטיס היא שותפות בהצלת חיי אדם. בנכונות לתת לזולת את עצמך ובשרך אני רואה אות לעוצמתה של החברה בה אנו חיים, ועדות לשותפות בין כל חלקיה ורבדיה."

הנשיא התייחס לעצם ההחלטה של בני משפחה לתרום את איברי יקירם: "אלו רגעים קשים מנשוא. רק הרגע חרב העולם ונודע לכם על האסון הגדול מכל. יקירכם מוטל לפניכם במצב של מוות מוחי או לבבי והכאב הולך ומתעצם". אמר, "תוך דקות אחדות מתחייבת החלטה קשה הדורשת תעצומות נפש עילאיות- לבחור במוות או בחיים. רצה הגורל ואתם משפחות יקרות, הוכרחתן לעמוד בפני המבחן העליון הזה, ההחלטה הבלתי אפשרית. והנה, כולכם עמדתם בו בכבוד ובאומץ מעוררי השראה. מתוך תהומות יגונכם ואסונכם, קמה ועלתה מידת הנתינה הנאצלת שבכם ובחרתם בחיים ובערבות ההדדית בין בני האנוש. הענקתם מתנת חיים לרבים אחרים, בחרתם לתרום איברים בידיעה ברורה שהם ישתלו במי שזקוק להם, יהיה אשר יהיה, ללא הבדל דת גזע או מין. יהודי, שבחזהו פועם לב של ערבי; ערבי, שאת מאור עיניו מעניקות לו קרניות של יהודי; מתיישב הנושם מראותיו של תל אביבי; וחלוני החב את כליותיו לחרדי. אדם, החב את חייו לאדם."

הנשיא התייחס בסיום דבריו לשינוי המבורך ביחס להשתלת איברים אך ציין כי עדיין מעטים מדי מוכנים לחתום על כרטיס אדי וציין: "ההלכה היהודית מציגה בעניין זה עמדה מורכבת, חשוב שבנושא כה רגיש נהיה קשובים לעמדות שונות. אין לנו זכות ורשות לכפות תרומה או להפעיל לחץ על משפחות הנרתעות מפניה, מטעמי אמונה, מסורת, וכל טעם אחר. ועם זאת, יש עוד הרבה מה לעשות כדי להגדיל את היקף תרומות האיברים. אני מאמין שחשוב להציב את נושא ההשתלות ותרומות האיברים מהחי ומהמת, כמשימה לאומית. חשוב לבחון את הצעותיה של "הוועדה לקידום תרומות איברים בישראל" שהוקמה על ידי השרה לשעבר גרמן ומספר חברי כנסת שהציעו את המודל, הקובע "חובת בחירה". באופן מיוחד, עלינו להשקיע בחינוך ולהזכיר לחברה הישראלית ללא הרף, ש'כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם ומלואו'."

רותי רודניק, נציגת המושתלים אמרה בטקס כי: "בגיל 57 נולדתי מחדש בחג החנוכה, בזכות משפחה אחת שהצליחה להתעלות מעל אובדן יקירה ולתרום את איבריו לזקוקים לכך. מבחינתי זה היה נס חנוכה פרטי. על גודל התמורה שחוללה בי התרומה יעיד סיפור חיי, מאז ומעולם נמנעתי מפעילות גופנית לאורך כל שנות ילדותי בגלל אי ספיקת לב סופנית. שנה וחצי המתנתי להשתלה, אחריה חיי השתנו מקצה לקצה וזכיתי במדליית זהב באליפות אירופה למושתלי איברים בהליכה מהירה."

יוסרא עשור, אשר איבדה את שני בניה, נור וחאתם ז"ל בשתי תאונות דרכים שונות ותרמה את איבריהם להצלת חיים אמרה: "כשבני נור נהרג בתאונת דרכים פחדו בני משפחתי לספר לי שביקש לתרום את איבריו, חששו שאתנגד. אבל תרומת האיברים שלו הייתה ברורה. בקושי הצלחתי לקלוט שבני נור איננו וכעבור שנה וחצי המוות הפתיע אותי שוב וחאתם בני נהרג גם הוא בתאונת דרכים. גם אז היה ברור לנו שנתרום את איבריו. ההתמודדות הייתה עם המוות ועם החברה היפואית, היו שאמרו שאני לא אמא כי תרמתי איבריהם של בני ושאלו איך אני עומדת על רגליי יום יום אחרי האובדן. התשובה היא קבוצת התמיכה של המרכז להשתלות, מקום בו מבינים אותי ללא מילים."

רות גולדנברג, אשר תרמה את איברי בת עליזה ז"ל לאחר מותה בתאונת דרכים: "בתנו עליזה היית מופת לתרומה לחברה עוד בחייה. הבחירה לתרום את איבריה הייתה מובנת מאליה, כהמשך ישיר לרצונה לעשות עבור האחר בחייה. רק לאחר החלטתנו הבנו שלעליזה היה כרטיס תורם עליו חתמה בעצמה".

באירוע השתתפו גם סמנכ"ל משרד הבריאות יאיר עמיקם, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות ד"ר תמר אשכנזי, מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק ויו"ר וועדת ההיגוי של המרכז להשתלות פרופ' רפי ביאר.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן כליה.