ניתוח מעקפים: מתי, כיצד ומדוע?

במחלת לב כלילית, העורקים הכליליים עלולים להיסתם כתוצאה ממשקעי סידן ושומן. הפלאק השוקע על העורקים מצמצם את היקף העורקים המובילים דם לשריר הלב. הדם אמור לספק לשריר הלב חמצן ומקורות אנרגיה. במקרה של חוסר תפקוד וצמצום העורקים, יש ירידה בזרימת דם ובאספקת חמצן - וכך נגרם כאב בחזה. במקרים חמורים יותר, נגרם התקף לב (אוטם שריר לב), או שנגרמת אי ספיקת לב. לעתים התוצאה היא הפרעת קצב. ובמקרה חמור, עלול להיגרם מוות פתאומי.

מהו הפתרון במצב של חסימת עורקים?

לחולה יש שתי אפשרויות. האחת: ניתוח מעקפים; והשנייה: צנתור. את ההחלטה מקבלים לפי דיון רפואי, בכל מקרה לגופו. ההחלטה הסופית תלויה במספר גורמים - ובהם התועלת של ניתוח, לעומת הסיכון העולה ממנו; חומרת הסימפטומים; והבעיות רפואיות הנוספות (אם יש בעיות כאלה).

מה מתבצע בניתוח מעקפים?

בניתוח מעקפים, נעשה שימוש בוורידים (בדרך כלל מהרגליים) או בעורקים של האדם המנותח, על מנת לעקוף אזורים שהצטמצמו - ולשחזר את זרימת הדם לשריר הלב. קיימת עדיפות רבה לשימוש בעורקים. בתהליך זה, מחברים - בצד אחד - את כלי הדם החדשים לעורקים החולים; ומצד שני - לאבי העורקים, ללב האדם.

ניתוח מעקפים יכול, במידה ניכרת, להפחית או להקל על כאב בחזה, עבור רוב החולים; וכן להאריך את חייהם של הלוקים במחלת לב כלילית חמורה. עם זאת, חשוב להדגיש כי הניתוח נחשב "גדול" ובמהלכו פותחים את בית החזה, בכל מיני שיטות פתיחה, ביניהן גם על ידי חתך קטן, יחסית, שנעשה בטכנולוגיה חדשה.

מדוע השימוש בעורקים עדיף על פני הוורידים?

הסיכוי שהעורקים החדשים יישארו פתוחים, לאחר שנה, עומד על 90% ואילו עם הוורידים: 50%-70%.

מיהו החולה הטיפוסי שיעבור ניתוח מעקפים?

החולה הטיפוסי הוא בגיל 50-70, עם סתימות במספר עורקים בלב, וחולה סוכרת. חלק מהחולים מזוהים כבעלי סיכון גבוה לאירוע לב עתידי, המבוסס על בדיקה הכוללת: אק"ג (ECG או בכינוי EKG), יכולת גופנית ירודה, אי ספיקה להעלות את לחץ דם במהלך פעילות גופנית, או זרימת דם מוגבלת לאזורים המרובים של הלב. למעשה, חולים עם מחלת לב כלילית נרחבת, כולל צמצום של העורק השמאלי הראשי, ושל מספר רב של עורקים כליליים מצומצמים, עם תפקוד ירוד של שאיבת החדר השמאלי, הם החולים הקלאסיים לניתוח זה.

גם חולים שמפתחים תעוקת חזה בלתי יציבה עשויים להיות מועמדים לניתוח מעקפים או צנתור (טיפול עם סטנט). וכן חולים שהיה להם אוטם שריר לב (התקף לב), עשויים לעבור ניתוח מעקפים, אם לא ניתן לפתוח את כלי הדם שלהם עם בלון או סטנט. כמובן שגם חולים עם תעוקת חזה יציבה עשויים לדרוש ניתוח מעקפים, במיוחד בחולים עם מספר רב של חסימות, חולים עם סוכרת וחולים עם אי ספיקת לב.

כיצד מתבצע ניתוח מעקפים?

הניתוח מתבצע תחת הרדמה כללית ונמשך, בדרך כלל, שלוש עד שש שעות. המנתח מבצע חתך בחזה (עצם החזה) כדי לפתוח את החזה ולהשיג גישה ללב. אם נעשה שימוש בעורק הלב הפנימי, הוא מופרד מקיר החזה; ברוב המקרים יש צורך בעזרת מכונת לב ריאה בזמן הניתוח.

האם אין שיטה פחות פולשנית ויותר "בטוחה"?

יש מספר גישות ניתוחיות חדשות, המפחיתות את חוסר הנוחות וסיכונים הקשורים לניתוח מעקפים מסורתי. גישות אלה עושות שימוש בחתך קטן בחזה ומבוצעות בזמן שהלב עדיין פועם. טכניקות אלה הפכו פופולריות יותר ויותר, אבל הן לא מתאימות לכל המצבים והמעקפים.

מה קורה לאחר ביצוע ניתוח המעקפים?

מיד לאחר ניתוח, המטופל מאושפז כחמישה ימים בבית החולים, כאשר מספר מערכות משמשות לניטור קצב הלב, לחץ דם, טמפרטורה וקצב נשימה של המטופל. הניטור מופסק באופן הדרגתי.

בדרך כלל, החתך בחזה כואב - ויש תחושת אי נוחות, במשך 48 עד 72 השעות הראשונות, לאחר הניתוח. ניתן לקחת תרופות לשיכוך כאבים, כדי להקל על חוסר נוחות. הקושי להירדם אחרי ניתוח מעקפים נפוץ אף הוא, במיוחד בזמן השהייה בבית החולים. בדרך כלל, המצב משתפר לאחר שחרור מבית החולים.

20%-40% מהאנשים עלולים להיות מדוכאים לאחר ניתוח המעקפים. הסימנים הם: עצב ברוב שעות היום, הנאה פחותה מפעילויות שונות, נדודי שינה או שינה מוגזמת, רגשות של חוסר ערך או אשמה. אם סימנים אלה נמשכים יותר משבועיים, צריך לדווח עליהם לרופא - ולטפל בהם.

מתי ניתן לחזור לפעילות שגרתית?

מנותחים ללא סיבוכים מסוגלים לחזור לעבודה שולחנית תוך ארבעה עד שישה שבועות. אנשים שיש להם עבודה פיזית תובענית יותר, צריכים לעתים קרובות זמן רב יותר להתאושש. החלמה מלאה מניתוח לוקחת חודשיים עד שלושה חודשים.

מהם הסיבוכים האפשריים?

ישנם מספר סיבוכים שעלולים להתרחש לאחר ניתוח מעקפים. הסיבוכים העיקריים כוללים דימום, התקף לב, אי ספיקת לב, הפרעות קצב, שבץ, שינויים בתפקוד הקוגניטיבי, בעיות ריאה, זיהום פצע, אי ספיקת כליות ומוות. אצל חולים שנעשה אצלם שימוש בוורידי הרגליים, לצורך הניתוח, עלולים להתפתח פצעים ברגליים (5%), דרמטיטיס (דלקת של העור), צלוליטיס (זיהום חיידקים של העור), נזק עצבי וכיבי ריפוי. אצל 5%-10% תתפתח אי ספיקת כליות.

האם תוצאות הניתוח נשמרות לאורך זמן?

בחולים עם תעוקת חזה סימפטומטית, יכולה להיות תוצאה טובה מאוד. יש מספר גורמים המשפיעים על התוצאות ארוכות הטווח של כל מטופל. אצל כ-95% מהמנותחים, חל שיפור או הקלה מוחלטת של תעוקת החזה, מיד לאחר ניתוח. אצל 85%-90% מהמנותחים לא תהיה תעוקת חזה, במהלך השנה עד שלוש השנים שלאחר הניתוח, ואצל 75% מהמנותחים לא יהיו אירועים כליליים גדולים ותעוקת חזה, בחמש השנים שלאחר הניתוח .

ד"ר ירון ארבל הוא מומחה לקרדיולוגיה וצינתורים, אחראי על יחידת המחקר הקרדיו וסקולרי במרכז הרפואי ת"א (איכילוב).

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה התערבותית (צינתורים).