סרטן שד: קרינה תוך ניתוחית

כאשר ע' אובחנה עם גידול סרטני בשד ימין, בעקבות בדיקת ממוגרפיה שגרתית, היא הייתה בטוחה שהיא יודעת בדיוק מה מצפה לה. לפני 12 שנים היא אובחנה עם גידול דומה בשד שמאל, אשר טופל בהצלחה בניתוח מקומי. בזמנו, לשמחתה, היא לא נזקקה לטיפול כימותרפי, אלא רק לטיפול קרינתי משלים וכדורים. ע' ידעה בדיוק במה כרוך הניתוח, וזכרה היטב את תקופת הטיפול הקרינתי: שבעה שבועות תמימים של הגעה לבית החולים, במשך כל ימות השבוע, לטיפול שאמנם לא היה קשה במיוחד, אבל שיבש את מהלך החיים התקין, למשך שבועות ארוכים, ולא אפשר לה לעבוד ולהמשיך בשגרת חייה. בהיותה מורה, נערכה מיד לחפש מחליפה לתקופת הטיפול הקרינתי. כעת, הופתעה ע' לשמוע מהצוות הרפואי כי בשנים שחלפו מאז האבחנה הראשונה, חלה התפתחות שמאפשרת מתן של כל הטיפול הקרינתי תוך כדי הניתוח, בטיפול אחד, ולחסוך לחלוטין את סדרת הטיפולים בקרינה חיצונית.

מהם החידושים האחרונים בתחום הטיפול בסרטן השד?

סרטן השד הינו הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל. בעשורים האחרונים, חלו שינויים רבים בטיפול בסרטן השד, אשר באופן כללי מתבטאים בצמצום ובמיקוד של הטיפולים השונים, עם מגמה מתמשכת של שיפור בתוצאות הטיפול - ובסיכויי ההחלמה, בד בבד עם הפחתה של תופעות הלוואי הבלתי רצויות של הטיפולים.

מדוע יש חשיבות גדולה לטיפול משלים בקרינה?

יש חשיבות גדולה לטיפול משלים בקרינה (הקרנות) אחרי כריתה של גידול ממאיר מן השד: הקרינה מפחיתה, באופן משמעותי, את הסיכון לחזרה של המחלה ומשפרת את סיכויי ההחלמה. במשך עשרות שנים, כלל הטיפול הקרינתי המקובל סדרת טיפולים, בהם ניתנה הקרינה לשד כולו, בסדרת טיפולים יום יומיים, לאורך מספר שבועות.

מעבר לאי הנוחות הכרוכה בהגעה לבית החולים, לצורך טיפול כל יום, תיתכן - בעקבות הקרינה - גם פגיעה באיברים סמוכים, כמו לב וריאות. מכיוון שברוב המקרים בהם המחלה חזרה, נמצא שהחזרה היא באותו איזור בו התפתח הגידול המקורי, התפתחה מחשבה שמא ניתן להסתפק בקרינה רק לאזור ממנו נכרת הגידול ("מיטת הגידול"). כך, פותחו מספר שיטות לטיפול קרינתי מקומי ממוקד לאזור הגידול, בין אם אחרי הניתוח, במספר טיפולים מצומצם, ובין אם תוך כדי הניתוח, בטיפול יחיד.

מהו מכשיר האינטרה-בים (INTRABEAM)?

החידוש האחרון שחל בתחום הוא האפשרות למתן קרינה ממוקדת לאזור הגידול, תוך כדי ניתוח לכריתת גידול ממאיר מהשד, שבמקרים רבים יכולה להחליף סדרת טיפולים של טיפול קרינתי חיצוני. אחד המכשירים הנפוצים ביותר לטיפול כזה כיום (והיחיד שפועל בארץ) הוא מכשיר האינטרה-בים (INTRABEAM), מכשיר שמספק קרינה מסוג X (קרינת רנטגן רגילה), לתוך החלל ממנו הוצא הגידול, באמצעות אפליקטור מיוחד שמוחדר לתוך החלל במהלך הניתוח. ברוב המקרים, הטיפול "חוסך" תוספת של טיפול חיצוני לאורך שבועות. טיפול במכשיר האינטרה-בים מתאים לנשים עם גידולים קטנים יחסית, ללא מעורבות של בלוטת לימפה, שעוברות ניתוח משמר שד. נכון להיום, הטיפול אינו מומלץ לנשים צעירות, לגידולים טרום סרטניים, או למקרים בהם יש יותר מגידול אחד בשד.

האם יש מחקרים אודות יעילות הטיפול באינטרה-בים?

במחקר גדול שפורסם בעיתון הרפואי Lancet בפברואר 2014, הוצגו תוצאות של מחקר אקראי מבוקר, שהשווה בין טיפול קרינתי סטנדרטי לכל השד, לבין קרינה תוך ניתוחית באמצעות מכשיר האינטרה-בים. במעקב של חמש שנים, נמצא שהסיכון לחזרת המחלה היה דומה, בטיפול הסטנדרטי בקרינה, לעומת הטיפול בקרב נשים שטופלו בקרינה תוך ניתוחית, מה שמצביע על יעילות שוות ערך של טיפול בקרינה תוך ניתוחית חד-פעמית, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי בסדרת הקרנות.

באותו מחקר נמצא גם שבקרב קבוצת הנשים שקיבלו טיפול קרינתי סטנדרטי, שיעור התמותה כתוצאה מבעיות לבביות או מהתפתחות של סוגי סרטן אחרים - תופעות לוואי ידועות שעלולות להיגרם כתוצאה מהטיפול הקרינתי לשד, היה גבוה יותר, לעומת השיעור בקרב קבוצת הנשים שטופלו באינטרה-בים: 3.5%, לעומת 1.4%.

כ-15% מהנשים שעוברות טיפול קרינתי תוך ניתוחי עשויות, מסיבות שונות, להזדקק בכל זאת לתוספת של טיפול קרינתי חיצוני, אבל עבור רוב המטופלות המתאימות, ניתן לסיים את כל הטיפול הקרינתי, תוך כדי הניתוח, מבלי להקטין את סיכויי ההחלמה, או להגדיל את הסיכון לחזרה של המחלה. בישראל, מוצע הטיפול בבתי החולים של שירותי בריאות כללית ובבית החולים אסותא בתל אביב.

בית החולים כרמל בחיפה היה הראשון שהציע את הטיפול, במסגרת מחקר, כבר בשנת 2006; ובשנה האחרונה, נרכשו מכשירים בחמישה בתי חולים נוספים ברחבי הארץ, ובהם בית החולים קפלן, שבו טופלו עד כה בהצלחה עשרות חולות באמצעות אינטרה-בים.

האפשרות למתן קרינה תוך ניתוחית, כחלק מן הטיפול בסרטן השד, מצטרף לשלל התפתחויות בטיפול בסרטן השד, שחלו בשנים האחרונות, ובהן הימנעות מכריתת קשריות בית השחי, באמצעות ביופסיה של קשרית הזקיף (קשרית הלימפה הראשונה, בשרשרת הבלוטות המנקזות את השד), בדיקות מיוחדות המנבאות צורך בטיפול כימותרפי משלים ומאפשרות לחלק גדול מן המטופלות להימנע מטיפול כימותרפי, אמצעים מתקדמים לזיהוי שוליים, תוך כדי ניתוח, שמפחיתים את הצורך בניתוחים חוזרים, בשל שוליים נגועים, ושילוב טכניקות של כירורגיה פלסטית בניתוחים אונקולוגיים, מה שנקרא "ניתוחים אונקו-פלסטיים", המשפרים עד מאוד את התוצאות הקוסמטיות של ניתוחים אלה.

כל החידושים והשיפורים בטיפול בסרטן השד, בשנים האחרונות, הם תוצאה ישירה של מאמצי מחקר רבים וממושכים, והם חשובים ביותר בשינוי וטיוב מהלך הטיפול בחולות.

ד"ר תניר אלוייס היא כירורגית שד ומנהלת מרכז בריאות השד במרכז הרפואי קפלן.

בואו לדבר על זה בפורום בריאות השד וניתוח שד.