גידולי ראש צוואר בילדים

גוש בצוואר אצל ילדים הוא תופעה שכיחה; במרבית המקרים, הגוש נגרם ע"י מחלה שפירה (80%-90%) - בניגוד למבוגרים, אצלם, במרבית המקרים, הגושים ממאירים. נהוג לחלק את הגושים הצווארים לגושים מולדים, היכולים להתבטא בלידה או בהמשך החיים; ולגושים נרכשים, המופיעים בדרך כלל בעקבות תגובה דלקתית של בלוטות הלימפה בצוואר.

אילו סוגי גידולים מולדים קיימים?

1. גידול שפיר ממקור כלי דם (המנגיומה) או בכלי לימפה (לימפנגיומה) - גידולים אלה מופיעים בלידה או אחריה; המנגיומות מתפתחות בחודשי החיים הראשונים ונוטות להיעלם בשנות חייו הראשונות של הילד. גושים אלה, על פי רוב, אינם מפריעים - ואם הם מפריעים, ניתן לטפל בהם במגוון טיפולים תרופתיים (סטרואידים), הזרקות לנגע וניתוחים, הנדרשים רק במקרים קיצוניים.
המנגיומות הן גידולים שפירים של כלי דם - ושכיחותן אצל ילדים בגיל שנה היא 5% - 10%; שכיחה הופעה במצח, באזור שבין העיניים (מכונה: "נשיכת מקור החסידה"). התופעה שכיחה יותר בבנות (פי 3 מבנים) וכן בפגים, ביחס לתינוקות שנולדו במועד. 80% מקרב ההמנגיומות הן באזור הראש והצוואר.

2. ציסטה (טירוגלוסל) - מופיעה בדרך כלל בשנים הראשונות לחיי הילד, למרות שהיא יכולה להופיע גם בגיל מבוגר. היא מתבטאת בגוש שנוטה להזדהם, בקו אמצעי צוואר עליון (מעל הגרוגרת). הגוש עלול להזדהם ולפרוץ דרך העור - ולכן הטיפול המומלץ הוא כריתה כירורגית של הציסטה. מקור הפתולוגיה קשור בחוסר ניוון של צינורית בעובר, שעליה נודדת בלוטת המגן למקומה, מבסיס הלשון - לצוואר התחתון. לכן, לפני הניתוח חשוב לוודא שבלוטת המגן נמצאת במקומה בצוואר (באמצעותUS או מיפוי).

3. ציסטה ברנכילאית - גם ציסטה זו מתפתחת בתקופה העוברית, אך מתבטאת במרבית המקרים בעשור השני או השלישי לחיים. יש מספר סוגים של ציסטות אלה, מרביתן מופיעות באזור תת לסתי עליון. הציסטה בעלת מבנה עגול, מלא בנוזל, המתפתח מתחת לעור, בצדי הצוואר. הציסטה מתנפחת משנית לזיהום (בד"כ בהתקררות או שפעת); אחרי נסיגת הזיהום, היא יכולה לרדת לגודלה הראשוני או להיעלם כליל. בשלב הראשון, הטיפול בה הוא אנטיביוטי, אך הטיפול הסופי הוא כריתה כירורגית בגישה צווארית.

לשם מה הכריתה הכירורגית?

ניתוח להסרת ציסטה מצווארו של מטופל מתבצע, כאמור, כאשר הנוזל בציסטה מופרש מהתאים הנמצאים בתוכה; ציסטה גדולה עלולה לגרום לתחושת נפיחות בצוואר, להזדהם, להיות רגישה ואף לגרום לכאב ולגדול. כאמור, ציסטה עלולה לפרוץ דרך העור - ואז ההחלמה והניתוח קשים הרבה יותר. הסרת הציסטה מונעת זאת.

מהן בלוטות הלימפה?

בלוטות הלימפה שייכות למערכת החיסון של הגוף ונחשבות כגורם המסלק מזהמים מדרכי הלימפה (הגיעו לשם מהעור ומהריריות). הבלוטות המגיבות לזיהום עלולות לגדול ויכולות להתבטא כגושים, השכיחים ביותר בצוואר בקרב ילדים. הם מופיעים משנית לדלקת קלה, כמו דלקת גרון, שפעת וכדומה. במקרים כאלה, הבדיקה האופיינית היא מישוש בלוטות קטנות מ-1 ס"מ, רכות וניידות ולעיתים רגישות. מומלץ להגיע לרופא ילדים רק למעקב - ואין צורך בטיפול. במקרים נדירים, יש לכרות את בלוטת הלימפה, כדי לאבחן פתולוגיות שונות.

האם הגידולים הממאירים בצוואר קיימים בקרב ילדים?

גידולים ממאירים בצוואר הם נדירים בקרב ילדים; וכאמור, רובם המכריע של הגושים הצוואריים בקרב ילדים הינו שפיר; בניגוד למבוגרים, אצלם רוב הגושים הצוואריים ממאיר.

הגידולים השכיחים יותר אצל ילדים הם מסוג לימפומות (סרטן בלוטת הלימפה) או סרקומות (סרטן הרקמות הרכות). גידולי בלוטת המגן, ששכיחים ביותר במבוגרים, הינם נדירים יחסית בקרב ילדים, פרט לגידול מסוג סרטן מדולרי, שקשור לעיתים תכופות לתסמונת גנטית.

מהו סרטן הלימפה?

לאורך מערכת הלימפה, נמצאים איברים קטנים הקרויים בלוטות הלימפה. קבוצות בלוטות אלה ממוקמות בבתי השחי, במפשעות, בצוואר, בבטן ובבית החזה. חלקים אחרים של המערכת הלימפטית ממוקמים בטחול, בשקדים, בתימוס, במוח העצם, בקיבה, במעי ובעור. הלימפומה היא סוג סרטן שכיח בקרב ילדים ומהווה כ-10% עד 13% מכלל מחלות הסרטן בגיל הילדות. מחלת הלימפומה משמעה כי תאי מערכת הלימפה אינם תקינים - והם מתרבים במהירות, ללא שליטה או פיקוח של הגוף. מאחר שהמערכת הלימפטית ממוקמת בכל הגוף, לימפומה יכולה להתחיל בכל אחד מאזורי גוף אלה, אך באופן שכיח, הגילוי הראשוני של לימפומה יהיה עקב ממצא של גוש בצוואר.

ומהו סרטן הסרקומה?

גידולי סרקומה הם גידולים ברקמות השונות בגוף (שרירים, עצמות, שומן, כלי דם וכו'). כל אחד מהתאים עלול לעבור התמרה ממארת. האבחנה המדויקת נקבעת לפי התא שעבר שינוי ממאיר. שכיחות סוגי הסרקומה השונים משתנה בקבוצות הגיל השונות.

כיצד מטפלים בגידול סרטני בצוואר אצל ילדים?

הטיפול ללימפומות וסרקומות משתנה ותלוי בסוג המדויק של המחלה. לעיתים, אין כלל צורך בכריתה כירורגית, אלא בטיפול קרינתי או כימותרפי בלבד, עם תוצאות מצוינות. לצורך האבחנה, יש ליטול דגימה מהגידול - לפתולוגיה. בגידולים מסוג סרקומות, ניתן לבצע אבחנה ע"י בדיקה גנטית מהגידול - ולאפשר טיפול מכוון ויעיל יותר לגידול.

אחוזי הריפוי - בעיקר בלימפומות - הינם גבוהים. לאחר הריפוי, מתבצע מעקב אחר הילדים. המעקב חשוב, הן לאבחון מוקדם של הישנות, למרות שאינה שכיחה; והן לאבחון גידולים משניים לקרינה ולטיפולי הכימותרפיה שקיבלו הילדים, אשר מופיעים שנים רבות לאחר הטיפול הראשוני. כמו כן, יש טיפולים ביולוגיים שונים, המגבירים את סיכויי ההבראה מהמחלה.

מהן "הנורות האדומות" המעידות על קיום של גידול סרטני בצוואר אצל ילדים?

גוש בצוואר הילד הינו שכיח; וכאמור, רוב הגושים שפירים. קיומו של גוש בגודל מעל 1 ס"מ, נוקשה במיוחד, לא רגיש למגע וללא תהליך דלקתי, כגון שפעת - יכול להעיד על חשד גבוה יותר להיותו של הגוש ממאיר; ויש להגיע לבדיקת רופא.

ד"ר אבי חפץ הוא מנתח ראש צוואר בכיר במחלקת א.א.ג וניתוחי ראש צוואר, במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של הראש והצוואר באסותא.

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום גידולי ראש צוואר.