שמעון פרס לקה בלבו ועבר צנתור
שמעון פרס, בן 92, פונה לשיבא לאחר שלא חש בטוב. הוא עבר צנתור, במהלכו נפתח עורק מוצר. פרופ' רפי ולדן: כעת הלב מקבל אספקת דם ראויה ופרס מרגיש טוב
נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס, בן 92, פונה הבוקר (ה') לבית חולים שיבא בתל השומר, לאחר שחש כאבים בחזה. הוא עבר צנתור בלבו, במהלכו אותר עורק עם היצרות קשה שנפתח וכעת נמצא בהכרה מלאה וחש בטוב.
רופאו של פרס וחתנו פרופ' רפי ולדן, שהינו גם סגן מנהל בית החולים שיבא, ביקש להרגיע בהודעה שמסר לתקשורת לפיה: "הנשיא פרס חש הבוקר כאבים בבית החזה, הם לא היו קריטיים, אבל ליתר ביטחון הוחלט להביאו לבית החולים. שם הוא עבר צנתור מידי, במהלכו נמצאה היצרות קשה בעורק המוביל דם ללב. העורק נפתח בהצלחה רבה וכעת הלב מקבל אספקת דם טובה ופרס חש בטוב".
מהו צנתור?
בדיקת צנתור אבחוני של עורקי הלב מספקת לרופא מידע חיוני על הלב כגון הצרויות או חסימות בעורקים הכליליים ובהתאם לכך מאפשרת לו לבחור את הטיפול המתאים לחולה.
ברוב המקרים ניתן לטפל בבעיה בהמשך לאותו הליך אבחנתי, במקרה כזה רופא ממשיך בצנתור הטיפולי, שמטרתו טיפול בהצרויות בעורקים, על ידי בלונים וסטנטים.
יש הבדל בין צנתור אבחוני, שנעשה באנשים חולים או בריאים אשר הקרדיולוג מעריך שהם נמצאים בסיכון להתפתחות מחלת לב כלילית, לבין צנתור לב דחוף שנעשה באנשים הסובלים מהתקף לב ותעוקה לא יציבה. במקרים דחופים כגון התקף לב, צנתור מקטין את הנזק הנגרם לשריר הלב ומציל חיים, ואכן בשנים האחרונות חלה ירידה גדולה בתמותה בחולים אלה תודות לזמינות הגבוהה של הצנתורים.
הצנתור מתבצע בהרדמה מקומית בלבד ובדרך-כלל נעשה באזור המפשעה, אליו מוחדר צנתר וחומר ניגודי המאפשרים צילום רנטגן במטרה לאתר היצרויות וחסימות בעורקים והלעריך את מידת חומרתם. במרבית הצנתורים האבחניים נמצאים חסימות או היצרויות המצריכות צנתור טיפולי לפתיחת החסימות ובמידת הצורך גם השתלת סטנט באיזור החסום.
ניתן גם לבצע צנתור דרך עורק היד, שאף הוא מתבצע בהרדמה מקומית.
על מנת למנוע המשך היווצרות של חסימות והצרויות בעורקי הלב, אשר עלולים לגרום להתקפי לב ושבץ מוחי, חשוב ביותר במקביל לטיפול תרופתי בגורמי סיכון כמו סוכרת ויתר לחץ דם, לשמור באדיקות על אורח חיים בריא הכולל: פעילות גופנית סדירה, תזונה נכונה והפסקת עישון מוחלטת.
בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה וצנתורים.
