אי ספיקת לב: התמחות ייחודית

אי ספיקת לב היא מחלת לב קשה שבה נפגע תפקודו של הלב כמשאבה. סיבות התפתחות המחלה מגוונות. הסיבה השכיחה ביותר היא מחלת לב כלילית עם אוטמים בשריר הלב אשר גרמו לפגיעה בתפקודו. סיבות אחרות כוללות: בעיות מולדות גנטית, כגון אברוני תא הפועלים בצורה לא תקינה או חלבונים שאינם מתפקדים כראוי, כמו גם מומי לב מולדים, אשר עשויים לגרום להופעת המחלה כבר סמוך ללידה ואו בגיל מבוגר יותר.

פגיעה בשריר הלב, כתוצאה משימוש בתרופות כימותרפיות מסוימות, עלולה גם היא להוביל לאי ספיקת לב; וכך גם מסתמי לב שאינם מתפקדים והפרעות בקצב הלב. בדקנו עם פרופ' דב פריימרק, מנהל המכון לאי ספיקת לב בבית החולים שיבא מהי אי ספיקת לב ומדוע חשוב לטפל בה במסגרת מרכז ייחודי.

האם אי ספיקת לב מאופיינת בתחלואה נוספת? עד כמה היא קטלנית?

"אי ספיקת לב הינה מחלה המתבטאת בתחלואה קשה המלווה באשפוזים רבים, גורמת לסבל רב - ומובילה לתמותה בשכיחות גבוהה, בעיקר מהזמן בו מתפתחים התסמינים שלה.

המחלה "מתנהגת" גרוע יותר מרוב סוגי הסרטן; בקבוצות החולים הקשים, התמותה עשויה להגיע אף ל-70% לשנה! למרות שיפור ניכר בטכנולוגיות הרפואיות 50% מהחולים, שאובחנו לאחר התפתחות תסמיני המחלה, נפטרו בתוך 5 שנים מרגע הגילוי. 18% מאלה שאושפזו נפטרו בתוך חצי שנה, מרגע שחרורם מאשפוז.

אי ספיקת לב היא גם מחלה שכיחה ביותר: זו המחלה השלישית בשכיחותה מכל המחלות, בקרב כלל האוכלוסייה, וזאת אחרי ממאירויות שונות. אף על פי שנראה אותה גם בגילאים צעירים (החל מהינקות), היא מאפיינת את הגיל הבוגר - והופכת לשכיחה בעיקר בגילאים מבוגרים. אחרי גיל 65, היא נחשבת למחלה השכיחה ביותר. אם בוחנים את כלל האוכלוסייה שכיחות המחלה היא כ- 1-2% בכל טווח הגילים ומעל גיל 70 היא עולה ל-10%. זו אפוא אוכלוסיית הסיכון העיקרית".

מהי חשיבותם של מרכזים מתמחים ייחודיים, לטיפול באי ספיקת לב?

"מחקרים שנעשו בארצות הברית ובאירופה - וסבירות תקפותם בארץ היא גבוהה - הראו כי ההוצאה הלאומית עבור הטיפול באי ספיקת לב, כמחלה בודדת, היא היקרה ביותר - בהשוואה לכל המחלות הקשות האחרות (כולל סרטן, טראומה ומחלות לב אחרות). עיקר ההוצאה היא עבור האשפוזים. בשפה הרפואית, ההוצאה נקראת הוצאה front loaded. כלומר: מרבית ההוצאה באשפוזים היא ביום-יומיים הראשונים של האשפוז; ולכן, חשוב לנסות למנוע אשפוזים ככל האפשר.

בנוסף, אחוז האשפוזים החוזרים במחלה זו גבוה במיוחד: בין שליש למחצית ממי שאושפזו פעם אחת, בשל אי ספיקת לב, יאושפזו פעם נוספת בתקופה של שלושה חודשים עד חצי שנה מהאשפוז הראשון.

בסקר שנערך בישראל, בקרב חולי אי ספיקת לב שאושפזו, כלומר החולים הקשים ביותר, הסתבר כי בעוד שהתמותה באשפוז עמדה על כ-7%, הרי שלאחר השחרור, היא עלתה מאוד והגיעה לכ-18% בתוך חצי שנה מהשחרור. במלים אחרות: בעבר נתפסה המחלה כמחלה קטלנית עבור אלה שלקו בה.

בעשור הקודם, התפתחה באירופה ובארצות הברית גישה אשר שמה דגש על חשיבות הקמת מרכזים מתמחים ייחודים לאי ספיקת לב. המטרה הייתה להוריד את כמות האשפוזים, לנסות למנוע אותם ככל האפשר - ולהוריד את אחוזי התמותה מהמחלה, באופן כללי."

בישראל הוקמה היחידה הראשונה בארץ לטיפול באי ספיקת לב בבית החולים שיבא, בשנת 1999, על ידי פרופ' דב פריימרק, מומחה בעל שנים רבות בתחום - הן במחקר והן בטיפול. במקביל הוקם גם החוג לאי ספיקת לב, בתוך האיגוד הקרדיולוגי, כתחום התמחות טיפולי ייחודי.

היחידה לטיפול באי ספיקת לב, בבית החולים שיבא, הוכרה על ידי משרד ממשרד הבריאות כ"מכון לאי ספיקת לב", לפני שנתיים.

מה כוללת פעילות המכון לאי ספיקת לב?

"פעילות המכון לאי ספיקת לב, בבית החולים שיבא, המהווה מודל ליחידות רבות לטיפול באי ספיקת לב בארץ, כוללת מרפאה המטפלת בחולי אי ספיקת לב קשים. במרפאה נמצאים במעקב 1,800 חולים, המרפאה כוללת גם תת-מרפאות כמו מרפאה להערכה והכנה לקראת השתלת לב, מרפאה המטפלת בחולים שעברו השתלת לב, מרפאה המטפלת בחולים שעברו השתלת לב מלאכותי, מרפאה למעקב וטיפול במחלות ראשוניות של שריר הלב (קרדיומיופותיות); ומרפאה קרדיו אונקולוגית המטפלת בסיבוכים קרדיולוגיים של חולי סרטן בעקבות טיפול כימותרפי. המכון כולל 12 מיטות לאשפוז יום, לטיפול בחולים הזקוקים לטיפולים תוך ורידיים פעם-פעמיים בשבוע ושש מיטות אשפוז מלא בתוך המחלקה הקרדיולוגית.

לטיפול במסגרת המכון לאי ספיקת לב ישנן מספר מטרות: למנוע אשפוזים בכלל ואשפוזים חוזרים בפרט, מניעת תמותה וסיוע לחולים לשפר את איכות חייהם. בניגוד לעבר, ההתמחות של היחידות לאי ספיקת לב, מאפשרת לסייע בצורה יעילה יותר ללוקים במחלה. מאחר שמדובר במחלה המורכבת ממחלת הלב עצמה ובדרך כלל בנוסף ממשלב של מחלות רבות אחרות הנלוות לה - ההתמחות של המכון לאי ספיקת לב מאפשרת פיתוח של גישה הוליסטית, הרואה את החולה באופן כללי, על כל ריבוי התחלואות שלו, וכך נותנת מענה לא רק לאי ספיקת הלב עצמה.

הטיפול ההוליסטי המושכל משלב שימוש בתרופות המתקדמות ביותר ובשיטות הטיפול והמכשור החדשניים ביותר - ומעקב קבוע. בנוסף, הוא כולל שיתופי פעולה עם דיסציפלינות רפואיות אחרות הקשורות למחלות אחרות כמו אי ספיקת כליות, מחלות דם, מחלות של מערכת העיכול וכו'.

בנוסף לטיפול בריבוי התחלואות, פיתח המכון, בשיתוף עם פרופ' יהודה אדלר, קרדיולוג בכיר בבית החולים שיבא תל השומר תכנית שיקום לב לחולים בעלי אי ספיקת לב קשה.

גישת הטיפול הרב מערכתית באי ספיקת הלב מאפשרת יצירת שינוי משמעותי בתוצאות הטיפול, דיוק רב יותר באיבחון וקביעת הפרוגנוזה, סיוע בשיפור איכות החיים של החולה; ובמידה רבה - גם הארכת חיים. כך שכיום, בניגוד לעבר, מרגע שהתגלתה אי ספיקת לב, כבר לא מדובר בהכרח בגזר דין מוות - בעיקר בשל הטיפול הייחודי המתמחה, אשר אותו ניתן לתת לחולים במחלה".

הפעילות המחקרית של המכון לאי ספיקת לב בבית החולים שיבא

במסגרת פעילות המכון לאי ספיקת לב - ובתמיכת בית החולים שיבא - פרופ' דב פריימרק, בשיתוף עמיתים מהמובילים בתחום אי ספיקת הלב, מקדם פעילות מחקרית ענפה. זאת במסגרת הפעילות המחקרית של המכון.

הפעילות המחקרית כוללת שיתופי פעולה בקהילה, כגון פרויקט ייחודי בשיתוף מכון גרטנר ועם קופת חולים מכבי שהסתיים לאחרונה. הפרויקט נמשך מספר שנים והביא לשינוי משמעותי בפרדיגמה הטיפולית ולשדרוג הטיפול באי ספיקת לב בקהילה.

בואו לדבר על זה בפורום ניתוחי אי ספיקת לב.