פעילות גופנית לפני ניתוח בריאטרי
שוקלים לבצע ניתוח בריאטרי - ומתלבטים האם לבצע פעילות גופנית? כדאי לשים לב לעומס המופעל במהלך הליכה על מערכת השלד והשריר - ולהיזהר מפציעות
.כיצד ניתן לשמור על בריאות השלד והשריר בעת ביצוע ספורט?
נקודה נוספת חשובה לציון היא כי הליכה כרוכה באימפקט (ניתוק של כף הרגל מהקרקע) -ולכך השלכות מבחינת העומסים המופעלים על מערכות שלד-שריר, אי נוחות כללית; ולעיתים אף פוטנציאל לפציעות במערכות שלד-שריר, כאבים ועוד.
לכן, בטרם בונים תוכנית הליכה (ובעתיד אף ריצה), חשוב להביא בחשבון את המשתנים הרלבנטיים - וזאת על מנת להשיג תוצאות טובות ככל שניתן. בנוסף, עלולות להיות בעיות רבות נוספות, בעת ביצוע ההליכה; ואף בפעילויות אירוביות אחרות. ניתן לראות זאת בטבלה הבאה.
טבלה: הפגיעות השכיחות בעת ביצוע הפעילויות האירוביות
סוג הפגיעה | הגורמים לפגיעה | מניעה או הקלה |
עייפות רבה | הפרזה בתדירות, בעוצמה ובמשך ההליכה | האטת הקצב, קביעת ימי מנוחה בין הפעילויות האירוביות |
התכווצות שרירים במהלך הפעילות | התחלת פעילות עצימה - ללא חימום מתאים | חימום מתאים |
הגבלה בתנועתיות המפרקים והשרירים לאחר תקופת אימון | סיום הפעילות האירובית ללא תרגילי מתיחה בסיום | ביצוע תרגילי מתיחה בקביעות בסיום הפעילות האירובית |
כאבים בצד הגוף | לא מגיעה כמות חמצן מספקת לכבד, טחול ולאזור הסרעפת - בגלל קרבת האיברים הפנימיים לאזור הסרעפת, עליה לא הדרגתית בקצב הפעילות והתדירות | האטת קצב ההליכה והדרגתיות בפעילות |
יבלות או שלפוחיות בכפות הרגליים | נעליים לוחצות, גדולות או בלויות (בעייתי יותר בהליכה או ריצה) | בחירת נעליים מתאימות לפעילות, הוספת מדרס במידת הצורך; ושמירה על רגליים ונעליים יבשות ומאווררות. כמו כן, חשוב לגרוב גרב הצמודה לרגל |
ציפורניים חודרניות או אצבעות רגליים לחוצות | נעליים קטנות מדי, או עם אימום צר מדי, או גזירת ציפורניים מוגזמת מדי | התאמת הנעל ויצירת מרווח בין קצות האצבעות לקצה הנעל, גזירת ציפורניים בקו ישר |
תחושת צמא רבה | התייבשות עקב שתייה מועטה (מומלץ לבדוק - ולוודא בבדיקה רפואית כי המתאמן אינו לוקה בסוכרת) | שתיית מים לפני הפעילות, במהלכה (במידת הצורך) ולאחריה, בכל עונות השנה |
דורבן - דלקת של רקמת החיבור בכף הרגל | פגיעה זו מתרחשת לרוב מהפרזה בהליכה, משקל עודף ועייפות | מתן מנוחה לכף הרגל (תהליך ההחלמה נמשך כ-6-7 שבועות), הליכה עם מדרס מתאים והליכה על משטחים קשים, המונעים תזוזות מיותרות של העקב |
כאבי שרירים בחלק הקדמי של השוק -ידוע גם בפציעה המכונה Shin Splints | תופעה השכיחה בהליכה ובריצה - ופחות בפעילויות אירוביות אחרות. הסיבה העיקרית הנה בשל היות אזור השוק הקדמי פעיל פחות מאשר בהליכה מתמשכת. זרימת דם רבה לאזור השוק בזמן הפעילות הגופנית גורמת לאי נוחות, עד כדי כאב - והפסקת הפעילות עקב כך. בנוסף, נעליים שבהן עקב גבוה מדי - גורמות לבהונות לדחוף בעוצמה את הקרקע - ובשל כך נוצרים כאבים בשוק הקדמי. | לבצע תרגילי חימום לפני הפעילות; ואם מופיעים כאבים - להאט את הקצב ולבצע מתיחה לשרירים. במרבית המקרים, כאשר רמת כושרו הגופני של המתאמן עולה - פוחתים הכאבים. הקטנת הצעד והזווית בין הבהונות לקרקע, בזמן מגע העקב וגלגול כף הרגל בתנועה שוטפת |
כאבים באיזור האחורי של השוק (בשריר התאומים) | דחיפה חזקה מדי של כריות הבהונות -והעלאת העקב גבוה מדי. | גלגול כף הרגל ברכות -והשארת העקב קרוב לקרקע. |
כאבים בברכיים | יש לכך סיבות רבות, שהעיקריות שבהן: פגיעה בסחוס, עודף משקל, קרע ברצועה צולבת, שחיקת מפרקים, מנח לא נכון של הברכיים בעת הפעילות, הליכה ממושכת בשיפוע או במדרון (בחלק מהמסילות של חברות מסוימות של ציוד ספורט, הדבר ניתן), הליכה ממושכת עם נעלי עקב | הפניה לאיש מקצוע (אורטופד), הנעלה מתאימה (עקב נמוך ובולמי זעזועים) והליכה על משטח מישורי |
כאבים בצדן החיצוני של הברכיים | שכיח בעיקר בהליכה או ריצה אצל מתאמנים שלהם בעיית כף רגל שטוחה (פלטפוס) | מנוחה עד חלוף הכאב - וקירור המקום, בסיומה של הפעילות |
כאבים בחלק האחורי של הברכיים | אופייני בפעילויות בהן הברכיים מורמות גבוה, או לחילופין קצב ההליכה מהיר מדי | להקפיד לא להרים ברכיים גבוה מדי בעת הפעילות |
דלקות ורגישות באזור גיד אכילס | ברוב המקרים, הדבר נובע מגמישות לקויה של גיד אכילס, הליכה על עקבים או בנעליים לא מתאימות | לבחור בקפידה נעליים מתאימות שימנעו לחץ ושפשוף, עקב נמוך והגבהה של העקב בתוך הנעל |
כאבי גב תחתון | מסיבות רבות | תרגילי מתיחה, ביצוע הפעילות האירובית במתינות, במנח גוף ויציבה תקינים ככל שניתן - על מנת להפחית את העומס על הגב התחתון, ביצוע תרגילי חיזוק מתאימים. |
שברי מאמץ | עלייה לא הדרגתית של האימונים, הגורמת לכך שהעצם לא מסתגלת לעומס שמוטל עליה. התופעה שכיחה אצל מתאמנים שעוסקים בפעילות מאומצת, שבה יש אימפקט עם הקרקע באופן תמידי, כמו בהליכה, ריצה, שיעורי מדרגה ועוד | הכנת תוכנית אימונים הדרגתית והימנעות מפעילות במצב של תשישות או עייפות, התאמת נעליים לסוג הפעילות |
תחושת נימול או הירדמות של כפות הידיים | שכיח בפעילויות בהן הידיים שמוטות מטה | הנעת הידיים באופן תמידי, כפיפת המרפקים בעת ביצוע הפעילות והנעת מפרקי כף היד במידת האפשר |
מתוך הספר: "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת - השילוב המנצח" (ד"ר איתי זיו ופרופ' דרור שגיא).
מגפת ההשמנה הולכת וגואה בשנים האחרונות. בדרך כלל, כאשר מדברים על השמנה, מתייחסים למשקל הגוף (מדדBMI ). למעשה, סביר להניח כי מספר האנשים הסובלים מהשמנה גדול הרבה יותר - מכיוון שנכון יותר להתייחס דווקא להרכב הגוף. כלומר: היחס בין מסת הגוף הרזה (מסת השריר), לעומת מסת הגוף השמן. לכן, גם אדם עם דרגת BMI תקינה עשוי להיות עם אחוזי שומן הגבוהים משמעותית מהמומלץ.
מסתבר אפוא שלמרות המודעות הרבה לאימוץ אורח חיים בריא, עדיין מספר האנשים הסובלים מהשמנה מצוי בעלייה מתמדת - ונעשים מאמצים רבים לשם מיגור התופעה בכלל; ובישראל - בפרט. בנוסף, נציין שישנן לא מעט תוכניות לטיפול בבעיה - והן טרם יושמו.
כיצד משפיעה פעילות גופנית על עצם הירידה במשקל - ועל "איכותה"?
הטיפול בהשמנה כרוך גם בביצוע פעילות גופנית על בסיס קבוע - לא רק נוכח ההשפעה החיובית, מבחינת שיפור המצב הבריאותי, אלא גם בשל הסיבה שהדבר חשוב גם לאיכות הירידה במשקל.
כלומר, בעת תהליך ירידה במשקל בשילוב פעילות גופנית, ניתן להשיג תוצאות טובות יותר, באופן משמעותי - לעומת מצב בו מדובר על תהליך של ירידה במשקל, ללא ביצוע פעילות גופנית כלל.
בנוסף, בעת ביצוע פעילות גופנית גם עולה הסיכוי לשמור על המשקל החדש שהושג. חשוב לשלב בין שני סוגי הפעילויות הגופניות: אירובית ואנאירובית - וכך "לאבד" פחות מסת גוף רזה (חשוב במיוחד אצל אנשים כבדי משקל, בתהליך של ירידה במשקל).
כמה שעות פעילות גופנית מומלץ לבצע בכל שבוע?
על מנת לתרום לתהליך הירידה במשקל, יש צורך בהתחייבות כלל לא פשוטה. מבחינת ההמלצות, נציין את ארגון ACSM (The American College of Sports Medicine) שממליץ על ביצוע 220 דקות בשבוע של פעילות אירובית, בדופק מטרה; ולכך יש להוסיף את אימוני ההתנגדות, לשלב גם את מרכיב הגמישות והקואורדינציה.
מדובר ביעד לא פשוט כלל ועיקר, המצריך להקדיש למען השגתו מספר אימונים בשבוע, זמן והתחייבות ארוכת טווח - עד שמושגות התוצאות הרצויות.
מה בנוגע לחולים המועמדים לניתוח בריאטרי? מהן ההמלצות לחולים אלה, בכל הקשור לספורט?
כאשר אנו עוסקים באנשים כבדי משקל, הסובלים מהשמנה קיצונית - ואף מועמדים לניתוח בריאטרי (ניתוח כירורגי שנעשה במקרה של השמנה קיצונית) - חשוב מאוד לבנות תוכנית מקצועית בטרם הניתוח - ואף לאחריו.
זאת על מנת לשפר את איכות החיים של האדם הסובל מהבעיה. בכל מקרה, מדובר באנשים הסובלים במרבית המקרים מאיכות חיים ירודה ומבעיות בריאותיות. הליכה אפוא מומלצת במקרים מסוימים, אך עלולים לעלות גם קשיים ובעיות מסוגים שונים.
נציין מחקר מעניין שנערך באוניברסיטת פיטסבורג (פנסילבניה, ארה"ב) בבית הספר לבריאות הציבור - והתייחס ליכולת הליכה של מועמדים לניתוחים בריאטריים.
מהם קשיי ההליכה של אנשים בעלי השמנה חולנית?
נבדקו 2,458 אנשים הסובלים מהשמנת יתר קיצונית, המועמדים לניתוחי קיצור קיבה, בגילאים 18-78 - בבדיקת הליכת 400 מטר. התוצאה: כמעט שני שליש מהנבדקים (64%) דיווחו על קושי כללי ביכולת ההליכה, כבר לאחר מספר מטרים ספורים; 48% דיווחו על הגבלה תנועתית ספציפית; ו-16% דיווחו על צורך באביזר עזר להליכה.
כלומר, קיים קשר ישיר בין השמנה לבין קשיי הליכה - והדבר נכון גם במקרי השמנה שאיננה חולנית וקיצונית ו/או השמנה אצל צעירים. לכן יש להצמיד איש מקצוע שיתאים את רמת הפעילות וסוגה.
לסיכום, השמנה מוגדרת כמחלה, בפרט כאשר מדובר בהשמנה קיצונית. הליכה עשויה להיות חלק מהפיתרון בתוכנית טיפול לאותם אנשים כבדי משקל, אך חשוב להביא בחשבון שאפילו הליכה עשויה שלא להתאים לחלק מהאנשים הללו. או אז, יש למצוא פתרונות אחרים, בהם מופעל פחות עומס על מערכות שלד-שריר ומערכות אחרות; וזאת, גם על מנת להפחית את אי הנוחות, הכאבים בעת ביצוע הפעילות הגופנית ועוד.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) עוסק מזה שנים בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר.
בואו לדבר על זה בפורום שרוול קיבה וניתוחים בריאטריים - כירורגיה וגסטרואנטרולוגיה.