בריאות הלב: מתח יכול להרוג

כולנו מכירים את הביטויים הבאים: "כמעט מתתי מפחד", "התרגשתי כל כך - שכמעט קיבלתי התקף לב" ועוד שלל ביטויים - המציגים את התחושה שחש מי שמצוי במצבי פחד, בהלה או התרגשות גדולה. אנשים אלה אמנם באים לתאר תחושה ואינם מתכוונים באמת להיבט הפיסי של מצבם הרגשי. אבל מסתבר כי ישנו היבט כזה. וכיום ישנה הבנה כי ביטויים אלה אינם "רק" ביטויים בהשאלה, אלא יש מאחוריהם ממשות ואמת; ואכן: אדם עלול למות מפחד או לקבל התקף לב בגלל בהלה או התרגשות גדולה מדי.

כיצד מצבים של מתח, חרדה, פחד, בהלה והתרגשות פוגעים בבריאות שלנו?

כאשר אדם מצוי באחד מהמצבים האלה - שהם כולם מצבים של דחק נפשי, מתחיל בגוף תהליך מסוים. תהליך זה כולל הפרשת הורמונים מגוונים. שחרור ההורמונים מניע תהליך שיש לו מספר ביטויים פיסיים; ובהם: דופק מהיר, חיוורון, רעד (לא סתם נולד הביטוי "רועד מפחד"), קושי בנשימה, רצון להימלט ולברוח וקפיצות של לחץ הדם. ההורמונים הללו, המופרשים במצבי דחק, מונעים על ידי המוח - הוא זה שנותן את ההוראה להפרישם מהבלוטות (בעיקר מבלוטת יותרת הכליה).

עם השנים, נלמד והוכח כי להורמונים הללו, לעתים, השפעה מזיקה על בריאות האדם - ובעיקר על בריאות הלב. כלומר: יש קשר בין המוח ללב - המוח מזהה פחד, איום, חרדה או סכנה (מוחשית - או לא, מציאותית - או לא) והוא מורה על שחרור ההורמונים. ההורמונים משתחררים, גורמים להאצת זרימת הדם והגברת קצב פעימות הלב - מה שגורר את הופעת התסמינים המגוונים, אותם הזכרנו.

מתח והתקף לב. צילום: שאטרסטוק

האם מדובר בחדשות מרעישות? או שמא השפעת "הורמוני הסטרס" על בריאות האדם הייתה ידועה תמיד?

תמיד הייתה הנחה כי דחק פתאומי משפיע על הסובל ממנו - ועלול להזיק לבריאות, אך רק לאחרונה ניתן להנחה זו בסיס מדעי - והוכח כי דחק פתאומי גורר פגיעה בלב ואף התפתחה הבנה אודות היקף הפגיעה ומהותה.

הדרך לאישוש ההנחה ומתן תוקף מדעי, למה שכולם ידעו - התחילה בבחינה של השפעת אירועי קיצון מסכני חיים על פרטים באוכלוסייה. למשל: רעידת האדמה בקליפורניה, בשנת 1994; רעידת האדמה ביפן בשנת 1995; וגם בישראל, בתקופת מלחמת המפרץ בשנת 1991. בכל ההתרחשויות הללו נרשמה עליה תלולה ומוגבלת בזמן (סמוך לאירוע המלחיץ) של אירועי לב - ונצפתה עליה משמעותית בהיקף התמותה מהתקפי לב, בהשוואה לשנים קודמות.

כיום ידוע ומוכח, מבחינה מדעית, כי ההורמונים המופרשים בגוף בזמן לחץ יכולים לגרום למחלות לב קטלניות, להתקף לב, להפרעות קצב ולתמותה. כמו כן, ישנה מחלה מוכרת, המכונה תסמונת הלב השבור (ובלעז: Takotsubo cardiomyopathy) - והיא מתארת מצב בו האדם חווה כשל לבבי, עקב מועקה ודחק נפשי קיצוני. לרוב, מדובר בתופעה חולפת; ולאחר תקופת שיקום, הלב חוזר לתפקודו - אבל זה גם עלול להיות מצב מסכן חיים.

האם הפגיעה בלב, עקב דחק, עשויה להתפתח רק אצל חולי לב? או גם בקרב אנשים המצויים בקבוצות סיכון?

תיתכן התפתחות פגיעה בלב גם אצל מי שלא סובלים מרקע קרדיולוגי, מה שלמעשה מלמד אותנו על כוחו של הקשר בין המוח ללב, שהוא קשר הדוק מאוד - וניתן לראות עד כמה להורמונים יש השפעה קריטית ומשמעותית על הלב.

גם אנשים שלא סובלים ולא סבלו אף פעם מתחלואת לב, גם כאלה שאינם משתייכים לקבוצת סיכון לפתח מחלות לב (כגון: מעשנים, אנשים הסובלים מעודף משקל וכאלה שיש במשפחתם סיפור של מחלת לב) - עלולים לסבול מפגיעה ותחלואה של הלב, מתסמונת הלב השבור ואף מתמותה, אם יחוו דחק קיצוני.

לגבי תסמונת הלב השבור, יש קבוצת אוכלוסייה שהמשתייכים אליה הם בעלי נטייה גבוהה יותר לפתח את תסמונת הלב השבור - נשים בגיל מבוגר. המחלה פוגעת בנשים יותר מאשר בגברים - ושכיחותה בקרב נשים עולה עם הגיל.

תסמונת הלב השבור פוגעת בנשים יותר מאשר בגברים. אילוסטרציה: שאטרסטוק

באיזה מצבים עלול להתפתח דחק כה מסוכן, אשר עלול לגרום לפגיעה בלב?

כל אחת מהפגיעות בלב עלולה להתפתח עקב עקה נפשית חמורה - והיא עלולה להיגרם לכל אדם בסיטואציה שונה. עם זאת, ישנם אירועים נפוצים, העלולים לגרום לעקה נפשית בקרב מרבית בני האדם; ובהם: מוות פתאומי של אדם אהוב, בשורה על מחלה מסוכנת, תאונה וכל אירוע מצער, מבהיל או מלחיץ מאוד שמעורר חרדה בקרב החווים אותו.

חשוב לציין כי לתסמונת הלב השבור יש לא רק תוקף רפואי, אלא גם תוקף משפטי - ומדובר במחלה שהוכרה גם בבתי המשפט. כך, למשל, היו מקרים בהם מעביד פיצה עובד בגין מצבו הבריאותי שנפגע, עקב תסמונת הלב השבור, שהתפתחה כאשר המעביד הודיע באופן לא צפוי ולא מתחשב לעובד - כי החליט לפטר אותו.

לסיכום, הקשר בין המוח ללב הדוק; וכאשר הראשון מהווה סכנה - ומשחרר הורמוני סטרס, הלב עלול להיפגע. הורמונים המופרשים בעת דחק עלולים להוביל לפגיעה בלב - ואף לתמותה. לכן, מומלץ כי תשתדלו לנשום עמוק ולהירגע ככל הניתן - גם במצבי קיצון.

פרופ' חנוך הוד הוא רופא בכיר במכון הלב, שיבא תל השומר.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.