סינקופה: איבוד הכרה זמני

סינקופה היא איבוד הכרה זמני, הנגרם עקב הפחתה זמנית בזרימת דם למוח - ומאופיינת בהתחלה מהירה, משך קצר והתאוששות עצמונית ומלאה. לעתים קרובות, תופעת הסינקופה נחשבת בציבור לתופעת ההתעלפות (הדומה לסינקופה).

עם זאת, ההבדל בין סינקופה לבין התעלפות טמון בכך שאיבוד ההכרה בסינקופה הוא מלא - ומלווה באיבוד טונוס שרירי. כלומר: לא ניתן להישאר לעמוד או לשבת על כסא בזמן סינקופה. איבוד ההכרה והטונוס השרירי גורמים לנפילה.
לעומת הסינקופה, התעלפות היא שם כללי לירידה במצב ההכרה, היכולה לנבוע מסינקופה - וגם ממצבים אחרים. למשל: מכה בראש (זעזוע מוח) גורמת לאיבוד הכרה זמני, אך הסיבה לאיבוד הכרה מסוג זה איננה הפחתה זמנית בזרימת דם למוח. לכן, לא מדובר בסינקופה.

כמו כן, התקף אפילפטי יכול לגרום לירידה במצב ההכרה, אך הסיבה לכך היא הפרעה חשמלית מוחית -ולכן לא מדובר בסינקופה. גם צריכת סמים שונים יכולה להשפיע על מצב ההכרה; וגם במקרה זה, לא מדובר בסינקופה. אדם עלול לאבד הכרה גם בשל דום לב, אך גם מצב זה איננו נקרא סינקופה, מפני שאין התאוששות עצמונית ממצב זה. הסיכוי היחיד להציל אדם שהגיע לדום לב - הוא על ידי פעולות החייאה יעילות.

מדוע נגרמת סינקופה?

הסיבות לסינקופה נחלקות לארבע קבוצות.

1. סינקופה הנגרמת בשל רפלקס המתווך על ידי מערכת העצבים ומשפיע על הלב. סינקופה כזו נקראת גם וגאלי או ואזו וגאלי. זוהי הסיבה השכיחה ביותר לסינקופה. טריגרים שונים, כמו כאב, בהלה, מחלת חום - גורמים להפעלת הרפלקס, אשר גורם להאטת פעילות הלב (הדופק יורד ל-30 פעימות בדקה או פחות) ולהרחבת כלי דם וירידה חדה בלחץ הדם.

כתוצאה מכך, זרימת הדם למוח פוחתת בבת אחת - והתוצאה של מצב זה היא איבוד הכרה. הרפלקס פוסק לאחר מספר שניות - ולכן קצב הלב ולחץ הדם חוזרים למצב תקין והאדם חוזר להכרה, תוך מספר שניות, ללא כל נזק נוירולוגי. בדרך כלל, הלוקים בסינקופה מסוג זה לומדים להכיר את הסימפטומים המופיעים בשניות שלפני הסינקופה: חולשה, סחרחורת, "שחור בעיניים", בחילה וכו'. במקרים רבים, הם מספיקים להתיישב או לשכב - וכך מונעים את איבוד ההכרה. חשוב לציין כי סינקופה מסוג זה איננה מהווה סכנת חיים.

2. סינקופה אורתוסטטית: אחד מתפקידיה של מערכת העצבים האוטונומית הוא לשמור כי לחץ הדם לא ישתנה, כאשר אנו משנים תנוחה. במידה ומערכת זו לא פועלת כראוי (עקב מחלה או בשל טיפול תרופתי), הרי כאשר אדם משנה תנוחה - משכיבה לעמידה, לחץ דמו יורד באופן פתאומי. במצב זה, זרימת הדם למוח פוחתת - דבר הגורם לסינקופה. במצב שכיבה, זרימת הדם למוח חוזרת לתקינותה -והאדם מתעורר.

3. סינקופה הנגרמת מהפרעת קצב לב: הפרעות קצב לב מהירות או איטיות (חסמי הולכה), עלולות לגרום לנפילת לחץ דם - ולסינקופה. סינקופה כזו היא סממן להפרעת קצב מסכנת חיים, מכיוון שאותה הפרעת קצב עלולה לגרום לדום לב. ההבדל בין הפרעת קצב שגורמת לסינקופה, לבין הפרעת קצב שגורמת לדום לב - הוא המשך שלה. אירוע קצר יגרום לסינקופה - ומשיחלוף, הגוף יתאושש מעצמו. לעומת זאת, אירוע ארוך יגרום לדום לב - ללא אפשרות של התאוששות ספונטנית.

4. סינקופה הנגרמת מבעיה במבנה הלב: מספר בעיות במבנה הלב עלולות לגרום לסינקופה. למשל: היצרות קשה של המסתם האורטלי, קרדיומיופתיה מעובה, לחץ דם ריאתי גבוה, תסחיף ריאתי. גם מצבים אלה הם מצבים מסכני חיים, בדומה להפרעות הקצב הגורמות לסינקופה.

אחרי שמתרחשת סינקופה, לאיזה בדיקות נדרש לגשת?

למעשה, הסינקופה עצמה איננה מסוכנת, מכיוון שלפי ההגדרה - ההתאוששות מסינקופה היא עצמונית ומלאה. אולם הסיבה לסינקופה עלולה להיות מסוכנת. כאמור, אם הסיבה היא הפרעה בקצב הלב או בעיה במבנה הלב, עלולה להיות סכנת חיים. במקרה זה, הסינקופה היא סמן לסכנה - וחשוב לעבור בירור רפואי, כדי לאבחן את הבעיה ולטפל בה, מבעוד מועד.

הבירור מתחיל בהתרשמות מתיאור אירוע הסינקופה ובדיקה גופנית מקיפה. שני אלה יכוונו את המשך הבירור. לרוב יבוצעו בדיקות א.ק.ג ואקו לב. בהמשך, לפי הממצאים, יחליט הרופא האם יש צורך במבחן מאמץ ובאמצעי ניטור קצב לב.

כיצד מטפלים בסינקופה שחוזרת על עצמה?
הטיפול תלוי בסיבת הסינקופה.

אם מדובר בסינקופה וגאלי, ניתן להקטין את הסיכוי לאירועים חוזרים על ידי מניעת התייבשות וחוסר שינה. במקרים רבים, ניתן להימנע מאיבוד הכרה, אם האדם הסובל עובר למצב שכיבה - מיד עם תחילת הסימנים המקדימים (בחילה, חולשה וסחרחורת).

אנשים הסובלים מלחץ דם אורתוסטטי צריכים להתרגל לבצע שינויי תנוחה בהדרגה, כדי לתת לגוף שהות להתרגל למצב החדש. אם האדם נוטל תרופות כנגד לחץ דם, הגורמות לסינקופה, ניתן לנסות לשנות את סוג הטיפול שהוא צורך.
כאשר מדובר בסינקופה מסיבה לבבית, יש לאבחן את הבעיה ויפה שעה אחת קודם. הפרעות הולכה יטופלו בקוצב לב, איסכמיה לבבית תטופל בצנתור או בניתוח מעקפים; ומחלת מסתם אורטלי תטופל בהחלפת מסתם. כאשר מדובר בהפרעות קצב מהירות, ניתן לשקול אבלציה - וכאשר מדובר בהפרעות קצב חדריות מסכנות חיים, יותקן דפיברילטור אוטומטי (ICD).

אם נתקלים באדם שחווה סינקופה, כיצד יש לסייע לו בטיפול ראשוני?

כאשר נתקלים באדם שאיבד את הכרתו, הרי לא ברור מיד אם מדובר בסינקופה או בבעיה חמורה יותר, כמו דום לב. לכן, במצב כזה, יש לנהוג לפי כללי ההחייאה הבסיסית. ראשית, לוודא שהאדם אמנם חסר הכרה; לאחר מכן, לבדוק דופק ונשימה. אם מדובר בסינקופה, הדופק קיים, והנשימה תהיה תקינה. בנוסף, תהיה חזרה להכרה - מהירה ומלאה. אם הדופק לא קיים במישוש, יש להתחיל החייאה בסיסית - ולהזעיק עזרה רפואית. גם אם מדובר בסינקופה (כלומר: האדם מתעורר להכרה מלאה), כדאי להפנותו למרכז לרפואה דחופה (ט.ר.ם או חדר מיון) - שם יעריכו את המצב ויחליטו אם יש לאשפזו לבירור, או שניתן לבצע את הבירור במסגרת אמבולטורית - בקהילה.

פרופ' דוד רוט הוא רופא מומחה בכיר במכון לשיקום הלב בבית החולים "שיבא" בתל השומר ופרופסור חבר קליני ברפואה פנימית (קרדיולוגיה), בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.