היצרות תעלת עמוד שדרה צווארי: איך מטפלים?

היצרות תעלת עמוד השדרה היא תופעה לא שכיחה, אך מרגע שהיא מתרחשת, ההידרדרות במצב הנוירולוגי של המטופל מהירה ודרמטית במיוחד - ודרוש אבחון מתמחה ומוקדם ככל האפשר, על מנת לטפל במצב.

התופעה של היצרות תעלת עמוד השדרה באזור הצוואר איננה שכיחה - ומופיעה בשתי קבוצות גיל, בשל סיבות שונות.

מהן קבוצות הסיכון שבהן עשויה להופיע היצרות של תעלת עמוד שדרה צווארית?

באוכלוסייה הצעירה, בגילאי 30-40, היא נגרמת על פי רוב עקב טראומה חבלתית או גידול על עמוד השדרה באזור הצוואר. טראומה נפוצה במקרים כאלה היא פריצת דיסק צווארי, המובילה ליצירת לחץ קשה על חוט השדרה; וכתוצאה מהלחץ - להיצרות תעלת עמוד השדרה.

בגילאים מבוגרים יותר, 60 ומעלה, מדובר במחלה ניוונית הנובעת מתהליך ההזדקנות הרגיל של הגוף (aging). בתהליך ההתנוונות של עמוד השדרה, בכללותו, נוצר עיבוי של המפרקים, בשל איבוד טבעי של תכולת המים בדיסקים, המפרידים בין חוליות עמוד השדרה. כתוצאה מכך, הדיסקים נבלעים או מחליקים לאחור, הרצועות מתעבות ושטח הפנים של תעלת עמוד השדרה מוצר באופן משמעותי, כתוצאה מהלחץ המופעל עליה.

מהם התסמינים הקליניים, להיצרות תעלת עמוד השדרה הצווארי?

במצבה האקוטי של התופעה, הביטוי הקליני דרמטי מאוד ומהיר. בפריצת דיסק צווארי מרכזית, למשל, ההידרדרות מהירה - ובתוך מספר שבועות, עד מספר חודשים, המטופלים עוברים מתנועה תקינה לחלוטין - למצב שבו נוצרות הפרעות קשות בהליכה, במתן שתן וצואה, תחושה של זרמים בגפיים שמפריעות לתפקודם, והפרעות ב-fine tuning של התנועה בכללותה: הכתיבה משתנה, חפצים נופלים מהידיים וחשים חוסר ביטחון בהליכה.

בהיצרות תעלת עמוד השדרה הצווארי, הנובעת מתהליכי ההזדקנות של הגוף, מבחינים ב-3 תבניות הידרדרות נוירולוגית: הידרדרות מהירה, בדומה לפריצת הדיסק שתוארה לעיל; הידרדרות הדרגתית; והידרדרות איטית. בסופו של דבר, כולם מידרדרים לאותו מצב ניווני - ופגיעה בתנועת הגפיים ומתן שתן וצואה. השאלה היא רק קצב ההידרדרות.

בשני המקרים, מדובר בהיצרות קריטית בקוטר תעלת עמוד השדרה הצווארי לקטרים נמוכים מ-10 מ"מ. ועקב כך, פגיעה בתפקוד הגפיים.

מדוע חשוב אבחון מוקדם ומהיר של היצרות תעלת עמוד שדרה צווארית?

המלחמה שלנו, כמנתחי עמוד שדרה, היא לעצור את ההידרדרות. זו המטרה העיקרית. ככל שמאבחנים בהקדם - ומגיעים מהר יותר לניתוח, הסיכוי שהניתוח יהיה יותר יעיל הוא סיכוי גדול בהרבה.

אחרי הידרדרות, רק הניתוח יעצור את התהליך, במקרה הטוב. לעומת זאת, אם מתקיימים אבחון וטיפול מוקדמים, הניתוח עשוי לא רק לעצור את היצרות התעלה, אלא אף להשיב את המצב לקדמותו, הן מבחינת קוטר התעלה והן מבחינת תקינות התפקוד בגפיים.

מדוע האבחון המדויק מתעכב? כיצד ניתן למנוע זאת?

מאחר שהתופעה איננה שכיחה, רופאי משפחה לא תמיד מודעים לכך - ועובר זמן רב, עד שהתסמינים זוכים לאבחון המדויק, זמן שבמהלכו חלה הידרדרות נוירולוגית משמעותית. העלאת המודעות לתופעה, בקרב רופאי משפחה, חשובה מאוד בהקשר זה.

למשל: אצל מטופל הסובל מפריצת דיסק צווארית, בשילוב התסמינים שתוארו קודם, כדאי להימנע מבדיקת CT של המוח או בדיקות אחרות - ולשלוח אותו קודם כל למנתח עמוד שדרה, אשר יגלה ערנות ביחס לאפשרות כי מדובר בהיצרות של תעלת עמוד השדרה הצווארי.

כיצד מאבחנים באופן מדויק היצרות בתעלת עמוד השדרה הצווארי?

בין אם מדובר בתוצאה של לחץ דיסק ובין אם מדובר בשינויים ניווניים - אבחון מדויק של התסמינים הקליניים דורש הדמיית MRI של הצוואר, המאפשרת אבחנה סופית. בהדמיה נראה בבירור את הלחץ על חוט השדרה הצווארי ואת ההיצרות בקוטר התעלה. בחלק מהמקרים, נראה גם אות חריג המגיע מחוט השדרה הצווארי.

כיצד מטפלים בהיצרות של תעלת עמוד השדרה הצווארית?

הטיפול הוא ניתוחי. אם מדובר בפריצת דיסק מרכזית, מבצעים ניתוח להוצאת הדיסק וקיבוע מחדש של החוליות, או ניתוח להחלפת הדיסק הצווארי. בשני המקרים, הגישה היא גישה קדמית בקדמת הצוואר.

במהלך הניתוח, מסירים את הדיסק או את הגידול שלוחץ על עמוד השדרה - ומבצעים קיבוע או איחוי (באמצעות פלטה ברגים ו/או דיסק מלאכותי ו/או תותב שמחליף את גוף החוליה) של החוליות שהדיסק הפגוע היה ביניהן.

אצל אנשים צעירים, כשיש לכך התוויה רפואית, ניתן להחליף את הדיסק שהוצא בדיסק מלאכותי, תוך ביצוע הליך ניתוחי חדשני ביותר. אם מדובר בגידול, הפוגע לא רק בדיסק, אלא גם בחוליה, ניתן להוציא את החוליה - ולהשתיל במקומה תותב.

אפשרות ניתוחית שלישית כוללת גישה אחורית, מהעורף - והורדת כל הקשת האחורית של החוליה, הגורמת ללחץ. שיטת טיפול נוספת, זעיר פולשנית, הקרויה דה-קומפרסיה עקיפה - מבוצעת גם היא מהעורף; ובמהלכה מרווחים את המרחק בין החוליות באמצעות משתלים קטנים. במקרה זה, שחרור הלחץ על תעלת עמוד השדרה הצווארית מושג על ידי הגדלת הרווח בין החוליות.

לכל מטופל, יש להתאים את שיטת הניתוח הנבחרת והמועדפת בהתאם לאבחון שלו, למצבו הנוירולוגי. לעתים, כאשר מדובר במטופלים הסובלים מלחץ משמעותי על עמוד השדרה הצווארי, הן מלפנים והן מאחור, הם יזדקקו לגישה ניתוחית משולבת - גם צוואר קדמי וגם צוואר אחורי, על מנת לשחרר את הלחץ מכל הכיוונים.

מהי מטרת הטיפול הניתוחי? מהן תוצאותיו?

המטרה של הוצאת הדיסק, החלפתו, איחוי החוליות ו/או השתלת תותב היא מטרה אחת: שחרור הלחץ על עמוד השדרה; ועקב כך, הפסקת ההיצרות של התעלה (דה-קומפרסיה). אם האבחון היה מהיר ונעשה מספיק מוקדם, הדבר מוביל להתרחבות של התעלה לגודלה המקורי - ולהיפוך של התסמינים הקליניים, עד כדי הפסקתם. במצבים אקוטיים, השחרור מושג, הלחץ על עמוד השדרה מופסק, ההידרדרות נעצרת- אך לא תמיד יש היפוך של התסמינים הקליניים, מעבר לעצירת ההידרדרות שלהם (חשובה לא פחות).

האם ניתן למנוע את היצרות תעלת עמוד השדרה הצווארי בגילאים מבוגרים יותר?

מאחר שמדובר במחלה ניוונית, הנוצרת כתוצאה מתהליכי הזדקנות, לא ניתן למנוע אותה, אך יש להיות ערים לה. תת ההתמחות בניתוחי עמוד שדרה היא חדשה יחסית, קיימת החל משנת 2,000, ונעשית בבתי חולים בחו"ל, משך למעלה משנתיים. האיגוד הישראלי למנתחי עמוד שדרה כולל מנתחים העושים אך ורק ניתוחי עמוד שדרה ומתמחים באבחון מהיר ומדויק של התסמינים של היצרות תעלת עמוד השדרה בכלל; ותעלת עמוד השדרה הצווארי בפרט. לכן, בשל גילה "הצעיר" של ההתמחות, חשובה מאוד העלאת המודעות אליה בקרב רופאי משפחה, אורתופדים וכדומה.

ד"ר ליאור מרום, מנתח עמוד שדרה ביחידה לניתוחי עמוד שדרה, המרכז הרפואי רמב"ם ומנתח בבי"ח אסותא חיפה

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום ניתוחי עמוד שדרה.