אוושה בלב: אבחון וטיפול

האם אוושה בלב היא תופעה מסוכנת או תופעה תמימה? הורים רבים נלחצים מאוד מבשורת הרופא כי לילדם הקטן יש אוושה בלב, אך ברוב המקרים אין כל סיבה לדאגה.
הלב של כולנו, מעצם תפקודו, מייצר במהלך פעילותו קולות שונים, בשל פתיחת מסתמים וסגירתם, הנחלקים לקול ראשון ולקול שני. בין הקולות האלה, יכול להימצא רעש נוסף, שלעתים מאובחן כאוושה.
מרבית האוושות הן תמימות ופונקציונליות, ללא ממצא פתולוגי. לעתים אוושות אלה חולפות עם השנים, ולעתים הן נשארות, אך אינן מפריעות לתפקוד התקין של הגוף.

האם תופעת האוושה בלב שכיחה או נדירה?

חשוב לדעת כי האוושות התמימות והפונקציונליות שכיחות מאוד בקרב אוכלוסיית הילדים והמתבגרים, והן קיימות אצל כ-80% מהילדים. האוושה עצמה יכולה לחלוף עם השנים, בעקבות העובדה שהילד גדל והופך לנער ולאיש; שכן אתו גדל המבנה השרירי והגרמי של בית החזה כך שלעתים הרעש הנוסף, האוושה, ייעלם בהאזנה ללב.

מהם תסמיני אוושה בלב?

לאוושה בלב אין כל תסמינים חיצוניים. על פי רוב, מדובר בילדים שגדלים ומתפתחים באופן יפה, פעילים מאד, ללא שוני בהשוואה לבני גילם ולא מרגישים בה. בזמן מחלה, או לאחר מאמץ גופני, האוושה מתגלה בבדיקה שגרתית.

מה גורם להופעת אוושה בלב?

אוושה תמימה מתרחשת בגלל מערבולות של דם שנכנסות לעורקים או לכלי הדם הגדולים. המערבולות הללו לא נוצרות בגלל בעיה בזרימה, אלא מדובר בזרימות תקינות המדורגות על פי עוצמתן 1 או 2 (בסולם בין 1 ל-6).

כיצד מאבחנים אוושה בלב?

בדרך כלל, האוושות התמימות הן בעוצמת צליל נמוכה מאוד, אך הן מתגברות בזמן מאמץ; כאשר הילד סובל מחום, וכשהדופק שלו עולה. ניתן לאתר את האוושה רק על ידי בדיקת רופא, שמאזין לקולות הלב עם סטטוסקופ. האוושות מתגלות בדרך כלל בשנים הראשונות לחיים או בכל שלב בחיים: בבדיקה שגרתית בתחנות לאם ולילד, בבדיקת הילד במכון לרפואת ספורט, בבדיקה שגרתית של רופא בבית הספר או בבדיקה במיון ילדים.

איזה עוד בדיקות נדרשות, מעבר לבדיקת האזנה בעזרת הסטטוסקופ?

מכיוון שלעתים, האוושות הנשמעות תמימות עלולות להתגלות גם כאוושות בלתי תמימות, מבצעים לילד אקו לב שהיא בדיקה בלתי פולשנית, האורכת 20 דקות. זאת, על מנת לקבל תוצאות ברורות, להרגיע את הסביבה ולשלול תופעות נוספות.

לצד בדיקה זו, גם בדיקת תרשים א.ק.ג מאשרת כי מערכת ההולכה החשמלית של הלב תקינה. בעזרת כל הבדיקות האלה, מתקבלת תמונה שלמה של מבנה הלב ותפקודו. כל הבדיקות מבוצעות על ידי הפנייה ומעקב של קרדיולוג ילדים. חשוב לציין שכיום מכשירי האקו הם ברמה טכנולוגית גבוהה מאוד ומעניקים הדמיה טובה וכוללים בדיקת דופלר בצבע. דופלר הוא אלמנט שמודד מהירויות זרימה הדם דרך המסתמים בזמן הבדיקה.

מה גורם לאוושה מהסוג הבלתי תמים?

בדרך כלל, אוושה שאינה תמימה, מסמנת נוכחות של מום לבבי שפוגע במחיצות או במסתמי לב צרים. כמו כן, ישנן מחלות מסוימות שגורמות לנוכחות של אוושה זמנית, אך לאחר ההחלמה מהן, האוושה צפויה להיעלם, כמו לדוגמה באנמיה (מחסור בברזל).

המום הנפוץ ביותר הוא פגם במחיצה בין שני חדרי הלב הקרוי VSD. ככל שהחור במחיצה קטן יותר, כך הוא מרעיש יותר וזהו הסבר למה שהרופא שומע בסטטוסקופ: את מעבר הדם דרך הפגם במחיצה בין חדרי הלב, שעובר מלחץ גבוה ללחץ נמוך וגורם לרעש. במצבים אלה, לעתים קרובות, יידרש רק מעקב אחרי האוושה, אחת לחצי שנה או שנה, בהתאם לקוטר הפגם. במצבים אחרים, כאשר הקוטר גדול, הילד יזדקק לניתוח כדי לתקן את המצב. חשוב לדעת כי האוושה התמימה יכולה לדמות בהאזנה שלה לאוושה שאינה תמימה. לכן, תמיד נעדיף לבצע בדיקות נוספות, כדי לשלול או לאתר כל בעיה נוספת.

האם קיומה של אוושה תמימה בלב יכול להשפיע על הפעילות הפיזית?

לא, לקיומה של אוושה תמימה בלב אין כל קשר לביצוע ספורט, או לכל פעילות פיזית שגרתית. מדובר בילדים רגילים, בעלי יכולות רגילות, היכולים לבצע כל פעילות פיזית באשר היא גם כבוגרים.

לסיכום, קיומה של אוושה תמימה נפוץ מאוד בקרב ילדים ולא משפיע על המבנה או על התפקוד התקין של הלב וגם לא על הפעילות הגופנית. כשיש חשד לקיומה של אוושה, כדי להסיר דאגה או לשלול מומים חמורים, יש לגשת לבדיקה אצל קרדיולוג ילדים.

ד"ר אביבה לויטס היא קרדיולוגית ילדים ומומחית לרפואת ילדים, מרצה בכירה באוניברסיטת בן גוריון ומנהלת שירות הדמיית לב בבית חולים סורוקה.