לב שקט: חשיבות חוות דעת שנייה

מטופלים מחפשים חוות דעת נוספת על המלצה רפואית מסיבות שונות. חלקם עושים זאת מפני שהתלונות הרפואיות שלהם אינן מאובחנות. לאחרים ניתנה אבחנה אבל התלונות נמשכות למרות טיפול ויש להם ספקות בדבר נכונות האבחנה, או שהם מקווים שהיא אינה נכונה - במיוחד אם יש השלכות משמעותיות על בריאותם מבחינת איכות החיים או קיצור תוחלת החיים. לעיתים הפניה לחוות דעת נוספת נובעת מהרצון לקבל מידע נוסף על המצב הרפואי ועל הטיפול במחלתם, לקבל אישור שהאבחנה דווקא נכונה או כאשר אינם מרוצים מההמלצה שקבלו על טיפול מסוים במחלתם. בסקר שבוצע בארה"ב כחמישית מהמטופלים שראו רופא בשנה החולפת בקשו חוות דעת נוספת בעקבות הביקור.

באילו נסיבות מתבקשת חוות דעת נוספת?

באופן עקרוני, מטופל עשוי להזדקק לחוות דעת נוספת, בעיקר בצמתי החלטה משמעותיים.

לפני החלטה על ביצוע הליך בסיכון גבוה: למשל, כאשר הוא מקבל המלצה על ביצוע פעולה פולשנית, ניתוח, או טיפול אחר שיש בהם סיכונים גבוהים מהרגיל. במקרים כאלה, ראוי לשמוע חוות דעת נוספת, מרופא שאינו מעורב בקבלת ההחלטה הראשונית ונטול אינטרס בביצוע (או אי ביצוע) הפעולה הזו.

כאשר קיים חוסר ביטחון לגבי האבחנה והחלופות לטיפול - חולים או בני משפחותיהם, שאינם בטוחים לגבי האבחנה שקבע הרופא המטפל ומעוניינים לאשר את האבחנה או לקבל מידע נוסף בענין האבחנה והחלופות לטיפול המוצע. זאת מכיוון שהם מתרשמים שהרופא לא בטוח באבחנה או מכיוון ששמעו התייחסות אחרת מרופא משפחה או מעיון באינטרנט. מחקר מקיף בארה"ב מצא כי חוות דעת שנייה גרמה לשינוי באבחנה ב-15% מהמקרים, להמלצה על שינוי בטיפול המוצע ב37% מהמקרים ולהמלצות על שינוי באבחנה ובטיפול גם יחד ב10% מהמקרים.

בחירת המטפל - מטופלים המעוניינים לבדוק האם ההמלצה של המטפל לבצע את הטיפול אצלו, היא החלטה סבירה או בלתי סבירה; זאת, בהנחה שהאבחנה נכונה - וההמלצה לבצע טיפול מסוים גם היא ראויה.

בחירת העיתוי של הפעולה לאבחון או לטיפול - כאשר ישנה התלבטות בנוגע לעיתוי של ביצוע הפרוצדורה / הטיפול: האם זה דחוף? האם ניתן לדחייה?

מהם המקרים השכיחים, בהם עולה שאלה של חוות דעת שנייה בתחום הלבבי (קרדיולוגי)?

בתחום מחלות עורקי הלב ומסתמי הלב, מדובר ברוב המקרים בעיקר על הצורך והעיתוי בביצוע צנתור אבחוני, או בבחירת החלופה הטיפולית בעקבות האבחון טיפול בצנתור, ניתוח לב, טיפול בתרופות בלבד או האם התרופות שהומלצו לחולה מתאימות עבורו?

מדוע כה חשוב לקבל חוות דעת נוספת?

ככל שהאבחנה או הטיפול הרפואי משמעותיים יותר לבריאותו של המטופל או כרוכים בסיכון פוטנציאלי גדול יותר, כך עולה החשיבות של קבלת חוות דעת נוספת. זאת מהסיבות הבאות:

חיזוק האוטונומיה של המטופל פניה של המטופל לקבל חוות דעת נוספת בלתי תלויה על האבחנה ועל הטיפול מחזקת את יכולתו ותחושתו של המטופל להיות שותף פעיל ומעורב ולהשפיע על גורלו.

רוגע נפשי - המטופל וקרוביו ירגישו טוב יותר, אם ילך לפעולה לאחר שקיבל אישור נוסף, כי הפעולה שהומלצה לו על ידי הרופא הראשון, אכן נחוצה - בנסיבות הקיימות. בנוסף לכך, במקרה בו חלילה תסתבך הפעולה, אותו אדם שקיבל את ההחלטה (המטופל עצמו או קרוב משפחה של המטופל) - לא ילקה את עצמו על כך שהלך לפעולה, בלא שאישר את התועלת הפוטנציאלית, לעומת הסיכון. בסקר אמריקאי גדול דווחו כ-87% (!) מהמטופלים שביטחונם התחזק לאחר קבלת חוות הדעת השנייה בנוגע לאבחנה של מחלתם או בנוגע לבחירת הטיפול.

גישות רפואיות שונות - כמו בכל תחום רפואי אחר, גם בקרדיולוגיה, ישנם הבדלי השקפות בין רופאים, בקשר לדרך שבה יש לטפל בחולה מסוים. חוות דעת שנייה תאפשר לחולה לשמוע דעה נוספת; פעמים רבות, היועץ שנותן את חוות הדעת השנייה, יאשר את האבחנה ואת ההמלצות המקוריות - ובחלק מהמקרים, יביע דעה סותרת, ביחס לדעתו של הרופא הראשון. אם תוצג למטופל גישה שונה, תהיה בידיו האפשרות לבחור איזו מהגישות מתאימה לו יותר.

נייטרליות - כשרופא קובע אבחנה וממליץ על טיפול, הוא לא תמיד חף מהטיה. בהקשר הזה, יש יתרון למערכת הציבורית, על פני המערכת הפרטית - מכיוון שבמערכת הציבורית, לפחות בחלק מהמקרים, מתקבלות ההחלטות לגבי האבחנה ודרך הטיפול בקבוצה (ולא באופן יחידני). הרופא היועץ אמור לערוך הסתכלות מחודשת על תמונת המצב הרפואית של המטופל ולחוות את דעתו בהתאם. יחד עם זאת יש לדעת כי לעיתים גם הרופא המייעץ חוות דעת שנייה עלול להיות מוטה.

באיזה שלב כדאי לבקש חוות דעת נוספת?

בדרך כלל, ההתלבטויות והחששות עולים כאשר מדובר בצומת החלטה לפני פעולה פולשנית צנתור או ניתוח לב.

לגבי חולים מאושפזים אשר צריכים לעבור את התהליך הפולשני תוך כדי אשפוז, קיימת דחיפות בביצוע היעוץ. המטופל זכאי על פי חוק זכויות החולה, לקבל חוות דעת נוספת. בית החולים חייב להעמיד לרשות היועץ החיצוני את כל המידע הנדרש, כדי שיתרשם בצורה מקיפה ויחווה דעה למטופל. חשוב להדגיש כי בית החולים מחויב להעביר את המידע, אך אינו מחויב לקבל את חוות הדעת החיצונית.

לגבי חולים שאינם מאושפזים, אין דחיפות לקבל החלטה וכדאי לקבל חוות דעת שנייה ללא לחץ. המטופל יכול להיוועץ עם רופא המשפחה ו/או עם קרדיולוג אחר. ברוב המקרים, יש די זמן להתייעץ ולקבל המלצה, או חוות דעת נוספת; ובמידת הצורך, לערוך בדיקות משלימות, או לפנות למטפל אחר, בהתאם להמלצה של היועץ החיצוני.

ממי כדאי לבקש חוות דעת נוספת?

ההמלצה היא להתייעץ עם קרדיולוג בכיר, בעל מוניטין של אדם הגון, שיש לו ניסיון במחלה שעליה מדובר ולגביה רוצים להתייעץ.

בחירת הרופא היועץ מתבססת על:

קבלת המלצה מרופא המשפחה, או עם רופא אחר.

לשאול בנימוס את המטפל הראשון, אם הוא יכול להמליץ על רופא שנותן חוות דעת שנייה (גישה זו אינה מקובלת בישראל...).

מוסדות חיצוניים, שיכולים לתת המלצה על רופאים שאיתם ניתן להתייעץ. הידועה שבהם הוא "עזרה למרפא" (הרב פירר), אך קיימות גם חברות מסחריות שונות (חשוב לדעת שאותן חברות ממליצות על רופאים שאיתם הן קשורות בהסכמים מסחריים).

המלצות מפה לאוזן.

בירור במנועי חיפוש באינטרנט יש לזכור כי גישה זו חשופה להטיה מצד חברות מסחריות.

מהי ההתרשמות של המטופלים מתהליך חוות הדעת השנייה?

במחקר בארה"ב נמצא כי כ-95% מהמקרים היו מרוצים מהתהליך, כ-90% דיווחו כי שאלותיהם נענו. רובם (83.6%) דיווחו על התהליך והממצאים של חוות הדעת לרופא המטפל. כ-60% מסרו שהם מתכוונים למלא את ההמלצות של חוות הדעת הנוספת. החשוב מכל 87% מסרו כי הם בטוחים יותר באבחנה של מחלתם או בבחירת הטיפול.

מכל אלה ניתן להסיק שתהליך חוות הדעת הנוספת הועיל באופן משמעותי מאד למי שהשתמשו בו.

ד"ר ליאון פולס הוא מנהל יחידת צנתורים בבית החולים קפלן.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום ניתוחי לב.