השתלות איברים: מבט לעתיד

במהלך מחקר פורץ דרך שבוצע במעבדה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי איכילוב שבתל אביב ופורסם בכתב העת היוקרתי American Journal of transplantation, נערכה לראשונה בעולם בהצלחה השתלת איבר מורכב ושלם בחולדה לאחר ששומר בהקפאה. החוקרים מהמעבדה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי איכילוב אימתו דגימות חיוניות של רקמות בגפיים לאחר הקפאה, הפשרה והשתלה מחדש בשתי שיטות, הקפאה איטית וויטריפיקציה, לאורך תקופת המחקר.

מדובר בהצלחה ראשונה בעולם של הקפאה והשתלה מחדש של איבר מורכב שלם. הדבר מעורר סקרנות ותהודה רבה בעולם הרפואה, שכן הצלחת המחקר עשויה להוות בסיס לפיתוח טכנולוגיות חדשניות של שימור רקמות מורכבות, גפיים ואף איברים שלמים לצורך השתלות עתידיות.

כידוע, בשנים האחרונות בוצעו בעולם מספר גדול של השתלות ידיים ופנים מתורם זר, ניתוח אשר הוכיח את הפוטנציאל העצום הגלום בשחזורים משפרי איכות חיים המבוססים על איבר מתורם זר. אולם, בשל זמינותם המוגבלת והצורך בטיפול מדכא חיסון לאורך זמן, על מנת למנוע דחייה ובדומה להשתלות איברים אחרות, יישומם של השתלות פנים וידיים עדיין מצומצם וקיים קושי משמעותי בהמתנה לאיבר להשתלה.

שימור ארוך טווח של גפיים להשתלה - כלומר "בנק איברים" - עשוי להגדיל את זמינותם של איברים מתאימים מבחינה אסתטית ותפקודית ואף עשוי לשפר את היכולת להתאים רקמות בין התורם למושתל, מבחינה חיסונית. המחקר מהווה צעד ראשון לקראת מימוש רעיון זה.

פרופ' אייל גור, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי תל אביב, מסביר: "הצורך להחליף 'דומה בדומה' הינו עקרון המנחה כירורגים פלסטיים בבחירת אפשרות השחזור המתאימה. לפיכך, עבור חסרים מורכבים של אזורי גוף שונים, ניתן להשתמש ברקמות עצמיות של המטופל ולהעבירן באופן מיקרוכירורגי לאזור בו הן נחוצות יותר. לדוגמה: בשחזור שד ניתן להעביר רקמת עור ושומן מהבטן וליצור מהם שד. כיום מבוצעים ניתוחים כאלו במרכזנו על בסיס יומי, אולם לחסרים גדולים או מורכבים יותר, כגון שחזור כף יד שלמה או פנים אין לנו עדיין פתרונות אידאליים".

לצורך מציאת פתרונות מתקדמים לבעיה של שחזור מורכב של איברים שלמים, כמו פנים או ידיים, פיתח פרופ' אמיר ערב, קריו-ביולוג מוביל בעולם, שיטה להקפאה איטית של איברים, שאפשרה את שימור האיבר המורכב. למרות האתגר העצום בשימור של גפה המורכבת ממספר רקמות שונות (עצם, שריר, עצב ושומן) הצליחו חוקרי בית החולים, באמצעות שיטת ההקפאה הייחודית שפיתח פרופ' ערב, להוכיח חיוניות של הגפה לאחר הקפאה, שימור בהקפאה, הפשרה וחיבור מחדש לחולדה.

ד"ר ניר שני, ראש המעבדה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי איכילוב, מסביר: "במחקר הוקפאו גפיים אחוריות שלמות של חולדות בשיטת הקפאה איטית או בשיטת ויטריפיקציה ונשמרו בהקפאה לתקופה שבין 1-4 שבועות. לאחר ההקפאה, הופשרו הגפיים והושתלו לחולדות תוך שימוש בטכניקה מיקרוכירורגית עדינה לחיבור כלי הדם. מיד לאחר ההפשרה ולאחר חיבור כלי הדם הופיע דימום בקצה הגפה ושינוי צבע המעיד על זרימת דם תקינה וחיוניות. במעקב אחר ההשתלה ודגימות רקמה שנלקחו עד 3 ימים לאחר הניתוח הוכח כי הגפה שורדת את התהליך".

ד"ר אור פרידמן, כותב המאמר, מפתח מודל הניסוי וזוכה מלגת קאהן למחקר, מסכם: "השילוב הייחודי של הבשלת המדע וטכנולוגיית הקריוביולוגיה שמביא פרופ' ערב, והיכולות השחזורית המיקרוכירורגית שהביא ופיתח פרופ' גור, אפשר לנו להפוך לחלוצים בתחום בעולם".