לחץ דם: כיצד למדוד ולטפל?

הסכנות הכרוכות בלחץ דם גבוה מתגברות ככל שהערכים עולים - וזאת החל מ-115/70. עם זאת, ההגדרה של ערכי לחץ הדם שמהם והלאה המצב דורש טיפול נקבעה על 140/90 - והיא במידה מסוימת שרירותית.

מהו היעד אליו יש לשאוף באיזון לחץ הדם?

140/90 הוא גם היעד הטיפולי במרבית המטופלים. בשנים האחרונות, הנושא של יעדי הטיפול היה נושא "חם" והיעד הטיפולי השתנה כמטוטלת ונע בין 150/90 לבין 120/80. לשמחתנו, תקופת אי הבהירות היא נחלת העבר (לפחות לעת עתה...) - וכולנו צריכים לשאוף להביא את לחץ הדם, בקרב אלה שסובלים מהמחלה, ל-140/90 (או פחות מכך). אלה גם ההנחיות של החברה הישראלית ליתר לחץ דם.

כיצד ניתן לדעת באופן אמין מה לחץ הדם? מה יש לעשות במקרה של פערים במדידות?

הערך 140/90 הוא במדידות במרפאה; אולם ישנן עוד דרכים למדידת לחץ דם: לחץ דם במדידות ביתיות; ולחץ הדם בממוצע, בהולטר לחץ דם ל-24 שעות. ערכי המטרה שונים בהתאם.

היעד הממוצע אליו אנו שואפים במדידות ביתיות הוא מעט נמוך יותר - 135/85; ואילו בהולטר לחץ דם ל-24 שעות נמוך עוד יותר - 130/80.

כל אדם שמודד מעת לעת לחץ דם יודע בוודאות שמדי פעם מקבלים ערכים שונים, לעיתים שונים במידה קיצונית, אפילו בטווח של דקות. כלומר: מדובר ב"מטרה נעה".

כיצד נדע ש"פגענו במטרה" וכי המדידה של לחץ הדם תקינה?

ראשית, בואו נגדיר טוב יותר מהי המטרה בבדיקה. המטרה איננה "תיקון המספרים", אלא להעניק את מירב ההגנה לכל מטופל, על פי הפרופיל הבריאותי שלו.

איזה אמצעי מדידה הוא בעל יכולת הניבוי הטובה ביותר, ביכולת לענות על השאלה של ההגנה המיטבית - לעתיד? כאשר נבחנה שאלה זו ונערכה השוואה בין מדידה במרפאה, מדידה בבית ומדידה ע"י הולטר, מתברר שיכולת הניבוי הטובה ביותר היא במדדים שמתקבלים בניטור לחץ דם ל-24 שעות (הולטר לחץ דם). במקום השני - מדידות ביתיות; ורק בסוף - הערכים שנמדדים במרפאה.

היה אפילו מי שאמר כי כבר אין צורך למדוד לחץ דם במרפאה, היות שבמקרים רבים הוא איננו משקף את המציאות ("תסמונת החלוק הלבן": ערך גבוה, כתוצאה מהתרגשות של הנבדק); וגרוע מכך: המדידה לא עזרה לנו לענות על השאלה האם המטופל בטווח ה"מוגן" של ערכי לחץ הדם או לא?

כיצד עורכים היטב את המדידות של לחץ הדם, בשיטות השונות?

על המדידה במרפאה אין מה להרחיב. המדידה צריכה להיעשות בישיבה, ע"י רופא או אחות, שמיומנים בפעולה זו.

באשר למדידה ביתית - היא חייבת להיעשות נכון, על מנת שהמידע שיתקבל יהיה מהימן ומועיל. ראשית, יש להיות שיטתיים. אין צורך למדוד רק כשמרגישים "לא טוב", שהרי בדרך כלל לא מרגישים את לחץ הדם, בין אם הוא תקין ובין אם הוא איננו תקין. שנית, עצם המדידה צריכה להיעשות נכון, לפי ההסבר המפורט בסוף מאמר זה ולפי הסרטון המצורף:

לגבי הולטר לחץ דם: לאחרונה, הוציאה החברה הישראלית ליתר לחץ דם הנחיות כיצד הולטר לחץ דם צריך להיעשות נכון. חשוב שההולטר יהיה ביום "שגרתי" ולא בסוף שבוע או ביום חופשי. תדירות המדידות בהולטר צריכה להיות לפחות אחת לחצי שעה, כדי שיתקבלו מספיק מדידות על פני היממה.

בנוסף, חשוב לנהל יומן באותו יום, כדי שאפשר יהיה לראות קשר בין סימפטומים מסוימים - לבין לחץ הדם באותו הזמן (אם בכלל קיים קשר).

טעות נפוצה היא להתייחס לשינויים חד פעמיים בלחץ הדם, לערכים חריגים למעלה או למטה. צריך לזכור שהממוצע לאורך זמן הוא הקובע - וכי שינויים שאינם קיצוניים בלחץ הדם נחשבים תופעה פיזיולוגית תקינה (תגובה תקינה של הגוף למצבים שונים).

מה נחשבת המדידה האמינה ביותר של לחץ דם?

אם כך, למדנו שלטווח ארוך יש משמעות למדידות הביתיות או להולטר לחץ דם, הנעשה ל-24 שעות. לכל אחת מהשיטות יתרונות וחסרונות. הולטר - דוגם יום אחד בלבד וההדירות (בלעז, repeatability: כלומר, הסיכוי שהתוצאה תחזור על עצמה בבדיקה חוזרת) היא רק 70%. מאידך, זו הדרך היחידה לדון במידת התנודתיות, לאמוד את ההבדל בלחץ הדם בין שעות יום לשעות הלילה, מה קורה ביקיצה - ולמצוא קשר לסימפטומים.

לעומת ההולטר, השיטה של מדידות ביתיות מחייבת פעולה שיטתית לאורך זמן, אך מאפשרת לזהות מגמות בין ימים שונים ועונות השנה; תגובה לסיטואציה מסוימת וכיו"ב. בסופו של דבר, כדי לדעת אם אנחנו פוגעים ב"מטרה נעה", כמו לחץ דם, יש להתאים את שיטת המדידה למטופל - ולזכור שלא מטפלים בערך נקודתי, אלא מביאים את לחץ הדם לערכים המביאים את מירב ההגנה. ערכים אלה נקבעים על סמך ממוצע של מדידות רבות.

מהם כללי הזהב למדידה נכונה של לחץ דם?

1. יש למדוד את לחץ הדם פעם בשבוע, באחד מימי החול.

2. ביום שנבחר, יש לבצע את המדידה פעמיים: מדידה כפולה בבוקר ומדידה כפולה בערב.

3. המדידה צריכה להתבצע באופן הבא:

לאחר 10 דקות מנוחה.

אסור לבצע פעילות גופנית מאומצת, שתיית קפה או עישון סיגריה, במהלך 30 דקות לפני המדידה.

יש למדוד במצב ישיבה, כששרוול המדידה בגובה הלב.

בכל מדידת לחץ דם, חובה למדוד פעמיים בהפרש של שתי דקות. במקרה שיש פער גדול בין המדידה הראשונה לבין השנייה (מעל 20), יש לבצע מדידה שלישית.

יש לרשום את רק את הערך השני מכל מדידה כפולה.

יש להקפיד לרשום את לחץ הדם הסיסטולי (הגבוה), את הדיאסטולי (הנמוך) וגם את הדופק.

יש לרשום את כל התוצאות, גם אם נראה שזו טעות או תוצאת חריגה, תוך ציון הסיבה האפשרית לקריאה החריגה.

אם מעוניינים למדוד לחץ דם בשעה שלא חשים בטוב, יש רשום זאת בנפרד מהמדידות הסדירות - ולציין את הסיבה למדידה הנוספת. מדידות נכונות בתדירות הרצויה יסייעו לך ולרופא שלך לאזן טוב יותר את לחץ הדם.

לסיכום: לחץ דם 140/90 הוא היעד הטיפולי במרבית המטופלים (ורצוי אף פחות מכך). המדידה במרפאה עלולה להיות בלתי אמינה ("תסמונת החלוק הלבן") ועדיף לבצע מדידה שיטתית בבית, או באמצעות הולטר לחץ דם, למשך 24 שעות.

פרופ' יהונתן שרעבי הוא מנהל המכון ללחץ דם, בבית החולים "שיבא" בתל השומר.