ברית מילה רפואית: כל היתרונות

ברית המילה היא אחד הציוויים המרכזיים והוותיקים ביהדות, המלווה אותנו דורות רבים. ניתן לבצע ברית מילה על ידי מוהל שאיננו רופא; או על ידי רופא, המתמחה בביצוע בריתות מילה.

כיצד נערכת ברית המילה הרפואית?

לברית המילה יש מספר שלבים. בשלב הראשון, מפרידים את העורלה מהעטרה של הפין - ומנקים את ההפרשות שהצטברו בעורלה. בשלב הבא, מבצעים חיתוך של העורלה באמצעות מכשיר מיוחד, המגן על העטרה מפני פגיעה. לאחר החיתוך, מבצעים על פי רוב חבישה - וביקורת של הפצע. ואז, הילד משוחרר למשפחתו.

קיימים שני הבדלים עיקריים, בין רופא לבין מוהל. הראשון נעוץ ביכולתו של הרופא לבצע הרדמה מקומית - ולמנוע כאב מהתינוק (בעוד למוהל אסור לבצע הרדמה). בנוסף, הרופא מקפיד על תנאים סטריליים ברמה גבוהה, שלא תמיד קיימת מודעות לחשיבותם אצל המוהלים ה"רגילים".

מהם יתרונותיו הבריאותיים של ניתוח המילה אצל גברים?

ברית המילה מקובלת גם אצל לא יהודים, בשל יתרונותיה הרפואיים. כך, למשל, כ-70 אחוז מהזכרים בצפון אמריקה עוברים מילה רפואית, שלא מטעמים דתיים. באירופה, מדובר ב-15-20 אחוז מכלל האוכלוסייה. הסיבה לכך היא שיצאו בצפון אמריקה חוקים רבים נגד פגיעה בתינוקות ונגד מילה בכלל. בנוסף יש גם הבדל תרבותי כאשר אירופה אחידה יותר מבחינה דמוגרפית ואילו בצפון אמריקה יש בליל של מהגרים מתרבויות שונות ותפיסות עולם שונות.

היתרונות הרפואיים של ברית המילה נבחנו ונבדקו לאורך השנים, במספר רב של מחקרים, אשר גילו כי ברית המילה מונעת זיהומים ודלקות של העורלה עצמה (שמהווים סיבה מרכזית לביצוע מילה אצל מבוגרים); בנוסף, ברית המילה מביאה להפחתה בזיהומים בדרכי השתן אצל תינוקות.

עוד התגלה כי אצל גברים שנימולו מתרחשת פחות העברה של מחלות מין, כולל איידס - וזו אחת הסיבות העיקריות לכך שהמלחמה במגיפת האיידס במדינות שונות באפריקה, כללה גם ביצוע של בריתות מילה המוניות.

עוד התגלה כי אצל נשים יהודיות, מופיע פחות סרטן צוואר הרחם, סרטן הנוצר פעמים רבות בעקבות הפרשות של העורלה.

בשל יתרונות אלה, שהוכחו במחקרים רבים, בחר איגוד רופאי הילדים האמריקאים לאפשר למשפחות המעוניינות בכך לבצע את המילה, תוך הקפדה על תנאים סטריליים והרדמה מקומית - גם מטעמים בריאותיים ולא רק מטעמי דת.

מה טוענים המתנגדים לברית מילה אצל גברים?

למתנגדי המילה יש שתי טענות עיקריות נגדה. הטענה הראשונה מתייחסת לפגיעה בשלמות התינוק ובכפיית פעולה פוגענית, שהוא אינו יכול להתנגד לה או לתת לה את הסכמתו. לכך, מצטרפת הטענה כי הסרת הרקמה פוגעת בעתיד בהנאה המינית.

הטענה השנייה נבדקה אצל גברים בוגרים באפריקה - שעברו ברית מילה בבגרותם, לאחר שכבר קיימו יחסי מין. מתוצאות המחקר עלה כי לא זו בלבד שאין ירידה בהנאה המינית עקב המילה, אלא שרבים דיווחו דווקא על עלייה בהנאה המינית, לאחר ברית המילה.

מהם הסיכונים והסיבוכים בברית מילה?

ישנם מספר סיכונים, רובם נדירים - ועל פי רוב, הם פחות משמעותיים, כשהם קורים במהלך ניתוח ברית מילה, נוכח תנאיו. הסיכון הראשון הוא דימום. עצם הפעולה הכירורגית, בין אם היא נעשית על ידי מוהל ובין אם היא נעשית על ידי רופא - כוללת דימום.

לעיתים הדימום עלול להיות משמעותי יותר מהדימום הרגיל. כשזה קורה בברית מילה המבוצעת על ידי רופא, הוא יכול לטפל בדימום הנוסף באופן מידי - על ידי תפרים (או בכל שיטה אחרת).

מוהל מסורתי (שאיננו רופא) לא יכול לבצע זאת - ואם מתרחש סיבוך כזה בעת ברית המילה, יש לפנות את התינוק לבית חולים.

סיבוך שני הוא פגיעה בעטרה, תוך כדי החיתוך. זהו סיבוך קשה ביותר, הקורה בשכיחות גבוהה יותר במילה על ידי מוהל. מקרים כאלה הם קשים - ומגיעים לאשפוז ולניתוחים. הסיבה היא פשוטה - המכשיר שמשתמשים בו מוהלים איננו מעוצב כך שימנע לחלוטין את האפשרות שהעטרה תיפגע. לעומת זאת, שימוש במכשיר הכירורגי הנהוג אצל רופאים - מונע את הפגיעה הזו.

הסיבה להבדל בין סוגי המכשירים היא המסורת. מוהלים רוצים שיהיה דימום, מכיוון שזה חלק מהטקס - וחשוב שתהיה נראות של דם (הקזת הדם היא חלק מהלכות המילה). לכן, הם משתמשים במגן שהוא בטוח פחות, יחסית - ואינו מגן על העטרה באופן מלא. לעומת זאת, מגן העטרה של המכשיר המשמש רופאים - גורם אמנם לכמות דימום קטנה, אך הוא מבטיח הגנה מלאה של העטרה מחיתוך.

סיבוך אפשרי שלישי הוא זיהום. הברית נעשית אמנם באזור שיש בו צואה וגם שתן - אך שכיחות הזיהומים היא נמוכה מאוד, מכיוון שהאזור עשיר באספקת דם ויכול להילחם בזיהומים בצורה טובה.

יחד עם זאת, ב-1 מתוך 500 בריתות - עלול להיווצר זיהום בפצע. התנאים הסטריליים שבהם מבוצעת המילה על ידי רופא מבטיחים כי רמת הסיכון לזיהום תהיה נמוכה עוד יותר - עד כדי רמה אפסית. הזיהום עצמו אינו מסוכן - והטיפול בו נעשה על ידי אנטיביוטיקה.

הסיבוך הרביעי האפשרי הוא סיבוך אסתטי. באזור החתך, נוצרת צלקת וב-5% מהמקרים, נוצרת צלקת עודפת - העלולה להיראות כעודף עורלה, שלא נחתך. במרבית המקרים, הצלקת העודפת נבלעת לתוך גדילת הפין - במשך השנים.

רק בעשירית מכלל המקרים, שבהם נוצרת צלקת עודפת - התוצאה נראית לא יפה, העטרה נראית מכוסה; והילד נראה כאילו לא נימול. מדובר בסיבוך נדיר ביותר, שניתן לתקן אותו אחרי גיל שנה, באמצעות ניתוח קוסמטי והסרת עודף העור.

לסיכום: חשוב לזכור שעל פי ההלכה היהודית, האדם המבצע את המילה איננו חייב להיות רב או אפילו דתי. מספיק שהוא חובש כיפה ומקריא את הברכות שנמצאות בכל סידור תפילה; ואז - הברית תהיה כהלכתה. נוכח היעדר החובה ההלכתית לביצוע ברית מילה ע"י רב - עולים היתרונות הרבים של ניתוח המילה הרפואי, הנעשה ע"י רופא. ברית כזו תהיה כשרה - מבחינה הלכתית; ובטוחה - מבחינה רפואית.

ד"ר דניאל שינהר הוא רופא בכיר במחלקה כירורגית ילדים בבית החולים "שיבא" בתל השומר, מוהל המבצע ברית מילה ותיקוני ברית מילה; מטפל בהומאופתיה מודרנית.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים.