טכיקרדיה: כשהלב דופק מהר

טכיקרדיה, המונח הלטיני לדופק לב מהיר (טכי - מהיר; קרדיה - לב). כאשר דופק מהיר איננו נובע מעלייה טבעית של הדופק כתגובה למאמץ או למצב דחק, יתכן שמדובר בהפרעה בקצב הלב.

מהם הסוגים השונים של טכיקרדיה?

סינוס טכיקרדיה - דופק מהיר, שמקורו בקוצב הלב הטבעי - בעקבות מאמץ, התרגשות, מחלה המלווה בחום גבוה. במקרים אלה, המערכת העצבית האוטונומית שאחראית על ויסות פעולות הגוף שאינן מכוונות באופן מודע, כגון קצב הלב ונשימה, מפרישה אדרנלין - המעלה את הדופק.

כאשר יש פעימה אחת או יותר החורגת מדפוס הפעימות הסדיר, לעיתים נגרמת תחושה שהלב הולם בחוזקה. פעימות אלה נקראות פלפיטציות - ומי שסובל מהבעיה חש שהדופק שלו בלתי תקין. מקורן של פעימות מוקדמות ותחושה של דופק לא סדיר יכול להיות מחדרי הלב - פעימה מוקדמת חדרית; או מעליות הלב פעימה מוקדמת על חדרית. באנשים ללא בעיה מבנית בלב, מצב זה בדרך כלל שפיר.

טכיקרדיה חדרית - טכיקרדיה ממקור חדרי. קיים ספקטרום רחב של הפרעות קצב חדריות. כאשר אין פגיעה מבנית בשריר הלב, מרבית הפרעות הקצב החדריות שפירות. בחולים בהם יש נזק מבני ללב - לאחר אוטם שריר הלב או דלקת שריר הלב - הפרעות קצב חדריות עלולות לגרום לסיבוכים, כגון דום לב.

טכיקרדיה על-חדרית (SVT) שמקורה איננו מחדרי הלב. מקור הפרעות קצב על- חדריות יכול להיות מהעלייה (פרוזדור) או ממערכת ההולכה החשמלית של הלב.

מהם הסוגים השונים של הפרעות קצב על-חדריות?

1. קצב לב מהיר ואחיד. למצב זה קיימים מנגנונים שונים:

מקור מהיר של קצב מעלייה ימנית או שמאלית (טכיקרדיה עליתית (Atrial tachycardia).

מסלול מוגדר של מעגל סגור בעלייה המפעיל את עצמו רפרוף פרוזדורים (Atrial Flutter).

מסלול מוגדר המערב את מערכת ההולכה (Atrial Ventricular node dependent Supra Ventricular Tachycardia).

2. דופק בלתי סדיר, ללא מרווח שווה בין הפעימות. דפוס זה של פעימות הלב אופייני לפרפור פרוזדורים (Atrial Fibrillation). כאשר מתרחש פרפור פרוזדורים, הפעילות החשמלית בעליות כל כך מהירה - עד שיש הפסקה בהתכווצות המכנית של העליות; הפסקה בהתכווצות העליות גורמת לכך שדם "תקוע" באזור בעלייה המכונה אוזנית - והוא עלול להיקרש. אם נוצר קריש דם, הוא עלול להיסחף דרך העורקים למוח ולגרום לשבץ מוחי, שיותיר את האדם משותק. לכן, ברוב המקרים, לסובלים מפרפור פרוזדורים, יינתן טיפול תרופתי הכולל נוגדי קרישה (הנקראים בציבור הרחב "מדללי דם").

חשוב לציין, כי מצב של פרפור פרוזדורים - ובעקבותיו דופק בלתי סדיר - עלול להתפתח (ולהתקבע) גם כתוצאה מעישון, משימוש מופרז באלכוהול ומשימוש בסמים ממריצים. במקרים מסוג זה, על מנת שחוסר הסדירות בקצב הלב לא יתקבע - ניתן טיפול תרופתי, או שלעיתים יש צורך בפעולה המבוצעת בהרדמה, במסגרתה מבוצע "היפוך חשמלי" - מכה חשמלית, המחזירה את המערכת החשמלית לקצב הטבעי.

מהם הגורמים לטכיקרדיה?

הגורמים לטכיקרדיה הינם רבים ומגוונים:

1. פרפור פרוזדורים - נחשב לסיבה השכיחה ביותר להפרעת קצב ממושכת, הגורמת לאנשים להגיע לחדר מיון. גורמי סיכון לפרפור פרוזדורים:

- השמנת יתר (מחקרים הוכיחו כי הפחתה במשקל ופעילות גופנית מבוקרת מפחיתים לפחות ב-50% את הסיכון לפרפור פרוזדורים, בקרב הסובלים מהשמנת יתר).
- גיל (מעל 65).
- עישון.
- יתר לחץ דם.
- טרשת עורקים (הצטברות של רובד שומני בדפנות העורקים).
- סוכרת.
- פגיעה בתפקוד הלב (אי ספיקת לב) בעקבות אוטם שריר הלב
- שתיית אלכוהול מופרזת ושימוש בסמים.
- מחלות ויראליות הגורמות לדלקת בשריר הלב (לכן, כאשר יש מחלה כדוגמת שפעת - לא מומלץ לבצע פעילות גופנית מאומצת, בשל הסיכון שהמחלה תפגע בשריר הלב).
- דום נשימה בשינה.
- פעילות יתר של בלוטת התריס האחראית בין היתר לוויסות של המערכת האוטונומית

2. בעיות במבנה הלב, כגון בשסתומי הלב, עורקים ובשריר הלב, שיכולות לגרום גם להפרעות קצב או לבעיות בהולכה החשמלית.

3. טכיקרדיה בילדים (נדירה) - נגרמת לעיתים בגלל בעיה תורשתית או מום מולד בלב. אצל מבוגרים שנותחו בילדות בשל מחלות לב מולדות מסוימות, קיימת שכיחות גבוהה יותר להתפתחות הפרעות בקצב הלב.

4. טכיקרדיה המתפתחת בהריון - הגורמים לכך: הגוף עובד ביתר שאת; ויש עומס רב על מערכת הלב. כמו כן, קיימים שינויים הורמונליים. רוב המקרים של הפרעות קצב לב בהריון אינם מהווים סיכון לאם ולעובר, איך כמובן לשקול כל מקרה לגופו.

מהם התסמינים של טכיקרדיה?

דופק מהיר או לא סדיר.
דופק חזק מאד.
חולשה או סחרחורת.
כאשר הדופק מהיר - ייתכנו קשיי נשימה ותחושה של לחץ בחזה.
אצל חולים לאחר התקף לב עם נזק משמעותי לשריר הלב, כאשר הם מפתחים הפרעות בקצב הלב, עולה הסיכון לאי ספיקת לב, פרפור פרוזדורים ולעיתים אף לדום לב.

מדוע חשוב לאתר את הגורם לטכיקרדיה ומה כולל תהליך האבחון?

כאשר אדם מגיע עם תלונה על דופק מואץ, פעימה/פעימות לא סדירות - יש חשיבות גבוהה למציאת הגורם להפרעה בקצב הלב, מאחר שהטיפול תלוי בגורם להפרעת הקצב, סוג הפרעת הקצב, תדירות הפרעת הקצב וחומרת התסמינים הנובעים מהפרעת הקצב. במקרים רבים אין צורך בטיפול בהפרעת הקצב עצמה.

לפני ביצוע בדיקות, הרופא עורך ראיון רפואי, על מנת להבין מתי המטופל חש בשינוי בדופק ומהם התסמינים לכך, היסטורית טיפול תרופתי (כולל תוספי מזון ורפואה אלטרנטיבית) מפורטת, לבדוק מחלות רקע וגורמי סיכון: יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, השמנת יתר וכו'.

מהן הבדיקות המבוצעות לאבחון טכיקרדיה?

בדיקות דם - על מנת לאתר או לשלול בעיה בבלוטת התריס, מלחים בדם ושומנים בדם.

מדידת לחץ דם

בדיקת אק"ג - כדי לאפיין בצורה מדויקת את מקור ומנגנון הפרעת הקצב. במרבית המקרים ביצוע בדיקת אק"ג בזמן הפרעת הקצב מוביל לאבחנה.

במידה שהפרעת הקצב כבר חלפה, ניתן לבצע בדיקות רישום אק"ג ממושך (בדיקות הולטר לניטור קצב הלב בין 24 ל- 48 שעות , מקליט אק"ג לניטור קצב הלב למספר שבועות או מקליט אק"ג מושתל, המבצע רישום אק"ג פנימי, לאורך תקופה ארוכה.)

בדיקת אקו לב כדי לאתר אם קיימת בעיה מבנית בלב, כגון פגיעה בשסתומים או בשריר הלב. במקרה שהלב בריא ואין בעיה מבנית, הסיכון מהפרעת הקצב נמוך ביותר - ואין חשש לבעיות כגון דום לב. כאשר מטופל מבין שהוא לא נמצא בסיכון, כתוצאה מהפרעת הקצב - יפחתו הפחדים והחששות.

מהו הטיפול בטכיקרדיה?

הטיפול בטכיקרדיה תלוי בהפרעת הקצב. באופן כללי, יש שלוש אפשרויות טיפול עיקריות:

1. ללא טיפול - אם הפרעת הקצב מופיעה באופן נדיר עם תסמינים קלים, אין בדרך כלל צורך במתן טיפול. אם הופיעה לראשונה כאפיזודה חולפת, נעדיף לא לתת טיפול - על מנת לבחון אם ההפרעה חוזרת ובאיזה דפוס.

2. טיפול תרופתי - בחירת הטיפול תלויה בראש ובראשונה האם יש בעיה מבנית בלב ומה קצב הלב וההולכה החשמלית בלבו של המטופל כאשר אין הפרעת קצב.
בין קבוצות התרופות הניתנות במקרה של הפרעת קצב:
א. תרופות להאטת דופק - בעיקר מקבוצת חוסמי בטא, החוסמות את האדרנלין שמאיץ את הדופק.
ב. לחולים עם מחלות רקע, כגון יתר לחץ דם - תרופה לאיזון לחץ הדם, יכולה במקרים רבים גם להסדיר את הדופק.
ג. תרופות ספציפיות שמשפיעות על המנגנון של הפרעת קצב.

3. ביצוע אבלציה (צריבה) - צריבה של האזור בלב החיוני ליצירת והמשך הפרעת הקצב ובידודו. ההליך מבוצע בעזרת צריבה של אנרגית גלי רדיו או צריבת קור. האבלציה מבוצעת לאחר זיהוי המנגנון של ההפרעה החשמלית, באמצעות בדיקה אלקטרופיזיולוגית. כאשר מזהים את האזור הגורם להפרעה, צורבים אותו - ומבודדים אותו. היתרון בהליך של אבלציה הוא שבדרך כלל ניתן להשיג ריפוי מלא בפעולה חד פעמית.

בטכיקרדיה על-חדרית, מספיקה צריבה של מילימטרים ספורים, כאשר שיעור ההצלחה של טיפול זה - בריפוי מלא של הפרעת הקצב, רק לאחר הליך אחד של אבלציה, עומד על כ-97%. בהפרעות קצב מסוגים אחרים, טיפול באבלציה יעיל גם כן - אולם בשיעור נמוך יותר.

הטכנולוגיה לביצוע הליך של אבלציה השתכללה מאוד בשנים האחרונות, בין השאר הודות למערכות מיפוי אלקטרו אנטומיות (הרעיון ופיתוח המערכת הראשונה בעולם היה בישראל במעבדות הטכניון וכיום מערכות מסוג זה נמצאות בשימוש בארץ בעולם). מערכות אלה מאפשרות לבצע במקביל רישום חשמלי של קצב פעימות הלב - ולספק מפה של המבנה המרחבי של הלב והפעילות החשמלית בו. טכנולוגיה זו מאפשרת לנו לטפל בהרבה יותר סוגים של הפרעות קצב, כולל בפרפור פרוזדורים.

טכנולוגיה רפואית חדשנית נוספת מאפשרת לבצע פעולת אבלציה של פרפור פרוזדורים באמצעות בידוד חשמלי של ורידי הריאה המהווים את המקור העיקרי להיווצרות פרפור הפרוזדורים. בפעולה, מחדירים בלון לפתח ורידי הריאה - ומקפיאים את היקף מוצא הווריד בעלייה השמאלית להשגת בידוד חשמלי באופן בטוח ומהיר של ארבעת ורידי הריאה.

הטיפול בהפרעות קצב חדריות, יכול להיות גם באמצעות אבלציה באמצעות מערכות מיפוי אלקטרו אנטומיות.

4. בחולים אצלם קיימת פגיעה משמעותית בשריר הלב, לאחר אוטם שריר הלב או דלקת שריר הלב, יש לשקול השתלת קוצב לב משולב עם דפיברילטור כדי לספק "רשת בטחון", למקרה של הפרעות קצב מסוכנות מסוג טכיקרדיה חדרית, אשר עלולה להתדרדר לפרפור חדרים ולדום לב. הניתוח מבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית, ללא צורך בהרדמה כללית. הדפיברילטור מבצע ניטור של הפעילות החשמלית של הלב באמצעות אלקטרודות המוחדרות דרך המערכת הוורידית ללב. כאשר הדפיברילטור מזהה הפרעת קצב, מהירה וממושכת, הוא מבצע באופן אוטומטי טיפול שהרופא תכנת מראש, שהוא בדרך כלל שילוב של קיצוב נגד מהיר כדי "לשבור" את מעגל הטכיקרדיה. אם קיצוב הנגד לא מפסיק את הטכיקרדיה, הדפיברילטור מבצע "אתחול מחדש" (Reset) של הלב, על ידי שוק חשמלי.

לסיכום: הפרעה בקצב הלב מסוג טכיקרדיה ובעיקר פרפור פרוזדורים, היא הפרעה נפוצה למדי בעשור השביעי לחיים ויותר בקרב אנשים הסובלים מהשמנת יתר ו/או ממחלות רקע. כיום, אפשרויות האבחון והטיפול העומדות לרשותנו מגוונות - ותוצאות הריפוי טובות מאוד. ישנם מספר גורמים לטכיקרדיה שתלויים בכולנו - וניתנים למניעה או לטיפול: הימנעות מעישון, הפחתת משקל, פעילות גופנית מבוקרת וטיפול במחלות רקע המהוות גורמי סיכון: חוסר איזון של בלוטת התריס, יתר לחץ דם, שומנים בדם וסוכרת.

ד"ר נחום פרידברג הוא מומחה בקרדיולוגיה, מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקרדיולוג בכיר, בית החולים "העמק".

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.