אקו לב במאמץ: מדריך מקיף

בשנים האחרונות, השימוש בבדיקת אקו לב במאמץ הופך יותר נפוץ - ואמצעי אבחוני יעיל זה הולך ומבסס את מעמדו. הודות ליתרונות הרבים של הבדיקה, היא מיושמת ומבוצעת גם כתחליף לבדיקות סקר אחרות, שעד כה הוצעו למטופלים, לשם מעקב אחר בריאות הלב.

בדיקת אקו לב במאמץ - בדיקה ותיקה ויעילה - מסייעת לאתר בעיות לבביות; ומשמשת ככלי אבחון ראשון במעלה, בנוגע למגוון פתולוגיות שעשויות להיות מסוכנות - בהיעדר טיפול מתאים, הניתן בזמן.

עומדים לבצע אקו לב במאמץ? אתם בוודאי רוצים לדעת הכל, על הבדיקה. ריכזנו עבורכם את כל התשובות לכל השאלות - בעניין בדיקת אקו לב במאמץ.

מהם היתרונות של בדיקת אקו לב במאמץ?

בטיחות

מדובר בבדיקה לא פולשנית וללא קרינה המבוצעת כבר שנים רבות, במהלכן הוכיחה את בטיחותה.

יעילות

מדובר בבדיקה יעילה מאוד, המעניקה תוצאות משופרות בהשוואה למבחן מאמץ (ארגומטריה) שנעשה לרוב בבדיקות סקר. בדיקת הארגומטריה, או אקג במאמץ הינה בדיקה שמבוצעת לכלל האוכלוסייה ו/או למטופלים בסיכון ו/או למטופלים עם חשד לבעיות לבביות - בהחלט יעילה אבל מעניקה אומדן משוער. כלומר: פעמים רבות, ייתכן מצב שמתקבלת תוצאה שגויה - ואז הנבדק נשלח לבדיקת בירור מעמיקה יותר (אקו לב במאמץ או בדיקה אחרת) שיתרונה הברור הוא ביכולת לתת "תמונה" מדויקת ומיידית, לגבי מצב הלב.

חיסכון בזמן

במקרים רבים, עצם היכולת "לדלג" על שלב הביניים (ביצוע בדיקות הסקר השגרתיות המומלצות) והגעה "ישירה" לשלב ה"מכריע" - משמע: ביצוע בדיקת אקו לב במאמץ - חוסכת זמן רב ודאגה מיותרת.

כאשר מאותרת בעיה לבבית, יכול החיסכון בזמן להועיל להצלחת הטיפול, בזכות איתור מוקדם של הפתולוגיה הדורשת טיפול; במקרים בהם נשללת בעיה זו, נחסכות למטופל התרוצצויות ותחושות חרדה ומתח, שמתעוררות כאשר בדיקות הסקר מראות ממצאים חשודים, המצריכים בירור נוסף.

ללא כאבים, ללא פולשנות וללא תופעות לוואי

בדיקת אקו לב במאמץ איננה כרוכה באי נוחות, היא איננה פולשנית וכלל אינה גורמת לתופעות לוואי.

מי מופנה לבדיקת אקו לב במאמץ?

כאמור, ישנם מטופלים המפנים לבדיקה על רקע בדיקות קודמות, המצריכות בירור נוסף; מטופלים אחרים מגיעים ישירות לביצוע הבדיקה, כאשר מתעורר בכך צורך.

הצורך בבדיקת אקו לב במאמץ עולה במקרים הבאים: הופעת תסמיני קוצר נשימה, כאב בלתי מוסבר באזור החזה, קושי במאמץ גופני; ו/או כאשר המטופל סובל מבעיה לבבית - ויש לבחון את השפעות הבעיה ומידת חומרתה, לשם התאמת טיפול; כאשר ישנם מטופלים המשתייכים לקבוצות סיכון - ומעוניינים במעקב יעיל; וכן בקרב מטופלים לפני צנתור או ניתוח - הבדיקה נחוצה כשלב אבחוני, טרם הפעולה הכירורגית.

מהי בדיקת אקו לב במאמץ?

בדיקת אקו לב במאמץ, המכונה גם "סטרס אקו", היא בדיקת אולטרסאונד של הלב, שמשולבת עם בדיקת מאמץ. רבים מתבלבלים בין המושגים הקשורים לבדיקות אבחון של בעיות לבביות ומחלות לב. לכן, חשוב "לעשות סדר" בדברים.

ראשית, חשוב להבהיר מהי בדיקת אקו לב: מדובר בבדיקת אולטרסאונד של הלב. זוהי בדיקת אולטרסאונד "רגילה", במהלכה מדגימים את הלב - ללא פעולה נוספת. שנית, חשוב להבהיר מהי ארגומטריה: מדובר ב"בדיקת מאמץ", כפי שרובנו מכירים - הנבדק מחובר למכשיר אק"ג, תוך שהוא הולך על הליכון. למעשה, בדיקת אקו לב במאמץ משלבת בין שתי הבדיקות: אולטרסאונד של הלב וארגומטריה.

כמו בכל בדיקת אולטרסאונד "רגילה", גם בבדיקת אקו לב נעשה שימוש במתמר, המפיץ גלי קול - ונעזר בהם, כדי להדגים את המערכת הלבבית. הייחוד של בדיקת אולטרסאונד של הלב במאמץ טמון בביצוע ההדגמה בשני מצבים: אולטרסאונד לבבי, כשהלב במצב "רגיל" - מנוחה; ולאחר מכן, אולטרסאונד לבבי, המתבצע מייד בסיום "מאמץ". כך, מתאפשר לבחון את מצב הלב ואת תפקודו באופן מדויק ומעמיק ולהסיק לגבי בריאות הלב.

מה בודקים באקו לב במאמץ?

בעזרת הבדיקה, ניתן לאבחן היצרות או חסימות בכלי הדם שמזינים את שריר הלב ("מחלת לב איסכמית"), לאבחן הפרעות תפקודיות במסתמי הלב (מחלת לב מסתמית) ולזהות מצב בו ישנה עליית לחץ דם ו/או עלייה בלחץ הריאתי.

מה כוללת בדיקת אקו לב במאמץ?

בשלב ראשון, מבוצעת בדיקת אולטרסאונד של הלב, בעת שהמטופל שוכב על גבו. בשלב השני של הבדיקה, מוזמן המטופל אל ההליכון - כשהוא מחובר למכשיר אק"ג, העוקב אחרי קצב הלב של המטופל. מטרת הצעידה על ההליכון היא להביא את הנבדק ל"דופק מטרה" (קצב פעימות לב מסוים, הנקבע בהתאם לגילו של המטופל) - כדי להתרשם מתגובת הלב ושל כלי הדם, למאמץ גופני לאורך זמן.

במהלך הצעידה, נשאל הנבדק לגבי תחושותיו ונדרש לתאר האם הוא חש תסמינים בלתי רצויים (כגון: כאב בחזה, סחרחורות, הרגשה כללית בלתי נעימה או קשיים בנשימה). בסיום הצעידה, מגיע השלב השלישי: ביצוע אולטרסאונד נוסף של הלב (לאחר המאמץ) - כאשר המטופל שוכב. ממצא טיפוסי של בדיקה תקינה הינו כאשר התכווצות הלב משתפרת בכל האזורים בסוף המאמץ, זאת כדי לספק את הדרישה המוגברת של הגוף עקב המאמץ. לעומת זאת, אם ישנה הצרות קשה באחד העורקים המזינים את שריר הלב או באחד מענפיו, תודגם הפרעה בהתכווצות באותו אזור של שריר הלב המקבל אספקת דם מאותו עורק או ענף. כלומר במקום להשתפר, כאשר קיימת מצוקת לב או "איסכמיה" כושר ההתכווצות של אותו אזור בלב יפחת או אף ייפסק.
יתרון נוסף וייחודי של בדיקת האקו לב במאמץ הינה הערכת החומרה של מחלות במסתמי הלב והשפעתן על הדרגה התפקודית ובהתאם, קביעת העיתוי להתערבות במסתם (החלפה/תיקון). אצל חלק מהנבדקים בהם קיימת מחלה מסתמית מתקדמת ניתן להמשיך ולעקוב כל עוד היכולת התפקודית אינה נפגעת ואילו בנבדקים אחרים בדיקת אקו לב במאמץ יכולה לחשוף מגבלה משמעותית אליה הנבדק לא היה מודע.

במצבים בהם הנבדק אינו יכול לבצע מאמץ פיזי, כדוגמת נבדק עם בעיות אורתופדיות, ניתן לבצע "מאמץ פרמקולוגי". בדיקה זו מתבצעת בשכיבה ובמהלכה מוזרק חומר לווריד (דובוטמין) הגורם להאצה בקצב הלב עד להשגת דופק המטרה. היות והבדיקה מתבצעת בשכיבה ניתן לבצע אקו לב להערכה של התכווצות הלב ושל תפקוד המסתמים לכל אורך הבדיקה. יש לציין כי במרבית הנבדקים ניתן לבצע בדיקה במאמץ ללא צורך בהזרקת תרופה.

בהתאם לנתונים השונים, שמתועדים על ידי הרופא הבודק (או הטכנאי) - אשר מועברים לגורם הרפואי המפנה - מבוצע אבחון בריאותי של המטופל ומותאם לו המשך טיפול, כנדרש.

לסיכום: אחד הגורמים המרכזיים, לירידה המבורכת בתמותה ממחלות לב, הינו מעקב ואבחון מוקדם. בדיקת אקו לב במאמץ הינה אחד האמצעים היעילים והשימושיים ביותר, לגילוי מחלות לב. בדיקת אקו לב במאמץ נחשבת בדיקה ותיקה ויעילה, עתירת יתרונות ובטיחותית, שיכולה להתאים לרבים מהמטופלים.

ד"ר דניאל מונקיאר הוא קרדיולוג בכיר, במכון אקו לב במערך הקרדיולוגי בבית החולים "בילינסון"; מנהל מרפאה פרטית בנתניה.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת Zap Doctors.