מעקב אישה הרה

את המעקב לאישה הרה יש לחלק לחמש תת-קבוצות - שלושת החודשים שלפני ההיריון, שלושת השלישים של ההיריון וששת השבועות שלאחר הלידה - ולהתייחס לכל אחת מתקופות אלו בהתאם לבעיות הרפואיות האופייניות לכל אחת מהן:

• התקופה הטרום-היריונית
• השליש הראשון של ההיריון
• השליש השני של ההיריון
• השליש השלישי של היריון
• תקופת משכב לידה

שלושת החודשים שלפני ההיריון

לנשים המתכננות היריון מומלץ ליטול חומצה פולית במינון של 400 מיקרוגרם ליממה בשלושת החודשים טרם הניסיון להרות, כדי להפחית שיעור מומים פתוחים במערכת העצבים של היילוד. בתקופה זו רצוי לבצע בדיקות נשאות גנטית ^Tay Sachs ולכל מחלה גנטית אחרת הנמצאת במשפחת האם או האב. רצוי להיוועץ בגנטיקאי לצורך החלטה אילו בדיקות נשאות גנטית יש לבצע.

לנשים הסובלות ממחלות רקע כגון יתר לחץ דם, מחלות אוטואימוניות, מחלות כליה, סוכרת, לב, ואנמיה מומלץ לעבור בדיקה רפואית כללית לבדיקת כשירות האישה להרות.

התכיפות המומלצת במקרים רגילים לביקורי מעקב היריון היא אחת לחודש בשמונת החודשים להיריון, ועולה לאחת לשבוע-שבועיים ב-6-4 השבועות האחרונים להיריון, בהתאם למצב ההרה ועוברה.

בכל ביקור יש לשקול את האישה, למדוד את לחץ הדם שלה ולבדוק נוכחות חלבון וסוכר בשתן. בדיקות אלו מאפשרות בקרה על העלייה במשקל, זיהוי מוקדם של יתר לחץ דם היריוני, רעלת היריון, זיהום בדרכי שתן וסוכרת היריונית. כמו כן, בכל אחד מהביקורים מקבלת האישה ההרה הדרכה הרלוונטית לשלב ההיריון.

השליש הראשון להיריון

בביקורה הראשון של ההרה יש לשלוח אותה לבצע בדיקות דם, שתן וסריקה על-קולית (אולטרסאונד):

בדיקות הדם כוללות:

• ספירת דם
• סוג דם, גורם Rh, ונוגדנים ל-Rh VDRL
• HBsAg
• נוגדנים לאדמת (אם אין מידע לגבי חיסון)
• נוגדנים ל-CMV (בהתאם להיסטוריה הרפואית ונוכחות גורמי סיכון)
• נוגדנים לטוקסופלסמוזיס (בהתאם להיסטוריה הרפואית ונוכחות גורמי סיכון)
• נוגדנים ל HIV (בהתאם להיסטוריה הרפואית ונוכחות גורמי סיכון)

מטרת בדיקות הדם היא לשלול אנמיה, נוכחות נוגדנים בדם ההרה, עגבת, צהבת מסוג B פעילה, ולוודא את סוג הדם של האישה. אם אין מידע על חיסון לאדמת, בייחוד אצל מי שלא נולדו בארץ, יש לבדוק נוגדנים לאדמת. נוגדנים ^CMV, HIV וטוקסופלסמוזיס נבדקים במקרים מיוחדים.

בדיקות השתן כוללות שתן לבדיקה כללית ולתרבית. מטרת הבדיקה לשלול זיהום בדרכי השתן ובקטראוריה סימפטומטית ולזהות נוכחות אפשרית של חיידק הסטרפטוקוק מקבוצה B בנרתיק. לבדיקה העל-קולית בשליש הראשון להיריון חשיבות רבה:

• היא מוודאת את מיקום ההיריון בתוך חלל הרחם
• מוודאת את תקינותו של ההיריון
• שוללת היריון מרובה עוברים
• קובעת במידה רבה של דיוק את גיל ההיריון

בתום השליש הראשון, בשבועות 13-11 להיריון, יש ליידע את ההרה על קיום בדיקת סקר שליש ראשון, הכוללת בדיקת על-קול לשקיפות עורפית ובדיקת דם לחלבונים: Free bhcG- ,PAPPA. לבדיקה יכולת לזהות נשים הנמצאות בסיכון מוגבר לשינויים כרומוזומליים, בעיקר תסמונת דאון ומומי לב.

בשבוע ה- 12 להיריון, במידת הצורך, תבוצע בדיקת סיסי שליה; זוהי בדיקה חודרנית שבה נלקחת דגימת שליה דרך הנרתיק או הבטן, לצורך אבחון שינויים כרומוזומליים או מחלות מטבוליות.

השליש השני של ההיריון

בשבועות 20-16 להיריון מבצעים בדיקת סקר שליש שני הכוללת בדיקת דם 7-aFP, bhcG, אסטריול, עם או ללא אינהיבין. לבדיקה יכולת לזהות 80%-65% מכלל העוברים בעלי שינויים כרומוזומליים, וכן מומים פתוחים במערכת העצבים של העובר.

בשבועות 24-15 להיריון מומלץ לבצע סריקת מערכות על-קולית (מוקדמת, מאוחרת, בסיסית או מורחבת) כדי לזהות מומים עובריים. במידת הצורך, או על פי רצונה של האישה ההרה, אחרי השבוע 16 להיריון אפשר לבצע בדיקת מי שפיר לאבחון מומים כרומוזומליים ומחלות מטבוליות או זיהומיות בעובר.

בשבועות 28-24 להיריון יש לבצע ספירת דם לשלול אנמיה ובדיקת 50 גרם העמסת סוכר (Gloucose Challenge Test - GCT), לזיהוי הרות הנמצאות בסיכון מוגבר לסוכרת היריונית. אם בדיקת ה-GCT לסוכרת היריונית אינה תקינה, יש צורך בביצוע בדיקת 100 גרם העמסת סוכר. אצל נשים עם גורם Rh שלילי יש לבדוק נוגדנים ל-Rh. אם אין מאותרים נוגדנים, יש לתת זריקת Anti-D למניעת התפתחות ריגוש לגורם Rh.

השליש השלישי של ההיריון

בשליש השלישי של ההיריון יש לעקוב אחר מצב האם וגדילת העובר. מומלצת סריקה על-קולית בתחילת החודש התשיעי, לקביעת מצג העובר, גודלו והתפקוד השלייתי. רוב מקרי רעלת היריון מסתמנים בשליש השלישי להיריון, ולכן בדיקת לחץ דם וחלבון בשתן מדי שבוע מומלצים בעיקר במבכירות ובנשים הנמצאות בסיכון מוגבר לפתח רעלת היריון. באוכלוסיות שבהן נשאות Streptococcus Group B בנרתיק עולה על 10% מומלצת סריקה שגרתית של כל ההרות לנוכחות החיידק. במקרים של נשאות יש לטפל בהרה באנטיביוטיקה במהלך הלידה.

תקופת משכב לידה

בתום תקופת משכב לידה יש לבדוק את האישה כדי:

• לוודא חזרת הרחם לגודלו הטרום-היריוני
• לשלול צניחת רחם או קירות הנרתיק
• לבדוק את צוואר הרחם ולבצע בדיקת פאפ בהתאם למקובל
• לשלול תהליכים ציסטיים או אחרים בטפולות
• לבצע בדיקת שדיים
• לדון עם היולדת בצורך בשימוש באמצעי מניעה
• במקרים של אובדן דם מוגבר בלידה או לאחר מכן, או כשידוע על אנמיה, מומלצת בדיקת ספירת דם

הדרכת נשים הרות היא חלק מנוהל הטיפול באישה הרה. ההדרכה מבוצעת בכל ביקור בכל אחת מהתקופות (כמתואר לעיל) בנושאים רלוונטיים. ההדרכה מתייחסת לאורחות חיים וכוללת נושאים כגון תזונה, פעילות גופנית, נטילת ברזל וחומצה פולית, הנקה, מניעת עישון ושתיית אלכוהול, וכוללת גם התייחסות לשינויים פיזיולוגיים ורגשיים בתקופת ההיריון. בנוסף נעשה איתור של נשים נפגעות אלימות במשפחה והתערבות בהתאם. ההדרכה יכולה להתבצע בצורה פרטנית או קבוצתית. נשים גם יכולות להצטרף לקורסי הכנה ללידה והורות הניתנים בתחנות טיפת חלב או במסגרות אחרות.

פרופ' דרורית הוכנר צלניר, מנהלת מחלקת נשים ויולדות, בית חולים הדסה הר הצופים

בואו לדבר על זה בפורום הריון ולידה - הלל יפה.

לאבון כאב ראש בהריון - לחצי כאן.