תופעות חולפות ביילוד הקשורות בלידה
כאמור, הערכה נירולוגית-התפתחותית תתבצע בגיל שבועיים כדי לאמוד את התוצא. יש להפנות כל תינוק אשר אובחן עם אנצפלופתיה דרגה 2 ו-3 למעקב התפתחותי ממושך.
תאריך פרסום: 11/04/2013
מאת: דניאלה לנדאו
אפידמיולוגיה | שכיחות התופעה 2.5%-0.2% מהלידות |
סיבות | לידה ממושכת, לידה מכשירנית (לדוגמה ואקום או מלקחיים) |
פתופיזיולוגיה | קרע בכלי דם קטנים בין עצם הגולגולת לבין הפריאוסט גורם להצטברות דם מתחת לפריאוסט. לרוב הדמם מוגבל על ידי קווי תפרי הגולגולת )Suture Lines). |
סימנים קליניים | הנפיחות בראש מוגבלת היטב ואינה עוברת את קווי תפרי הגולגולת. המיקום השכיח הוא מעל העצמות הפריאטליות והוא אינו מלווה בשינוי בצבע העור באיזור הנפיחות ומופיע ביום השני או השלישי לחיים. |
אבחנה מבדלת | מנינגוצלה )אם הממצא אוקסיפיטלי ואם יש שינוי בזמן שהתינוק בוכה(. |
מצבים נלווים | שבר קווי של עצם הגולגולת (בשיעור של 20%-5% מהמקרים) |
מצבים נלווים | שבר קווי של עצם הגולגולת (בשיעור של 20%-5% מהמקרים) |
סיבוכים | היפרבילירובינמיה - צהבת היילוד מעט ממושכת; מנינגיטיס; אוסטאומיאליטיס; דמם תוך-מוחי (מלווה באנמיה ובירידה בלחץ הדם). |
הדמיה | (לרוב לא נחוצה כי האבחנה היא קלינית) בצילום רנטגן או בסריקה ממוחשבת ניתן להדגים את הנפיחות את הרקמות הרכות ואם יש שבר נלווה. (CT) |
מהלך | לרוב הנפיחות חולפת כשההמטומה נספגת בתוך שבועיים עד שלושה חודשים. תיתכן הסתיידות של ההמטומה (בכ-1%) מהמקרים. |
טיפול | מעקב בלבד ברוב המקרים. לעתים יש צורך בפוטוטרפיה עקב צהבת ובמתן דם אם כמות הדם הייתה משמעותית. במקרים של שבר נלווה יש לעתים צורך בניתוח. |
כללי | נזק לאחר לידה ממושכת מלווה ^Shoulder Dystocia (לא בכל המקרים), מצב שבו נוצר קושי לחלץ את כתפיו של היילוד בעת הלידה. |
פתופיזיולוגיה | נזק לפלקסוס העצבי היוצא מאזור הצוואר לכיוון היד. |
סוגים | בהתאם למעורבות הפלקסוס/ים העצביים, יהיו חולשה/שיתוק של יד, מלא או חלקי. |
סימנים | היד ללא תנועה או עם תנועתיות חלקית, עם מרפק באקסטנציה, חוסר רפלקס ע"ש מורו )Moro Reflex( בצד הנגוע )ולכן אסימטריה של הרפלקס(. תיתכן נפיחות מעל עצם הבריח באותו הצד )אם יש דמם נלווה(, נוריטיס נלווה הגורם לרגישות במישוש (ברוב המקרים אין כל כאב נלווה לתופעה). |
אבחנה מבדלת | שבר בעצם הבריח או שבר בהומרוס בחלקו הפרוקסימלי. |
מצבים נלווים | שיתוק עצב הסרעפת )Phrenic Nerve(, תסמונת ע"ש Horner. |
טיפול | פיזיותרפיה מכוונת במטרה למנוע קונטרקטורות של הרקמות הרכות. לעתים יש צורך בניתוח שחזור לעיוותים מאוחרים. |
פרוגנוזה | פיזיותרפיה משפרת את הפרוגנוזה. שיפור הנצפה בשבועות הראשונים מצביע על החלמה מלאה בעתיד. אם אין שיפור אחרי שישה חודשים החסרים יהפכו לקבועים ואחרי שנתיים שנים אין לצפות עוד לשיפור. |
אפידמיולוגיה | הנזק האורטופדי השכיח ביותר ביילוד |
סימנים | כאב בזמן תזוזה של הגפה העליונה ורפלקס ע"ש מורו פסאודופרליזיס של הגפה בצד השבר ספזם של שריר הסטרנו-קליאדומסטואיד בצד הנגוע קרפיטציות מעל אזור השבר מישוש אי סדירות של עצם הבריח השבור |
פגיעות נלווית אפשריות | של עמוד השדרה, של ההומרוס ושל הפלקסוס העצבי הברכיאלי |
הדמיה | צילום רנטגן מכוון |
טיפול | הימנעות מתנועת הגפה באותו הצד )ניתן, עם קיבוע שרוול הבגד בסיכת ביטחון( הדרכה להלבשה ולהסרת הבגד באותו הצד ללא משיכה |
פרוגנוזה | טובה וריפוי מלא |
מהלך | נוצר קלוס ) Callus ( הניתן למישוש בתוך שבוע עד 10 ימים ריפוי השבר בתוך 6-4 שבועות |
כללי | תשניק הלידה הוא הסיבה החשובה לאנצפלופתיה אצל היילוד. הטיפול במצב זה הוא בעיקרו טיפול תומך. הערכה נירולוגית של יילוד עם בעיה זו בגיל שבועיים היא כלי חיזוי טוב לתוצא (Outcome): כיום אפשר לקבל מידע נוסף הנוגע לסיבות ולתזמון של הנזק המוחי באמצעות הדמיה עם MRI וספקטרוסקופיה ובכך לשפר את יכולת ניבוי התוצא. המונח תשניק הלידה הוכנס כאשר הוא תיאר יילודים שהציגו בלידתם תמונה של דיכוי נשימתי, ברדיקרדיה, טונוס ורפלקסים ירודים, שקדמה לה תקופה של היפוקסיה סביב הלידה. כיום, המונח אנצפלופתיה של היילוד שמור ליילודים שנולדו במועד, אחרי עדות ברורה של היפוקסיה תוך כדי הלידה. |
קריטריוני אבחנה | חמצת מטבולית (PH מתחת ל-7.0) או חוסר בסיס (Base Deficit) של 12 בגזים מדם עוברי, מדם טבורי או בדגימה דם מוקדמת של היילוד התחלה מוקדמת של סימני אנצפלופתיה |
קריטריונים נוספים תומכים | אירוע חריג מיידית לפני הלידה או במהלכה ברדיקרדיה עוברית פתאומית או ממושכת בעקבות האירוע החריג הנ״ל ציון אפגר = 6 למשך יותר מחמש דקות מהלידה עדות מוקדמת למעורבות רב-מערכתית עדות מוקדמת בהדמיה מוחית לפתולוגיה התואמת נזק היפוקסי-איסכמי |
אפידמיולוגיה | אנצפלופתיה מתרחשת ב-9-2 יילודים לערך ל-1000 לידות (בארצות מפותחות) ביותר מ-8%-6% ממקרי שיתוק מוחין ניתן לזהות היפוקסיה-איסכמיה בלידה כסיבה |
אבחנה מבדלת | זיהום אוטם מוחי או דמם מוחי מומים מוחיים מולדים הפרעות מטבוליות מולדות תסמונות גנטיות |
טיפול | טיפול תומך לפי המערכות המעורבות מאזן נוזלים ואלקטרוליטים תיקון החמצת המטבולית שמירה על חימצון ופרפוזיה |
ד"ר דניאלה לנדאו, מחלקת יילודים ופגים, המרכז הפרואי סורוקה, שירותי בריאות כללית
בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים - הלל יפה.