גרייה מקדמת התפתחות
תינוקות נולדים שונים זה מזה. השוני במאפיינים הגופניים בין תינוק לתינוק בולט לעין (צבע העור, העיניים, השיער, הגודל ועוד), ואפשר להבחין בו בקלות.
תינוקות שונים זה מזה גם בסגנון ההתנהגות שלהם, ברמת הפעילות המוטורית, ביכולתם לקבל שינויים בחיים, בנטייתם להתייחס לחפצים ולבני אדם לא-מוכרים ובקלות שבה אפשר להסיח את דעתם.
סגנון ההתנהגות של הילד, כלומר הטמפרמנט הייחודי שלו, משפיע על הדרך שבה הוא מתנסה, לומד ויוצר קשרים עם הסביבה. ילד פעיל מאוד לומד מהסביבה בדרך שונה מילד פעיל פחות, והסביבה מגיבה באופן שונה לסגנונות השונים.' תהליך ההתפתחות מכיל שני ערוצים מרכזיים:2 '. מכלול היכולות המולדות שמוכנות לתפקוד, שאתן נולד התינוק 2. מכלול השפעות הסביבה שהוא חי ופועל בה
כישוריו המולדים של הילד אינם עומדים בפני עצמם; כדי לגרום למערכות השונות שבתוכו להגיב לגירויים, לפעול ולהתפתח הוא זקוק לסביבה פעילה ומותאמת לצרכיו ההתפתחותיים. סביבה פעילה ומותאמת לילד הופכת להיות בעבורו לסביבה מקדמת ומשמעותית לשם תפקודו העצמאי.
יש לציין שההתייחסות במאמר זה היא לתינוקות בשלים, בריאים, בעלי פוטנציאל התפתחות נורמטיבי.
מהי סביבה מקדמת או גרייה מקדמת?
הפעילות הראשונה של תינוקות היא בעיקר פעילות חושית-תנועתית (סנסומוטורית). לתינוק כשרים מוטוריים רפלקטיביים, שבשנתיים הראשונות לחייו מבשילים לכשרים רצוניים מכוונים על ידי רצון הילד. בד בבד עם הבשלת מערכת העצבים ויעילות התפתחות הקשרים בתוכה משתכללת מערכת החושים על ידי עיבוד גירויים הנקלטים מהסביבה.
במפגש שבין שני התהליכים-מוטוריים ותחושתיים-מתרחש תהליך ההתפתחות.
הגרייה המקדמת רואה את מרכיבי ההתפתחות השונים בהיבט כוללני ובשילוב שביניהם. ההיבטים ההתפתחותיים מתייחסים למוטוריקה גסה ועדינה, להתפתחות חושית, להתפתחות שפה ותקשורת, להתפתחות רגשית, קוגניטיבית וחברתית.
מטרת הגרייה המקדמת היא לעזור לילד למצות את הפוטנציאל של עצמו בכל תחומי ההתפתחות שהוזכרו.
מערכת החושים של התינוק פועלת כבר עם לידתו ובונה את ה׳׳חלונות" של התינוק לעולם. דרך החושים הוא מקבל מידע, לומד ומתפתח:
- חושים המספקים מידע לתינוק על המתרחש מחוץ לגופו: ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומגע.
- חושים המספקים מידע לתינוק על המתרחש בתוך גופו: קינסטטי וסטיבולרי - תחושת התנועה במרחב - מתאי חישה עמוקים ומיכולת לעבד מידע הקשור בתנועה, מרחב, עוצמה ומהירות; מערכת פרופריוספטיבית - תחושה עמוקה המתקבלת מתאי חישה הנמצאים בשרירים ובגידים.3
פיתוח החושים, היכרות והתנסות בחפצים ובעצמים תוך כדי הפעלת הגוף הם הבסיס לכל למידה. תינוק בריא פועל באופן ספונטני. הוא מתנסה ורוכש ניסיון, וכך צומחות יכולות גבוהות יותר. הגרייה החושית המשלבת את הפעלת כל החושים ניתנת על ידי גורם מתווך - הורה או כל מטפל משמעותי אחר. הלמידה של התינוק על ידי תיווך מלווה את התינוק והילד לכל אורך שנות התפתחותו. הורה הבטוח ביכולתו לקדם את ילדו, המודע ליכולות ילדו ובטוח שאכן ילדו יתקדם, יפעל באופן איכותי יותר בקשר עם ילדו, כלומר, באופן תורם משמעותית להתפתחות הילד.4
התנסויות בחוש המגע
למגע נודעת חשיבות רבה ביצירת הקשר בין התינוק לבין הוריו, והוא חשוב ביותר להתפתחותה של מערכת העצבים. העור, שהוא מעין המשך של מערכת העצבים, מצויד ביותר מ-100 אלף קצות עצבים חופשיים המסתיימים בתאיו, באים במגע עם העולם ומעבירים למוח מידע על חום, קור, מגע, לחץ וכאב.5
זהו אם כן איבר החישה הגדול ביותר בגוף. המגע מסייע לוויסות תחושותיו הפנימיות של התינוק ובכך מסייע להרגעה.6 במובן מסוים, המגע הוא המשך של חוויית ההכלה של הרחם. כמו כן מאפשר המגע, בהדרגה, הבנה של גבולות הגוף ולמידה שלהם.7
קידום התפתחותי לתינוק באמצעות מגע ניתן על ידי הוריו או מטפל משמעותי אחר:
- גרייה לגוף התינוק במרקמים שונים: מברשות שונות; דגדוג עדין בפונפון או נוצה; מגע לאורך הגוף בכפפת מגבת; מגע עדין על כף היד עם סקוטש; בדים במרקמים שונים כגון קטיפה, סאטן, קורדרוי. יש לזכור גם את אזורים הגוף המכוסים בדרך כלל, כמו כפות הרגליים.
- חשוב שהתינוק יחווה גם מגע עמוק המגיע עד לעצמות השלד ולא רק את המגע העדין. במקרה זה אנו "מפסלים" את התינוק, למשל לחיצות של כל אצבע בכף יד/ רגל, לחיצות סביב העצמות הארוכות. כך לומד התינוק את גבולות הגוף שלו ומתחילה ההיפרדות שלו מאמו ומהסביבה, כלומר יציאה מהסימביוזה.
- מגע בעזרת הידיים על משטחים קשיחים כשהתינוק שוכב בתנוחות שונות - בטן, גב וצדדים. המשטחים יכולים להיות שטיח, רצפה, מול מראה גדולה (בידי ההורה), חלון, קיר. מגע זה מפתח את התחושה העמוקה בחלקי הגוף השונים ועוזר להתפתחות תנועתיות של חלקים אלה.8
- לבוש רב ומסורבל מגביל את תחושות המגע ובעיקר את חופש התנועתיות של התינוק ובכך מאט את קצב התקדמותו.
- נשיאה במנשא גם היא מאפשרת מגע עם התינוק.
חשוב לזכור: התינוק מכתיב את הקצב והעוצמה. אין להרבות בגירויים שיהיו בלתי נעימים לתינוק.
כמו כן, יש להדגיש שכל ההתנסויות הן בהשגחה, בקרבת האם, האב או מטפל משמעותי אחר.
התנסויות לפיתוח החוש הווסטיבולרי והקינסטטי
ניתן לבצע עם התינוק התנסויות שונות במרחב: החזקתו במצב אנכי, אופקי, הטיית גופו קדימה ואחורה תוך כדי ריקוד אתו, רצוי אף לצלילי מוזיקה במקצבים שונים. התינוק מוחזק מתחת לבתי השחי והתנועות הן באוויר, בנענוע קל. לתנועה במרחב יש השפעה מרגיעה, מזכירה לו את התנועה המתמדת שחווה ברחם. מובן שעל התינוק להיות מוחזק יציב בידי ההורה, והתנועה היא על ידי גוף ההורה.
חשוב להדגיש שאין "לנער" "לטלטל" את התינוק! טלטול תינוקות, אפילו כמשחק, מסוכן למוח, היות שתינוקות רכים פגיעים יותר: הראש גדול יחסית לגוף, שרירי הצוואר חלשים ואין שליטה במנח ובהחזקת הראש. לכן, כל טלטול עלול לגרום לנזק בלתי הפיך, כשטפי דם של כלי דם קטנים במוח ובעיניים.9
תינוק שחווה תנועתיות לרוב אינו חושש בעתיד הקרוב משינויים במרחב. לדוגמה, חשש משינוי וסטיבולרי עלול לגרום לתינוק לחשוש מלהתהפך, היות שהתהפכות קשורה לשינוי המצב במרחב. לשם הכנה לקראת שלב ההתהפכות אפשר לבצע - אך לא לזרז - תרגילי כיפוף רגלי התינוק, כל רגל בנפרד, לעבר קו האמצע של הגוף תוך הטיית הגוף לאותו הכיוון, ללא השלמת ההתהפכות הפסיבית. תינוק הנמצא בשלב התפתחותי בשל להתהפכות ישלים את התנועה בכוחות עצמו. התרגיל נועד להתוויית הדרך ולא לביצוע במקום התינוק.
פיתוח חוש הראייה
כידוע, תינוק נולד עם יכולת ראייה המוגבלת בחדותה ובמרחק שניתן לראות (30-20 ס"מ). גירויים של צבעים עזים מנוגדים עוזרים להתפתחות הראייה של התינוק ולהתפתחות תפיסת העומק הדו- עינית.0' תינוקות מעדיפים פנים אנושיות. כדאי לעודד את התינוק לעקוב אחר חפצים המתנועעים באטיות אל מול עיניו במרחק 30-20 ס"מ, להניח מולו מגן ראש צבעוני או ספר תמונות קשיח בצבעים עזים וניירות צלופן בצבעים שונים.
יש להגיש לתינוק את החפצים משני צדיו, מימין ומשמאל. עם זאת, אין להציף בגירויים כמו ריבוי תמונות.
פיתוח חוש השמיעה, השפה וכישורי תקשורת
עם לידתו מסוגל התינוק לשמוע ולהגיב. בחודש הראשון והשני לחייו ניתן לצפות כי יגיב לרעש חזק. עדיין לא מצופה שיסובב את ראשו אל מקור הרעש (עד לקראת גיל שלושה חודשים). הילד מתחיל ללמוד לדבר מרגע לידתו: הוא בוכה, מחייך, משמיע קולות, ממלמל, צוחק בקול, משמיע הברות ובהמשך מתחיל להשמיע מילים בודדות.
חשוב מאד לפנות בדיבור ישיר אל התינוק מרגע הלידה, כדי שיתרגל לתקשורת אנושית: לשיר לו,לדבר אליו באהבה ובחיבה, לאפשר לו זמן תגובה ולהקשיב לו. בדרך זו לומד התינוק "לפתח שיחה". מומלץ גם להשמיע דקלומים קצרים בחרוזים, מוזיקה רגועה או קצבית בהתאם לאופיו ולמצב רוחו.8
פיתוח חוש הריח והטעם
התינוק נחשף לריח אמו ומזהה אותו מיד עם לידתו. הוא מבחין בטעם מלידה ומסוגל להבדיל בין מתוק למר. רצוי לחשוף אותו למגוון ריחות של הבית והמטבח: ריח תמצית וניל, ריח סבון, קפה, קקאו. יש לשים לב לתגובות התינוק לריחות שהוא נחשף אליהם. יש להיזהר מחשיפה מוגזמת לריחות חזקים כמו בשמים, שכן הריח עלול "להציף" את התינוק, ומאחר שאין לו דרך להימלט, הוא עלול להיכנס לאי-שקט. התינוק טועם ולומד "להכיר את העולם" באמצעות פיו. בשנתו הראשונה הוא מרבה לחקור ולהכניס לפיו חפצים וצעצועים שונים, כחלק מהחקירה והלמידה הטבעית. יש לעודד את הסקרנות, שמובילה לחקרנות וללמידה משמעותית, אך בו בזמן לשמור על בטיחותו.[1]
תינוקות מזהים טעמים שונים של מאכלים. כאשר התינוק מתחיל לאכול מזונות משלימים מוצקים, יש לחשוף אותו לטעמים מגוונים, תוך הקפדה על כללי הבטיחות.
לסיכום הדיון בגרייה החושית יש להדגיש, כי לכל תינוק קצב וטמפרמנט אישי, ובהתאם להם יש להציע את הגירויים. הפעילויות החווייתיות נועדו להשיג הנאה הדדית - להורים ולתינוק. עם זאת, יש לזכור כי לתינוקות נטייה להתרגל לגירויים. ההתרגלות (Habituation), למשל חשיפה לגירוי שמופיע שוב ושוב, מביאה לכך שהקשב יורד והתינוק מאבד את העניין בגירוי ובעצם מפסיק להבחין בקיומו. לחלופין, הצפה בגירויים רבים עלולה לגרום לאי-שקט ולהימנעות מלמידה.0'
קידום התפתחות המוטוריקה הגסה והעדינה
כשרים מוטוריים אצל התינוק מתפתחים במקביל להתפתחות החושית ובשילוב עמה כחלק מתהליך כוללני.'' יש לתינוק יכולת לתפקד בתנועה, מלווה בדחף לנוע במרחב, להזדקף, לעמוד וללכת, לסקור חפצים, להכירם ולהניעם.
מטרת הגרייה המקדמת היא לזהות את השלב או התהליך ההתפתחותי שבו נמצא התינוק ולקדמו. החל מהלידה יש לעודד שכיבה על הבטן, בהשגחה, בזמן ערנות התינוק וההורים, על משטח ישר ויציב, לשם עידוד הרמת הראש. עם גדילת התינוק יש להאריך את זמני ההשכבה על הבטן בזמן ערנות. אם התינוק מתנגד לכך, אפשר לשכב מולו על שטיח כדי להיות בגובה עיניו, להציב מולו ספר תמונות בצבעים עזים ומנוגדים, ולחזקו במילים ובהתלהבות על כל הצלחה שלו. הכוונה לתת משמעות חיובית לחוויה החדשה שהוא חווה. הרמת הראש משכיבה על הבטן ובהמשך שליטה על הראש היא בסיס חשוב לכל תהליך ההתפתחות המוטורית של התינוק.
יש להימנע משהייה ממושכת בטרמפולינה, סל-קל וגם עגלה, כי הם מגבילים את התנועתיות של התינוק. שכיבה על משטח ישר ויציב מאפשרת לתינוק לנצל את מלוא אפשרויות התנועה שלו: הרמת ראש כולל בית החזה, התהפכות, זחילה, ישיבה ועמידה עד להליכה עצמאית.
לקידום ההתפתחות מומלץ להציב אתגרים בפני התינוק, המותאמים לגילו וליכולתו. חשוב שהמשימות יהיו בגדר אתגר בעבורו, אך לא יתסכלו אותו - ולחלופין, לא יהיו קלים מדי וישעממו אותו. לדוגמה, הצבת צעצוע מעניין במרחק סביר מהתינוק, אשר יהיה בעבורו אתגר להגיע אליו באמצעות ידיו.
אם החפץ יושם קרוב מדי, יש להניח כי התינוק לא יתאמץ ולא תבוא לידי ביטוי ההתפתחות המוטורית הצפויה - הושטת יד לחפץ. לעומת זאת, אם החפץ יושם במרחק רב, התינוק אמנם יתאמץ להגיע אליו, אך יהיה מתוסכל מאי יכולתו, עד כדי הימנעות מהאתגר, וגם אז לא תתגשם ההתפתחות הצפויה. חשוב לזכור: בכל פעילות עם התינוק והפעוט חובה להקפיד על כללי הבטיחות!
סיכום
התינוק נולד עם כישורים טבעיים ודינמיים ללמידה ולהתפתחות ייחודיים לו, אך הוא זקוק לסביבה תומכת, מאפשרת ומקדמת בהתאם לצרכים ההתפתחותיים שלו ולתכונות המולדות שלו. האינטראקציה בינו לבין הסביבה תשפיע על הדרך שבה הוא יממש את הפוטנציאל ההתפתחותי שלו.
העקרונות הבסיסיים שהובאו במאמר מותאמים לכל הורה ו מטפל, הבטוח ביכולתו לקדם את ילדו לשם הגשמת מטרות ההתפתחות, מודע ליכולת ילדו להתקדם ולהתפתח ובטוח שאכן ילדו יתקדם.
מקורות
1. קורין ד. ד"ר וטל ק. ) 1993 (. קן לתינוק. הוצאת האגודה לקידום החינוך והטיפול בגיל הרך.
. 66-70 עמ'
2. מירי רצון ) 2004 (. התפתחות הילד בגיל הרך. הוצאת ברקאי. 17 , 68-71 , 175-177 .
3. משרד הבריאות ) 2002 (. מדריך להעשרת הילד בגיל הרך.
4. קליין, פ. ) 1986 (. ילד חכם יותר, אוניברסיטת בר-אילן. 37-42 .
5. Montagu, A.(1977).Touching: the human significance of the skin. New York:
Harper and Row.
6. Greenspan, S.I. (1998)-The six milestones in the emotional development
7. טיאנו, ש. אפטר, א. הטב, י. ויצמן, א. ) 1998 (. פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, עורך: שמואל טיאנו,
אוניברסיטת ת"א, עמ' 53 .
8. צעדים בריאים - תוכנית הדרכה קבוצתית להורים ותינוקות בטיפות חלב, ) 2006 (. משרד
הבריאות, אשלים, ירושלים, עמ' 23 .
9. American Academy of Pediatrics, Committee on Child Abuse & Neglect (2001)
“Shaken Baby Syndrome: Rotational Cranial Injuries-Technical Report”.
Pediatrics, vol. 108, no.1
10 . סרוף, א. קופר ר. ודהארט ג. התפתחות הילד טבעה ומהלכה. האוניברסיטה הפתוחה, ) 1998 (.
עמ' 176-177 .
11. Slentz K.L. & Krogh S.L. (2001)-Early childhood development & its variations.
Lawrence Erlbaum Association. 62-65
אירית ברינגר, מרכז אם ילד, לשכת הבריאות המחוזית תל אביב
יונה פרבר, עוזרת מפקחת ארצית בבריאות הציבור תחום אם-ילד, משרד הבריאות
בואו לדבר על זה בפורום התפתחות הילד.
