השימוש במוצץ

מוצץ והנקה

מכיוון שטכניקת המציצה של מוצץ שונה מיניקה טבעית, קיים חשש שהשימוש במוצץ יפריע לתינוק לבסס יניקה משד האם. לכן מומלץ לדחות את תחילת השימוש במוצץ עד שהתינוק התרגל לינוק בצורה סדירה, בדרך כלל בגיל חודש. המלצה זו אינה חלה על פגים - לפג מומלץ לתת מוצץ לשם תירגול והפעלה של פעולת המציצה. שימוש במוצץ קשור לגמילה מוקדמת והמוצץ הוא סמן לבעיות בהנקה המתורגמות להצעת מוצץ לתינוק במקום שד.

שיכוך כאב והרגעה

השימוש במוצץ מקטין את חוויית הכאב בקרב תינוקות ופגים. מומלץ לתת מוצץ לפני כל הפעולות המלוות בכאב: לקיחת דם, ביצוע ברית מילה, מתן חיסון החדרת עירוי, קטטר וכדומה. שימוש במוצץ בתוספת כמות קטנה של סוכרוז מגביר השפעת שיכוך הכאב. פעולת מציצת מוצץ עשויה להרגיע תינוק בוכה ולסייע בהירדמותו. מנגד, תינוק המפתח תלות במוצץ עלול להתעורר בבכי כשהמוצץ נשמט מפיו.

מוות בעריסה

מחקרים רבים תומכים בקשר שבין שימוש במוצץ והקטנה של הסיכון למוות בעריסה: שינה רגועה יותר המקטינה את הסיכוי שהתינוק יזוז ויתהפך או ימשוך שמיכה מעל לראשו; הקטנת התופעה של החזר מזון מהקיבה ועצירת נשימה עקב כך; וצבירה מתונה של דו-תחמוצת הפחמן, המגרה נשימה. לכן מומלץ לתת מוצץ לכל תינוק החל מגיל חודש ימים לאחר השכבתו לשינה על הגב.

פגים ומצבים מיוחדים

אצל פגים, ובעיקר קטנים, המציצה חלשה ויש קושי בתיאום בין מציצה, נשימה ובליעה וכן קושי בשליטה על תנועות הלשון. מציצת מוצץ היא אפוא בשבילם תרגול לתפקודי פה ולסת ולשיפור האכילה. השימוש במוצץ אצל פגים נמצא קשור במשך אשפוז קצר יותר, במעבר מוקדם יותר להזנה מבקבוק, בהזנה טובה יותר מבקבוק, בעלייה טובה במשקל ובמצב רגוע והיארעות נמוכה של דלקת נמקית של המעי (Necrotizing Enterocolitis - NEC). לתינוקות עם תסמונת פייר רובין מומלץ להציע מוצץ.

מנשך ושיניים

בעיות מנשך נפוצות אצל ילדים הממשיכים להשתמש במוצץ אחרי גיל ארבע, אך סימנים מוקדמים לכך נצפים גם בפעוטות מעל גיל שנתיים המשתמשים במוצץ. איגוד רופאי השיניים בארה״ב ממליץ על גמילה ממוצץ לפני גיל שנתיים. קל יותר לגמול פעוט ממוצץ מאשר ממציצת אצבע, ולכן עדיף מוצץ ממציצת אצבע. אין די הוכחות להעדפה של מוצץ אורתודנטי על מוצץ עגול מבחינת ההשפעה על המנשך ועל אורתודנטיה. שימוש במוצץ שהוטבל בסוכר, בדבש או בממתיק אחר קשור באופן מובהק להיווצרות עששת. דבש עלול לגרום לבוטוליזם אצל תינוקות מתחת לגיל שנה.

זיהומים

מוצץ אינו חפץ סטרילי, ויש אפשרות שידבקו אליו פתוגנים של מחלות. הסיכוי לזיהום של מוצץ גבוה יותר במוצץ מלטקס מאשר במוצץ מסיליקון. גורמי זיהום שבודדו בשכיחות גבוהה כוללים קנדידה וסטרפטוקוקוס אלפה המוליטי. מגע של שולי המוצץ עם השפתיים, הלחיים והסנטר, בייחוד אצל ילד מרייר ולפרקי זמן ממושכים, מעודד התפתחות זיהומי עור ודלקת מקומית. לתינוקות המשתמשים במוצץ יש סיכון מוגבר (פי 2 לערך) לפתח דלקות אוזן תיכונה חוזרות. סיכון זה נמצא ביחס למשך השימוש במוצץ. הסיבה לכך קשורה אולי לסיכוי גבוה יותר שהם אינם יונקים ולהפרעה בפעילות של חצוצרת אאוסטכיוס.

תאונות וחשיפה לחומרים מזיקים

מוצץ יכול לטמון בחובו סכנה לבטיחות באופנים הבאים: חלקים שלו שמתפרקים עלולים להישאף לריאה או לגרום לחנק; קשירת המוצץ סביב צוואר התינוק עלולה לגרום לחנק, אם השרוך ייתפס בעצם בולט; מוצץ בעל חלקים קשיחים (בניגוד לנמעכים) עלול גרום לפציעה בלחיים ובשפתיים; חומרים מסוימים הקשורים בתהליך ייצור המוצץ עלולים להיות רעילים או קשורים למחלות סרטניות (PVC, ניטרוזאמין ואחרים).

סיכום והמלצות

• למעט בפגים אין להציע מוצץ לתינוק בחודש הראשון לחיים.
• שימוש במוצץ לעולם אינו פתרון לרעב של תינוק ואינו תחליף לביטויי חום, אהבה ומגע גופני שמטרתם להרגיע תינוק.
• החל מהחודש הראשון לחיים מומלץ להציע מוצץ לתינוק לשלב ההירדמות לשינה. אם המוצץ נשמט מפיו אין לתחוב אותו בחזרה. אין לכפות שימוש במוצץ. יש לכבד תינוק המסרב להשתמש במוצץ.
• רצוי להשתמש במוצץ גמיש היצוק כחטיבה אחת או משילוב של חלקים שלא יוכלו להתפרק, בגודל המתאים לתינוק וכזה שאושר על ידי משרד הבריאות ומכון התקנים. שולי המוצץ והצד הפונה לכיוון עור התינוק צריכים לאפשר אוורור טוב של העור. אין לאלתר מוצץ מפטמות של בקבוקים או מכל מקור אחר.
• מוצץ חדש יש להרתיח במים כמה דקות. בהמשך השימוש יש לנקות היטב את המוצץ במים חמים ובסבון. אין לנקות על ידי "שטיפתו" בפי ההורה, אין לשתף כמה ילדים באותם מוצצים. המוצץ יישמר בכלי נקי ומאוורר ולא בשקית פלסטיק או בכלי סגור המעודדים צמיחת פטריות וחיידקים.
• מומלץ להחליף מוצץ חדש כל שלושה חודשים ולהתאים את גודלו לגדילת התינוק. מוצץ עם סימני פגמים יש להחליף מיד בחדש.
• יש תינוקות המסרבים לעבור למוצץ מסוג אחר מזה שהתרגלו אליו. מומלץ לרכוש מוצצים נוספים מאותו סוג כדי שישמשו תחליף למקרה שהמקורי אבד או התבלה.
• בשלב של בקיעת השיניים מומלץ להציע לתינוק מתקן נשיכה תקני כדי שלא ילעס את המוצץ, העלול להיקרע או להתפרק.
• לעולם אין לקשור מוצץ סביב צוואר התינוק. ניתן לחברו לבגד, יש להקפיד ש"פתיל" הקשירה יהיה קצר מהיקף הצוואר, וכן שיהיה עשוי מחומר הניתן לקריעה בקלות רבה. יש להשתמש בתופסן מיוחד ולא בסיכה, העלולה לגרום לפציעה.
• אין להשתמש בממתיקים למוצץ.
• לקראת גיל שנה רצוי לגמול את התינוק מהמוצץ. הגמילה מומלצת במיוחד לגבי תינוקות הנוטים לפתח דלקות חוזרות באוזן התיכונה. לא רצוי שתינוק או פעוט יהיה עם מוצץ בפיו לפרקי זמן ארוכים במשך היום.
• עקרונות הגמילה של פעוט ממוצץ: עידוד, הימנעות מענישה או פגיעה בכבוד הפעוט, עריכת "טקס פרידה" מהמוצץ המציין שהפעוט כבר גדול, הימנעות ממתן מוצץ לאחר הגמילה גם אם הפעוט רוצה זאת. לעתים יש צורך להתייעץ עם מומחה בהתנהגות של פעוטות.
• מומלץ כי צוותי הבריאות ייזמו הדרכה להורים בנושא המוצץ.
• החלטה לגבי השימוש במוצץ היא בידי ההורים והתינוק.