גמילה משימוש בחיתולים

מהם הסימנים לכך שהפעוט בשל להתחיל גמילה מחיתולים? הסימנים ההתנהגותיים והיכולות ההתפתחותיות הבאים משמשים להערכת התשובה לשאלה זו. אצל חלק ניכר מהפעוטות הגיל המתאים הוא 24-18 חודשים.

1. הפעוט מגלה מודעות למצב שבו החותול אינו יבש ונקי, מספר על כך או מנסה להסירו.
2. הפעוט מראה שהוא עומד לשחרר סוגרים, על ידי דיבור או התנהגות (הבעת פנים, מפסיק פעילות שעסק בה, כורע או גונח).
3. מסוגל להתאפק לזמן מסוים. הטיטול יבש לפחות שעתיים ברצף ביום.
4. מסוגל לשבת ברציפות כמה דקות.
5. מראה את רצונו לעצמאות בתחומים נוספים (לקבוע מה יאכל ולהאכיל עצמו לבד או מה ילבש).
6. מודעות לגבי גופו ומה שייך לו (מהצואה הוא ילמד "להיפרד").
7. מראה רצון למלא את רצון הוריו על ידי מילוי בקשותיהם (בניגוד למאבקי כוח והתנגדות עקשנית לדרישות הוריו).
8. מפגין הבנה בסיסית של הקשר "סיבה ^ תוצאה".
9. הבנת שפה בסיסית.
10. יכולת מוטורית (הליכה, הפשלת מכנסיים, נטילת ידיים).

מה להדגיש בשיחה להורים לפני שהם מתחילים גמילת הפעוט מחיתולים?

אף על פי שלגמילה יש יתרונות מסוימים, כמו האפשרות לשלוח את הפעוט לגן או לחסוך בהוצאות כלכליות הכרוכות בקניית טיטולים, לא כדאי ללחוץ על הפעוט להיגמל מהחיתול אם הוא עדיין לא די בשל לכך. בדומה למשימות התפתחות אחרות, ההישג של גמילה הוא בראש וראשונה הישגו של הפעוט ברכישת מיומנות חדשה והוא איננו הוכחה ליכולת ההורית שלהם. הצלחתו בה תעלה את ביטחונו העצמי, וכישלון יגרור תחושת תסכול ואי-יכולת. הדרך הטובה ביותר להשיג מוטיבציה היא על ידי עידוד ולא על ידי ענישה מילולית ומובן שלא אחרת, אם המטרה אינה מושגת. פעוטות מבינים מה רוצים מהם, ולכן שיחה והסבר על מה מצופה מהם ולמה זה חשוב היא חלק מהתהליך. את האחריות להיגמל יש להעביר לפעוט. זה גם יהיה ההישג שלו בבוא העת.

קריאת ספר לפעוטות העוסק בגמילה או עידוד לחיקוי בן משפחה אחר שהוא גמול הן שיטות העוזרות לייצר מוטיבציה לגמילה. מוטב להגיב על כישלון בביטוי כמו "כל הכבוד שניסית, בוא ננסה שוב במועד מאוחר יותר", מאשר להביע תסכול ואכזבה. תהליך גמילה אורך זמן ודורש סבלנות ומוטב שיתקיים ללא לחץ ובסביבה תומכת ללא מאבק כוח. חשוב שההורה ישדר לפעוט שהגמילה היא תהליך נורמלי ויפחית את האפשרות שהפעוט יפתח תהליך לשליטה על ההורים. לא רצוי להכניס את הפעוט ומשפחתו לתחרות שבה תהליך הגמילה קצוב זמן. יש לזכור שבסופו של דבר תהליך הגמילה מצליח ברוב רובם של המקרים, גם אם במהלכו נצפה כישלונות. אם נראה שתהליך הגמילה אינו מצליח, מוטב לדחותו למספר שבועות ואז לנסות שוב. לשם הצלחת התהליך מומלץ שההורה לא יפגין רגשות דחייה מצואה, אך מותר להגיד לפעוט שלא נעים להיות עם טיטול מלוכלך. כאשר הפעוט עשה את צרכיו בסיר או באסלה רצוי שההורה יתייחס לצואה כאל משהו חיובי שהפעוט ניסה והצליח לייצר ושכעת הזמן להיפרד מזה.

שלבים בגמילה מחיתול

1. יש להראות לפעוט את המושב לאסלה (או הסיר) המיוחד והנהדר שלו שישמש לעשית צרכיו. כדאי לערב אותו בבחירה ובקניית הסיר ובמיקומו בבית. לגבי מושב לאסלה, חשוב שתהיה תמיכה טובה לרגליים כאשר הוא יושב (לא מתנדנדות באוויר) ושהוא מסוגל לטפס בעצמו ולהתיישב על המושב.
2. יש לנסות לשכנע את הפעוט לשבת על הסיר - לבוש ועטוף בחיתול - כחמש דקות ברציפות. יש לחזור על כך מספר פעמים ביום למשך שבוע. כשהפעוט יושב על הסיר ההורה צריך להיות לידו, וזאת הזדמנות לקרוא סיפור ולהשרות אווירה נינוחה.
3. יש לעודד את הפעוט לצפות כיצד בן משפחה אחר "עושה כמו גדול". אם זה לא מפחיד אותו, הוא גם יכול צפות במה שקורה כשהאסלה נשטפת.
4. יש לאפשר לפעוט לשבת על הסיר ללא חיתול. אין לדרוש שתהיה יציאה, אבל אם קרתה, זה הרגע להלל ולשבח אותו על הישגו. מוטב לציין כמה טוב שהוא הצליח מאשר לציין שזה עשה טוב להורה. אם משתמשים בסיר, מקרבים באופן הדרגתי את הסיר מהחדר שהוא נמצא אל השירותים והאסלה שבבית.
5. את הצואה או השתן שהועברו או הופרשו לאסלה רצוי לשטוף מהאסלה בנוכחות הפעוט ותוך כדי היפרדות לשלום מהם.
6. במהלך היום יש לשאול הפעוט, כמה פעמים, אם יש לו צורך להשתמש בסיר ולהגיב מיד אם הוא מראה סימנים של התאפקות או רצון להשתמש בסיר. רצוי להציע לו שימוש כזה לאחר ארוחות ולהגיב בהתאם. יש לעזור לפעוט לפשוט וללבוש את בגדיו. הישיבה על הסיר תהיה רק כשהוא מסכים ותארך כל עוד הפעוט מוכן לכך.
7. על ההצלחות יש לתת חיזוקים חיוביים בשפע. לא כל ישיבה על הסיר צריכה להסתיים במתן צואה או שתן, ולכן יש להישאר אדישים למצב זה. אחרי אי-הצלחה, כלומר מתן צואה בחיתול, יש להשתמש במילות עידוד "בפעם הבאה זה יצליח").
8. כשרוב היציאות מתבצעות בסיר, ניתן להציע לפעוט להגמל מלבישת חיתול ולעבור ל״בגד של גדולים". השלב הראשון הוא לחיתול בצורת תחתונים ובהמשך לתחתונים רגילים. אפשר לקיים טקס של פרידה מהחיתולים.
9. למי שהשתמש עד לשלב זה בסיר, השלב הבא הוא לעלות לכיסא מיוחד על אסלת המבוגרים.
10. הגמילה מחיתול לשעות הלילה תקרה כמה חודשים לאחר הגמילה בשעות היום. הניסיון להפסקת שימוש בחיתול בלילה ייקבע בעצה אחת עם הפעוט המביע נכונות לנסות זאת.

המלצות נוספות

1. לא להפגין לחץ ותסכול, לא להגזים בחשיבות הנושא, לתת לפעוט לקבוע את הקצב, לא להיבהל מכשלונות גם אחרי הישגים.
2. אפשר לנסות פרסים פשוטים כמדבקות וכוכבים. יש לדבר על כך עם הפעוט כך שיובן שזה פרס על הישגיו. יש לשבח גם הישגים קטנים שיובילו למטרה הסופית.
3. אם מתן הצואה מלווה בחוויה של כאב עקב נטיה לעצירות, יש לשלב בטיפול הנחיות לתזונה מתאימה ותרופות הגורמות לריכוך הצואה.
4. יש המעדיפים להתחיל גמילה בקיץ (פחות בגדים).
5. לא כדאי להתחיל בגמילה כאשר המשפחה במצב "סוער" (הולדת תינוק, מעבר דירה, שיפוץ הבית, משברים אישיים וכדומה).
6. הפעוט הנגמל אינו מסוגל לנקות את עצמו בעצמו. יש לעזור לו עד לשלב שבו ילמד זאת. אצל בנות יש להדגיש ניקוי צואה מלפנים לאחור.
7. לאחר השימוש בסיר יש לתרגל עם הפעוט נטילת ידיים במים ובסבון כחלק מהרגלים טובים לשמירה על הבריאות.
8. ישנם מצבים רפואיים הקשורים לקשיים בגמילה: ילדים עם איחור התפתחותי, בעיות נירולוגיות, זיהומים בדרכי השתן, שלשול כרוני, פיסורה ועוד. הסיבה העיקרית בקשיים בגמילה היא באינטראקציה בין ההורה לילד. במצבים אלה יש להתיעץ עם אנשי מקצוע בהתאם.

ד"ר יעקב אורקין, החטיבה לבריאות בקהילה וחטיבת הילדים במרכז הרפואי סורוקה, הפקולוטה למדעי הבריאות אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע

ד"ר יאיר בן-דוד,המכון להתפתחות הילד, המרכז הרפואי סורוקה, שירותי בריאות כללית

בואו לדבר על זה בפורום טיפת חלב.

לאבחון הרטבת לילה - לחץ כאן.