השימוש בעקומות גדילה

לקומתו של האדם כמה היבטים. מבחינה חברתית, קומה נמוכה היא מושג יחסי: גם ילד שקומתו נורמלית באוכלוסיה אליה הוא משתייך יוגדר כקומה נמוכה אם תושווה קומתו לזו של ילדים מקבוצה אתנית אחרת המאופיינת בקומה גבוהה. מבחינה רפואית, קומה נמוכה יכולה להיות סימן ראשון ולעתים היחיד לבעיה רפואית. כמו במדדים ביולוגיים אחרים שיש בהם שונות בין בני האדם הנורמלים (למשל רמת המוגלובין, רמת סוכר בצום) נהוג להתייחס בחשדנות לערכים המרוחקים מהממוצע, וככל שהמרחק מהממוצע גדול יותר, כך עולה החשד שמדובר בבעיה שמקורה פתולוגי. מקובלת הגישה, שאם ערך של מדד כלשהו נמצא במרחק הגדול משתי סטיות תקן מהממוצע, יש מקום לברר אם סיבתו פתולוגית. קומה הנמוכה מאחוזון 3 נמצאת במרחק שתי סטיות תקן מהממוצע, ולכן נוכל להגדירה כקומה נמוכה. במציאות היום בישראל, שתי בעיות מקשות על הגדרת קומה נמוכה: האחת, אוכלוסיית הארץ איננה הומוגנית ויש בה פרטים מקבוצות אתניות השונות אלה מאלה בגובהן הממוצע; השניה (הנובעת מהראשונה) היא שאין עקומות גובה לילדים ישראלים ולכן משתמשים בעקומות של ארגון הבריאות העולמי או של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) האמריקני.

אפשרות אחרת היא להשוות את גובה הילד לגובה הוריו (ראו פרק "קומה נמוכה וגדילה אטית"). קומה הנמוכה ביחס לקומת ההורים מחייבת בירור הסיבות שיכלו לגרום לה, גם אם היא נמצאת בטווח הנורמה. כך למשל, ילד שקומתו באחוזון 15 וקומת הוריו באחוזון 97 הוא בעל "קומה נמוכה יחסית" ויש לבצע לגביו בירור לאיתור הסיבות לקומה הנמוכה יחסית ולעקוב אחר קצב הגדילה שלו.

מהירות הגדילה

מהירות גדילה תקינה (הנקראת גם קצב הגדילה) היא זו המאפשרת גדילה עקבית על אותו אחוזון גובה. פרק זה מתייחס אך ורק לילדים שלא התחילו את ההתבגרות המינית ושגילם 10-2 שנים.

הערכת הגדילה יכולה להתבצע הן על ידי חישוב מהירות הגדילה הן על ידי השוואת מהלך הגדילה לגובה לאחוזון הסמוך. חישוב מהירות הגדילה צריך להתבצע על פי שתי מדידות שבוצעו במרווח של שנה, אך מטעמים מעשיים אפשר לחשב את מהירות הגדילה בפרקי זמן קצרים יותר (אף שרצוי שלא יפחת מ-6-4 חודשים) ולחשב באקסטרפולציה את המהירות השנתית.

לחישוב מהירות הגדילה יש להשתמש אך ורק במדידות שבוצעו בדייקנות רבה. שגיאה של חצי ס"מ בשתי מדידות שבוצעו במרווח של ארבעה חודשים זו מזו יכולה להפוך לשגיאה של 1 ס"מ לאותה התקופה ולשגיאה של 3 ס"מ בשנה. שגיאה כה גדולה בתקופה שקצב הגדילה הנורמלי הוא 5 ס"מ לשנה עלולה בהחלט להטעות ולהוביל למסקנות שגויות.

יש עקומות המתארות את מהירות הגדילה, אך השימוש בהן יכול להטעות, משום שהן עקומות הבנויות בשיטת מחקר חתך (Cross- Sectional) ולא בשיטת מחקר עוקבה (Longitudinal). כך למשל, גדילה במהירות עקבית על אחוזון 3 של עקומת מהירות הגדילה היא אטית מדי אם כי היא אינה חורגת מטווח הנורמה של העקומה.

הדרך המעשית והפשוטה ביותר להערכת גדילה ברפואה ראשונית בקהילה היא על ידי השוואת מהלך הגדילה של הילד לאחוזוני הגובה הסמוכים לקו הגדילה של הילד. כאמור, גדילה עקבית במקביל לאחוזונים סמוכים נחשבת לתקינה. אם ניכרת האטה במהירות הגדילה, יסטה קו הגדילה של הילד ויתרחק מהאחוזון שמעליו.

במהלך גדילה נורמלית תיתכן האטה במהירות הגדילה. ההאטה תחשב נורמלית אם אינה עולה על 1 ס"מ בשנה אצל גילאי 6-2, ועל 1.5 ס"מ בשנה אצל גילאי 10-7. זהו כלל גס למדי, אך השימוש בו יכול לאפשר לרופא המעוניין בכך להמשיך ולעקוב בביטחה אחר ילד שהתגלתה אצלו האטה בגדילה מבלי להפנותו לייעוץ נוסף. במקרים לא מעטים מתברר שאחרי תקופת האטה מתרחשת גדילה מואצת וחזרה לאחוזון. אם קו הגדילה ממשיך להתרחק מהאחוזון, ההפניה לייעוץ מומחה היא חיונית.

בפרק זמן של שלוש שנים יכולה להתרחש האטה כפולה מזו, כלומר התרחקות מהאחוזון ב-2 ס"מ בקרב גילאי 6-2 וב-3 ס"מ אצל גילאי 10-7.

הכותב הוא אנדוקרינולוג, המרכז הרפואי סורוקה, שירותי בריאות כללית

בואו לדבר על זה בפורום התפתחות הילד.