עין עצלה

אפידמיולוגיה

השכיחות של תופעת העין העצלה באוכלוסיה היא 5%-3%. בעולם המערבי עין עצלה היא הסיבה העיקרית לאבדן הראייה בקרב אנשים הצעירים מגיל 40.

שיטת הבדיקה: המבחן לאיתור ליקוי ראייה יכול להיות ישיר או עקיף. במדידה הישירה נבדקת חדות הראייה של הילד הצעיר בכך שהוא מזהה תמונות או צורות וילדים גדולים מתבקשים לזהות מספרים )לוח סנלן, תמונות אלן, צורות E ועוד(. רוב בני השלוש יודעים לענות על שאלות לזיהוי צורות. יש להדגיש כי התמונות צריכות להיות מותאמות לגיל הילד, להבנתו ולסביבה התרבותית שלו. אחרי גיל שלוש רצוי לקיים בדיקת עיניים אחת לשנה. כדי להקל על הילד יש לבדקו בתחילה בשתי עיניים פקוחות, אולם מובן שבהמשך יש לבדוק כל עין בנפרד על ידי כיסוי העין שאיננה נבדקת. אם לילד יש משקפיים, הבדיקה תיעשה עם המשקפיים.

בדיקה ראשונה של העיניים מתבצעת כבר בימים הראשונים לאחר הלידה על ידי הרופאים המטפלים ביונקים. בדיקה פשוטה זו של רפלקס אדום עשויה לגלות ירוד או מחלה מולדת אחרת של העיניים. בגיל חצי שנה לערך יוכל הבודק לנסות ולהעריך את חדות הראייה של הילד על ידי כיסוי עין אחת וגירוי העין הפתוחה על ידי אובייקט. כמו כן ניתן להעריך את קיומה של פזילה על ידי הארת העיניים בפנס ומציאת רפלקס אור שאיננו נופל במרכז הקרנית בשתי העיניים. בדיקות אלו אפשר לבצע עד גיל שלוש, שבו אפשר כאמור להעריך במדויק את חדות הראייה. פזילה יכולה להיות הבעיה הנצפית הראשונית (Presenting Symptom( אצל 25% מהילדים עם רטינובלסטומה.

בדיקת תשבורת העין (רפרקציה) ניתנת לביצוע בכל גיל, על ידי רופא עיניים, בעזרת הטלת אור על העין וניטרול הרפלקס החוזר מהעין. מציאת ליקוי בתשבורת וכן פזילה יסבירו את הפרעת הראייה שנמצאה בבדיקת הסקר ויעלו את החשד לקיומה של עין עצלה (או עיניים עצלות).

שיטות אלו - אבחון של פזילה, ליקוי בתנועות העיניים או הפרעות בתשבורת - הן שיטות עקיפות להערכה של חדות הראייה. מבחן טלר הוכח כיעיל בבדיקה ישירה של חדות הראייה לתינוקות ובפעוטות         

שטרם למדו לדבר (פרה-ורבליים). בשיטה זו מודדים את חדות הראייה לפי גודל הפסים (שחור ולבן) שהתינוק מצליח לזהות. אולם, ניסיון להכניס מבחן זה כבדיקת סינון לטיפות החלב בארץ לא עלה יפה.

אטיולוגיה

כל מחלה או מצב המונעים מהמוח לקבל תמונה דומה משתי העיניים בגיל הילדות יגרום להתעלמות המוח מהמידע המגיע מאחת העיניים (כדי להימנע מבלבול מיותר). אם המצב לא משתפר, המוח אינו לומד לקבל מידע תקין מאותה עין עד כדי היווצרות האמבליופיה - עין עצלה. עד גיל מסוים, עין עצלה היא מצב הפיך שאפשר לטפל בו ולהביא את הילד לראייה תקינה) אם הליקוי הראייתי משמעותי בשתי העיניים, הרי שתיהן עלולות להיות עצלות. מקובל לחשוב שאי אפשר לתקן זאת אחרי גיל עשר, אם כי לאחרונה יש שיטות חדשניות המעוררות תקווה.

הגורמים עיקריים לעין עצלה: (1) הפרעה בתשבורת העין. עם קבוצה זו נמנים ילדים הסובלים מרוחק ראייה, קוצר ראייה או אסטיגמטיזם (ליקוי רפרקציה שהוא במידה שונה במישורים השונים של העין) וכן אנאיזומטרופיה (הבדל ברפרקציה בין שתי העיניים). במצב זה המוח מקבל תמונה מטושטשת מהעין עם ליקוי הראייה. (2) פזילה בלתי מתחלפת. במצב זה המוח מקבל תמונה שונה מכל עין. כך נוצר מצב מבלבל, שבו המוח יקבל שתי תמונות שונות במבט אחד. הדבר יגרום למחיקת התמונה מהעין הפוזלת. (3) הפרעה למעבר התמונה לעין. בקבוצה זו ייכללו מצבים כגון צניחת עפעף (פטוזיס) המסתיר את ציר הראייה, ירוד מולד, עכירות בקרנית ועכירות בזגוגית. המשותף לכל המצבים הללו הוא הפרעה למעבר תמונה חדה לרשתית העין ומשם למוח.

גורמי הסיכון להתפתחות עין עצלה (כפי שסוכמו על ידי American Association for Pediatric Ophthalmology and Strabismus):

Myopia .1 מעל 3 דיופטריות (D)
Hypermetropia .2 מעל D 3.5
Astigmatism .3 מעל D 1
Anisometropia .4 – הבדל בין שתי העיניים של יותר מ D 1.5
5. פזילה לא מתחלפת
6. עכירות בתווך השקוף (קרנית, עדשה, זגוגית)
7. צניחת עפעף המסתיר את ציר הראייה

פתופיזיולוגיה

עבודות מחקר מצאו כי עין עצלה היא תוצאה של שינויים פתולוגיים במוח. שני מקומות עיקריים אותרו במוח. האחד, Lateral Geniculate Nucleus. בגרעין זה ממוקמים התאים של סיבי עצב הראייה המגיעים משתי העיניים. בגרעין יש סידור מיוחד, כך שלכל עין ביטוי בשכבות מסוימות של הגרעין. כשמתפתחת עין עצלה - נמצא כי התאים של סיבי העצב המגיעים ממנה הם מנוונים ובלתי מפותחים. המקום השני הוא הקורטקס הראייתי באונה האוקסיפיטלית. באדם בריא, רוב תאי העצב שם הם בינוקולריים, דהיינו מגיבים לגירוי ראייתי של שתי העיניים. כשמתפתחת עין עצלה - 90% מהתאים הופכים להיות מונוקולריים והם מגיבים לגירוי ראייתי המגיע מהעין הטובה בלבד.